חינוך ולדורף – הבדלי גרסאות

'''חינוך וַלדורף''' (Waldorf, או "חינוך [[אנתרופוסופיה|אנתרופוסופי]]") נוסד בתחילת [[המאה העשרים]] על ידי [[רודולף שטיינר|רודולף שטיינר.]]. חינוך ולדורף מתבסס על תורת ה[[אנתרופוסופיה]], פרי הגותו. [[בית ספר|בית-הספר]] הראשון הוקם כבית-ספר לילדי פועלים במפעל הסיגריות "ולדורף-אסטוריה" בעיר [[שטוטגרט]] שב[[גרמניה]] (1919), וזהו מקור שמו של זרם חינוכי זה מאז ועד היום, בעולם כולו. בטקס פתיחת בית הספר הראשון התייחס שטיינר לשאלת ההיבט החינוכי והסביר כי אין הכוונה להביא לאדם המתהווה את ה"דוגמה" שלנו, או את העקרונות והשקפת העולם של האנתרופוסופיה. אין המטרה להפעיל חינוך דוגמטי, אלא השאיפה היא באמצעות מדע הרוח להפוך את המעשה החינוכי לעשייה חינוכית חיה. "אנו חותרים לקבל במתודיקה ובדידקטיקה שלנו את אשר עשוי לנבוע ממדע חי בתור פעולה אנושית נפשית. מתוך המדע המת יכול לבוא רק ידע מת, ומתוך מדע הרוח החי ינבעו מתודיקה, דידקטיקה ותפיסה במובן הרוחי, שעמן נוכל ללמד ולחנך. לכך אנו חותרים!".

בנוסף לאומנות, ה[[משחק]] גם הוא תופס מקום מאוד חשוב במסגרות ולדורף. מורי ולדורף מאמינים שילדים שיודעים לשחק ומרבים במשחק, הם לרוב בעלי כישורי למידה, מחשבה ודמיון מפותח. דרך המשחק הילד יכול לבטא עצמו. גם למשחקי החצר החופשי ישנה חשיבות רבה. בזמן משחק החצר החופשי הילדים מתנהלים באופן ספונטני וגמיש ומפתחים קשרים חברתיים תוך כדי המשחק. דוגמה למשחקים אלו: משחקי כדור, תופסת, מחבואים ועוד{{הערה|גולדשמיט, ג' 2008}}.

במסגרות ולדורף משחקים בצעצועים ומשחקים פשוטים, העשויים מחומרים טבעיים, ללא צורה מוגדרת ומעוצבת ככל הניתן, כגון פיסות בד, בובות פשוטות, קוביות עץ ועוד. פשטות המשחק מאפשר לילד להפעילו כרצונו על פי דמיונו ועולמו הפנימי. לדוגמה, חתיכת עץ טבעית יכולה להיות עץ, בית, סוס או מכונית. לעומת זאת מכונית העשויה בפרטי פרטים לעולם תישאר מכונית. כמו כן, גם סביבת המשחק עדיפה שתהיה גם היא פשוטה ולא מעוצבת.