ספרות ילדים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
יוניון ג'ק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 45:
:"... מצד אחד, [אלוף בצלות ואלוף שום] היא אגדה משעשעת לילדים, רוויית הומור ומלאת מִפנים דרמטיים; לחלופין, היא [[מקאמה]] מחוכמת, המכוונת לקורא המשכיל, השנון וחד-התפישה, היודע ליהנות ממעמקי ההגות, מן ההדוניזם הגלוי והמרומז, מן התחכום והקונדסות המילוליים ומנפלאות השיבוץ. ... הרעיונות המובלעים בין שיטיה של היצירה, רעיונות מתחומי הגות שהבדחנות והקלילות מהם והלאה, מיועדים לציבור הבוגר והמשכיל. ילד יתקשה להבינם, ולכל היותר יוכל למצוא עניין במהלכי העלילה וברגעי הפורקן הקומי."{{הערה|שם=sadan|1=[[זיוה שמיר]], "המסכה המבודחת ופניה הרציניים: עיון ב'בדיחה העממית' של ביאליק 'אלוף בצלות ואלוף שום'", '''סדן: מחקרים בספרות עברית''', גיליון 1, 1994}}
בסיפורו הקצר של [[ש"י עגנון]], "[[מעשה העז]]", ניכר כפל הפנים כבר עם צאתו לאור - הסיפור פורסם לראשונה בשנת [[ה'תרפ"ה]], כסיפור למבוגרים בקובץ "[[פולין: סיפורי אגדות]]", וכסיפור לילדים בחוברת בשם "מעשה העז", בלוויית איוריו של [[זאב רבן]], כחלק מסדרה של חמש חוברות (רק אחת מהן מאת עגנון) שנקראה "ספורים ציורים לתינוקות". על כך העירה [[מירי ברוך]]: "הקורא - כמו שאומר בטלהיים, יבחר לו את הנכון לו בשלב הנפשי שבו הוא נמצא. וכך יכול הסיפור להיות גם מעשיית ילדים אופטימית, גם סיפור עצוב לקורא המבוגר, וגם סיפור מתוחכם, לקורא הרואה את שתי נקודות התצפית גם יחד"{{הערה|1=מירי ברוך, "מה שומע הילד? מה קורא המבוגר?", '''[[מאזנים (כתב עת)|מאזנים]]''', 2003}}.
==בישראל==
| |||