מוסד ביאליק – הבדלי גרסאות

על הקמת מוסד ביאליק הוחלט בישיבה של [[הסוכנות היהודית]] בנובמבר 1934, על פי הצעתו של [[נחום סוקולוב]]{{הערה|שם=הברית|{{דואר היום||ועידת הברית העברית העולמית|1934/10/08|00614}}}} ובהסכמה עם [[אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל|אגודת הסופרים]] ו[[קרן היסוד]] שהקציבה להקמת המוסד 5000 לא"י{{הערה|{{דבר||מוסד ביאליק|1934/11/16|00119}}}}. המוסד נועד לכינוס שיטתי של התרבות היהודית וטיפוח מתמיד של הספרות והלשון העברית{{הערה|{{דבר||החלטות ועידת הסופרים|1935/05/10|00608}}}}{{הערה|{{דבר||תכנית למוסד ביאליק|1935/01/24|00402}}}}. ההחלטה התקבלה זמן מה לאחר ש"[[הברית העברית העולמית]]" החליטה להקים לזכר ביאליק את "קרן ביאליק", קרן עצמאית, נוספת על [[קרן היסוד]] ו[[הקרן הקיימת לישראל]]{{הערה|{{דואר היום|ב.ד.|מדינר לפרוטה|1934/11/20|00203}}}}, לצורך הקמת מפעל לכנוס של אוצרות הספרות היהודית, ביצור החינוך היהודי בגולה ותמיכה בספרות העברית וב[[ועד הלשון העברית|וועד הלשון העברית]]{{הערה|שם=הברית}}. עלתה הטענה שמוסד ביאליק הוקם כדי לטרפד את הקמת "קרן ביאליק"{{הערה|{{דואר היום||ההר הוליד - מדריכים|1935/09/20|00202}}}}{{הערה|שם=חרות1|{{חרות||מוסד ביאליק|1957/07/19|00509}}}}.

 

 

בשנה הראשונה הוציא המוסד [[שנתון (כתב עת)|שנתון]] לזכר ביאליק בשם "כנסת"{{הערה|{{דואר היום||כנסת לזכר ח.נ. ביאליק|1935/10/25|00702}}}}, הכריז על פרסים לספרות וספרי עיון{{הערה|{{דואר היום||פרסים ספרותיים של מוסד ביאליק|1935/09/13|01107}}}}, העביר תמיכה לוועד הלשון{{הערה|{{דואר היום||מלון לעבודת חשמל|1935/09/13|01008}}}} ול[[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה|חברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]]{{הערה|{{הצופה||החברה העברית לחקירת ארץ ישראל|1938/01/28|00306}}}} והחל בהכנת ספרים על הציונות ותולדות היישוב היהודי ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|{{דבר||איך יפעל מוסד ביאליק|1935/12/19|00602}}}}.{{הערה| "ספר הציונות: מבחר הספרות הציונית ורשמי התנועה ומפעליה בהשתלשלותם ההיסטורית". (חמישה כרכים), מו"ל בלתי ידוע, תרצ"?, בעריכתו של מוסד ביאליק (מאתר הספרייה הלאומית)}}.

במהלך השנים התקיים דיון ציבורי על המשקל שעל המוסד לתת לכל אחת ממטרותיו. אגודת הסופרים דרשה לתת משקל משמעותי לתמיכה בספרות העברית של ההווה, ובימי הקמת המוסד אף איימה שלא תשתתף במוסד אם לא יוענק לפחות 40% מתקציבו למטרה זאת. מנגד, העמדה שנבחרה בפועל הייתה להשקיע את מירב המאמצים בעבודת כינוס [[נכס צאן ברזל|נכסי צאן הברזל]] של [[תרבות עברית|התרבות העברית]] והיהודית{{הערה|{{דבר|ש. שלום|מוסד ביאליק|1955/12/30|00505}}}}{{הערה|ראו לדוגמה: {{דבר|מ.י. בן גבריאל|למה ומדוע?|1940/10/23|00205}}}}. גם בתוך עבודת הכינוס נחלקו הדעות האם יש להשקיע את עיקר המאמץ בהוצאת מהדורות עממיות של הספרים החשובים ביותר, או להוציא לאור ספרים נדירים שיעדם מצומצם יותר. באופן כללי ניכר שהנהלת המוסד שמה דגש רב יותר על הגישה האחרונה{{הערה|{{דבר|יצחק בצלאל|קוראי הדורות|1973/03/09|01701}}}}, בנימוק שהוצאות עממיות של ספרי יסוד יצאו בהוצאות אחרות. לפרסי מוסד ביאליק שחולקו בתחילת [[1936]] לא היה המשך, ושנתון הכנסת יצא במשך עשור ואז נפסק{{הערה|{{הצופה|מ. אג"ף|על יבול ספרותינו בתש"ז|1947/09/14|01101}}}}.

