הבדלים בין גרסאות בדף "שירת הלויים"

הוסרו 31 בתים ,  לפני 3 שנים
clean up באמצעות AWB
מ (←‏כלי השיר: תיקון הפניה לפירשונים)
(clean up באמצעות AWB)
'''שירת הלויים''' היא אחת מהמצוות שהיו מוטלות על ה[[לוי (יהדות)|לויים]] בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים. זמן השירה היה בעיקר בעת הקרבת קרבן התמיד, אך היו זמנים נוספים שהיו משוררים בהם כגון בעת [[ניסוך היין]], ו[[ניסוך המים]] בשעת הבאת ביכורים, ועוד.
 
השירה הייתה נעשית בפה, בליווי שלושה כלי שיר, נבל כינור וצלצל. מלבד שניים עשר יום בשנה שבו היו לויים שרים את ההלל בפיהם בליווי חלילים.
 
לכל אחד מימי השבוע נתקן שיר מיוחד, אשר נתקן לו אשר היה שייך במקצת לאותן הדברים שנבראו באותו היום ב[[ששת ימי בראשית]]. וכן בימי [[שבת]] ו[[מועדים]] היה שיר מיוחד המתאים לאותו היום. כיום תקנו לומר בסיום [[תפילת שחרית]] את אותו השיר שהיו נוהגים לומר בבית המקדש - [[שיר של יום]], זכר לשירת הלויים.
 
== מקור המצווה ==
 
== שירה בפה או בכלי ==
מחלוקת נוספת המופיעה בתלמוד{{הערה|{{בבלי|סוכה|נ|ב}}}} מה נחשב לעיקר השירה במצוות זו, האם השירה בפה או השירה שעל ידי [[כלי נגינה|כלי הנגינה]]. לדעת [[רבי יוסי ברבי יהודה|רבי יוסי בר יהודה]] עיקר השירה היא בכלי, ואילו לדעת [[חכמים]] עיקר שירה בפה,
 
=== השירה בשבת ===
===הממונה על השירה===
{{ערך מורחב|הוגרס בן לוי}}
המשנה במסכת שקלים מתארת את חמישה עשר בעלי התפקידים החשובים בבית המקדש והוגרס בן לוי נכלל ברשימה בתפקיד האחראי על שירת הלויים:{{ציטוט|אלו הן הממונין שהיו במקדש: [[יוחנן בן פינחס]], על החותמות; אחיה, על ה[[נסך (קרבן)|נסכים]]; [[מתתיה בן שמואל]], על ה[[פיס (בית המקדש)|פייסות]]; [[פתחיה (בית המקדש)|פתחיה]] ממונה על ה[[קן (קרבן)|קנין]], פתחיה זה [[מרדכי]], למה נקרא שמו פתחיה? שהיה פותח בדברים ודורשן ויודע שבעים [[שפה|לשון]]; [[בן אחיה]], על חולי מעיים; [[נחוניא חופר שיחין|נחוניא, חופר שיחין]]; [[גביני]], כרוז; [[בן גבר]], על נעילת שערים; [[בן בבי]], על הפקיע; [[בן ארזה]], על ה[[צלצל (כלי נגינה)|צלצל]]; הוגרס בן לוי, [[שירת הלויים|על השיר]]; [[בית גרמו]], על מעשה [[לחם הפנים]]; [[בית אבטינס]], על [[קטורת הסמים|מעשה הקטורת]]; אלעזר, על [[הפרוכת]]; ופנחס, על [[לשכת פנחס המלביש|המלבוש]].|{{משנה|שקלים|ה|א}}|אנגלית=}}להוגרס בן לוי הייתה טכניקה מיוחדת של הכנסת האגודל לפיו להוציא קולות מיוחדים מגרונו ומסופר עליו: {{ציטוטון|כשהוא נותן קולו בנעימה מכניס גודלו לתוך פיו, ומניח אצבעו בין הנימין, עד שהיו אחיו הכהנים נזקרים בבת ראש לאחוריהם|{{בבלי|יומא|לח|ב}}}}.
 
המשנה ב[[מסכת יומא]] מזכירה אותו לגנאי מאחר שלא הסכים ללמד את הטכניקה של שירתו לאחרים ונזכר לגנאי בעבור זה: {{ציטוטון|ואלו לגנאי: של בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים, של בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטורת, '''הוגרס בן לוי היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד''', בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב. על הראשונים נאמר זכר צדיק לברכה, ועל אלו נאמר ושם רשעים ירקב|{{משנה|יומא|ג|יא}}}}.
בחמישה כלים היו משתמשים כדי ללוות את השירה בבית המקדש.
 
ביום רגיל היו שנים עשר לויים{{הערה|אמנם אף ישראלים כשרים לזה לפי ההלכה שעיקר שירה היא בפה.}} לכל הפחות, שהיו מנגנים בכינור נבל וצלצל, מלבד שנים עשר לוים אחרים ששוררו בפה:
 
[[כינור]] - לכל הפחות תשעה כינורות, אך ניתן להוסיף ללא שיעור.
 
== מספר הלויים ששרו ==
לא היה מספר קבוע ללויים שהיו צריכים לשיר, אם זאת נאמר במשנה נאמר שלעולם אין לפחות מ12 לויים, אך למעלה מזה לא נאמרה כל הגבלה במשנה.
 
== זהות השיר ששוררו הלויים ==
{{הערות שוליים}}
{{חמישה עשר ממונים בבית המקדש}}
 
[[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:שבט לוי]]