מחלוקת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
clean up באמצעות AWB
שורה 22:
מחלוקת לשם שמים היא מחלוקת עניינית, שהעוסקים בה חותרים להגיע לחקר האמת, ועל כן סופה להתקיים, כלומר תוכנה ימשיך להיות רלוונטי גם לאחר שתוכרע ולא יהיה ניתן למנוע ממנה מלהתקיים. מחלוקת שאינה לשם שמים היא מחלוקת אישית, המשקפת מאבקי כח ורצון בשררה, ולכן תוכנה יחדל להיות רלוונטי ברגע שתוכרע, ויישכח מהלב.
 
ה[[תלמוד]] מתאפיין במחלוקות הרבות המוצגות בו, והן למעשה המאפיין הבולט שלו.
 
היעדר מחלוקת (כלומר קיומו של [[קונצנזוס]]) מוצג ב[[ביטוי]] ה[[ארמית|ארמי]] "כולי עלמא לא פליגי" - כל העולם אינו חולק.
 
=== התמודדות עם קיום מחלוקת ביהדות ===
על אף ריבוי המחלוקות ב[[חז"ל|חז"ל]] ישנה תפיסה ששתי הדעות נכונות. כך נאמר בתלמוד:{{הערה|{{תלמוד בבלי|עירובין|יג|ב}}}} "אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. '''יצאה בת קול ואמרה: [[אלו ואלו דברי אלהים חיים]] הן,''' והלכה כבית הלל." [[אליהו אליעזר דסלר|הרב דסלר]] מסביר שבכל נושא יש כמה ממדים של אמת, וכל חכם לפי נקודת מבטו אומר את האמת [מכתב מאליהו חלק ג עמוד 353].
 
כלל זה מתבסס על הבנה שמראש ניתנה התורה באופן שאפשר להסביר אותה בכמה סברות להלן כמה דוגמאות.
* "דבי ר' ישמעאל תנא וכפטיש יפוצץ סלע, מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות, אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים". [ילקוט שמעוני תהילים סימן תשפ"ג].
* "שבעים פנים לתורה" [במדבר רבה יג טו].
 
* "שבעים פנים לתורה" [במדבר רבה יג טו].
 
* "ריב"ל אמר ועליהם ככל הדברים וכתיב כל המצוה אשר אנכי וגו' כל ככל דברים הדברים מצווה המצוה מקרא משנה הלכות תלמוד תוספתות אגדות ואפי' מה שתלמיד ותיק עתיד לומר לפני רבו כלן נאמרו למשה בסיני שנאמר{{הערה|{{תנ"ך|קהלת|א|י}}}} יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא חבירו משיב עליו כבר היה לעולמים" [ויקרא רבה כב].
רש"י [בבלי כתובות דף נז עמוד א] מחלק בין סוגי מחלוקות, במחלוקת על מסירה, שנחלקו שני אנשים מה אמר רבם - אחד מהם טועה. אולם על מחלוקת של סברה, שבה כל חכם אמר את דעתו, נאמר הכלל "אלו ואלו דברי אלהים חיים".
שורה 58 ⟵ 56:
 
{{קצרמר|מדעי החברה}}
 
[[קטגוריה:תרבות]]
[[קטגוריה:מחלוקות ופולמוסים|*]]