 

 

במשך השנים הוציא המוסד בממוצע כ-15-20 ספרים לשנה{{הערה|{{דבר||7 שנים למוסד ביאליק|1943/10/10|00407}}}}{{הערה|שם=הצופה1}}{{הערה|שם=הירשפלד}}. כיום כוללת פעילות המוסד הוצאה לאור בתחומים רבים, ובהם יהדות, מקרא, ספרות יפה, שירה, תולדות ארץ ישראל, היסטוריה, תולדות האמנות, מזרחנות, משפט, מדעי החברה, רפואה, פילוסופיה ובלשנות.

מוסד ביאליק מתאפיין בכך ששיקוליו בקביעת מדיניות ההוצאה לאור הם תוכניים ביסודם והשיקולים התקציביים הם משניים{{הערה|שם=הירשפלד}}, הודות להסתמכותו על מימון הסוכנות היהודית ולאחר מכן של [[ממשלת ישראל]]. עם זאת, כמעט מאז הווסדו עלו טענות על העדר תקציב מספק לפעילותו של המוסד. באוגוסט 1937 יצאה אגודת הסופרים נגד החלטת הקונגרס הציוני לצמצם את תקציבו של המוסד{{הערה|{{הצופה||אגודת הסופרים מתמרמרת|1937/08/27|00406}}}}. בשנת 1951 תבע המוסד מהקונגרס הציוני לשלש את תקציבו כדי שיוכל למלא את מטרתו{{הערה|שם=הצופה1|{{הצופה||מוסד ביאליק תובע מהקונגרס הגדלת תקציבו השנתי|1951/08/24|00802}}}}. בשנת 1955 איים הקורטוריון של המוסד בהתפטרות אם הנהלת הסוכנות היהודית לא תגדיל את תקציבו{{הערה|{{דבר|א.ח. אלחנני|מוסד ביאליק לאן?|1956/11/23|00406}}}}. במהלך שנות ה-90 קיצצה ההסתדרות הציונית באופן דראסטי את התמיכה למוסד ובעקבות זאת פנה המוסד לממשלה בדרישת סיוע. קבוצת חברי כנסת אף העלתה הצעת חוק להפיכת המוסד לגוף ממלכתי במטרה לאפשר העברת תקציב אליו מ[[משרד האוצר]]{{הערה|1=[http://knesset.gov.il/tql/knesset_new/knesset15/HTML_28_03_2012_09-20-03-AM/20000719@134-00JUL19@041.html הישיבה המאה ושלושים וארבע של הכנסת החמש עשרה יום רביעי, ט"ז בתמוז התש"ס (19 ביולי 2000)], דיון ב"הצעת חוק מוסד ביאליק, התש"ס-2000", אתר הכנסת}}{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/chinuch/2001-12-31.rtf פרוטוקול מס' 381, מישיבת ועדת החינוך והתרבות, יום שני, ט"ז טבת התשס"ב (31.12.2001), שעה 11:00]}}. בשנים האחרונות מקבל המוסד תמיכה שנתית של כ-1.5 מיליון ש"ח מ[[משרד התרבות והספורט]].

 

 

== קישורים חיצוניים ==