הבדלים בין גרסאות בדף "יחזקאל רחמים"

נוספו 54 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
מ (עדכון כתובות באתר "עכבר העיר" (תג) (דיון))
רחמים הוא יליד [[יפו]]. בוגר הפנימייה [[בית הספר התיכון ע"ש מיי בויאר|ובית הספר התיכון ע"ש מיי בויאר]] שב[[ירושלים]]. לקראת סיום לימודיו בתיכון נהרג אביו, וכבן בכור במשפחה ברוכת ילדים נשא בעול המשפחה. מות אביו ותקופות עבודתו כפועל בניין חרתו רישומים עמוקים בתודעתו ובכתיבתו. שירת בצה"ל כקצין כושר-קרבי בקבע ביחידת הקומנדו "[[יחידת שלדג|שלדג]]". למד ב[[התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן|תוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן]] ובעל [[תואר שני]] מהחוג ל[[סוציולוגיה]] שב[[אוניברסיטת תל אביב]]. בשנים 2009-2007 למד בפריז לתואר השלישי ב[[בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה]]. לימודי ה[[דוקטורט]] שלו בתחום "הסוציולוגיה של הספרות" נקטעו בהיעדר מלגת המשך מספקת לסיום הדוקטורט, ובשל החלטתו להקדיש את חייו ליצירה ספרותית. בשנים 2011-2010 שימש עורכה הראשי של "אגם" הוצאה לאור וייסד בה את סדרת הפרוזה "הנמל" (בה ראו אור הספרים "ספארי" מאת ג'וליה פרמנטו, "הפקרוּת" מאת רבקה קרן ואחרים). בשנת 2014 זכה על ספרו "פיגומים" במלגת ”פרדס”{{הערה|[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/pardes/Pages/default.aspx "פרדס"]}} של [[הספרייה הלאומית]] והקדיש את תקופת השתתפותו בתוכנית להכנת ספר שיריו "עכשיו הנסיעה".
 
את דרכו הספרותית החל לאחר סיום שירותו הצבאי. במהלך מסע בן שנתיים ב[[אמריקה הלטינית]] החל בכתיבת פרוזה ו[[שירה]], כתיבה שבחלקה משלבת אלמנטים ביוגרפים מחייו, כדוגמת השיר "והדבש עודו אוחז"{{הערה|[[עמדה (כתב עת ספרותי)|עמדה]] 14, 2005}} והסיפור "האשכנזי שלנו"{{הערה|{{הארץ|יחזקאל רחמים|האשכנזי שלנו|1.958222|תרבות וספרות, 11.4.2004}}}}, ובחלקה האחר מטפלת באלמנטים פנטסטיים, כדוגמת הסיפורים "האוזן"{{הערה|[[קשת החדשה]] 7, 2004}} ו"מש"ק כנפיים"{{הערה|[[מאזנים (כתב עת)|מאזנים]], 2005}}.
 
יצירה ראשונה מפרי עטו נתפרסמה בכתב העת "[[עמדה (כתב עת ספרותי)|עמדה]]" 10 (2002) - פרק בשם "פוטו סניור" מרומן בכתובים. סיפוריו נבחרו פעמיים ברציפות (בשנים [[2003]] ו-[[2004]]) כמומלצים ב[[תחרות הסיפור הקצר של "הארץ"]]. שני סיפורים אלו, "האשכנזי שלנו" ו"העוד של דוד והדרשה של יונתן"{{הערה|{{הארץ|יחזקאל רחמים|העוד של דוד והדרשה של יונתן|1.880073|5 במאי 2003}}}}, יחד עם רשימה בשם "משא האדם החוּם"{{הערה|1=[http://www.notes.co.il/eshed/34754.asp משא האדם החום] (בתוך: [http://www.am-oved.co.il/HTMLs/product.aspx?C1010=17587&BSP=13477 "תהוּדות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית"], הוצאת "עם-עובד" ו"אמנות לעם", 2007)}} מבטאים פן נוסף ביצירתו שנוגע ב[[זהות]] [[מזרחים|מזרחית]]. בחטיבה זו ניתן לכלול שיר חברתי בשם "אשרי התפוח"{{הערה|[[הכיוון מזרח]], 12, 2006}}, שמתכתב עם שירה המפורסם של [[חנה סנש]] "[[אשרי הגפרור]]" ושיר בולט נוסף "פועל בניין סיני וזונה אוקראינית"{{הערה|יחזקאל רחמים, "[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3378850,00.html פועל בניין סיני וזונה אוקראינית]"}} שהתפרסם כשיר מחאה העוסק במצבם של מהגרי העבודה וזכה במקום השלישי בתחרות "שירה על הדרך" לשנת 2007. במשך מספר שנים פרסם רחמים יצירות פרוזה, שירה ומסה בשורה ארוכה של כתבי עת, עיתונים ואנתולוגיות בעברית ובתרגום. ב-2009 איגד רחמים את מרבית סיפוריו הראשונים בקובץ הסיפורים "פיגומים" שראה אור בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" בסדרת "הכבשה השחורה" בעריכת פרופ' [[חנן חבר]].
 
יצירות שירה ופרוזה של רחמים תורגמו ל[[איטלקית]], ל[[ספרדית]], ל[[אנגלית]] ול[[פולנית]] ופורסמו ב[[כתב עת|כתבי עת]] רבים, ביניהם: [[עמדה (כתב עת ספרותי)|עמדה]], [[הו!]], קשת-החדשה, [[מאזנים (כתב עת)|מאזנים]], [[שבו (כתב עת)|שבו]], [[מטען (כתב עת)|מטען]], [[הכיוון מזרח]], [[הליקון (עמותה)|הליקון]], פסיפס, מראה, אתגר, [[אלמנך (כתב עת)|אלמנך]], עתון77 וכן באנתולוגיות: "האדומה - שירה מעמדית בישראל", "הקשב!" (סיפורי צבא), "אחד אלוהנו" (אמונה בספרות העברית), "תהוּדות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית", El pueblo del libro (סיפורים קצרים מתורגמים לספרדית, הוצאת ליברסה אקוודור), "חדשה: אנתולוגיה לשירה צעירה", Un solo Dios (הוצאת פראיסו).
 
==ספרים==