נצרות קתולית – הבדלי גרסאות

*ה[[טבילה (נצרות)|טבילה]] היא הסקרמנט המצרף את האדם אל הכנסייה הקתולית, והמנקה אותו מ[[החטא הקדמון]] ושאר החטאים שהוא חטא קודם לה. במהלך הטקס מוזלפים על הנטבל מים (אם הטבילה היא לפי הנוהג הרומי) או שכל גופו נטבל ב[[אגן טבילה|אגן הטבילה]] שלוש פעמים (לפי הנוהג המזרחי), וניתן לו שמו. אם מדובר באדם בוגר ולא בתינוק, ניתן לו שם חדש.

*ה[[קונפירמציה|אישוש]] משלים את קבלתו של אדם לכנסייה הקתולית על ידי כך משיחתו ב[[שמן הקודש]] (במערב - על ידי [[בישוף]], במזרח - יכול גם על ידי כומר), אשר מכלילה אותו תחת השגחתה של [[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]]; משנמשח, רשאי האדם ליטול חלק בסקרמנט סעודת האדון. בניגוד לקהילה האורתודוקסית, שבה טקס האישוש מבוצע לרוב מיד לאחר הטבילה, בקהילה הקתולית נהוג לדחותו עד אשר מושאו יכול להבין את חשיבותו ומהותו.

*ה[[וידוי (נצרות)|ווידוי]] נועד עבור נוצרי קתולי אשר חטא וחזר בו, ורוצה להחזיר את נשמתו לטוהרה הראשוני שקודם לחטא. לשם כך עליו להתוודות (בדרך כלל בפני כומר), אשר לאחר מכן קורא תפילה מיוחדת ולעיתים גוזר על המתוודה עונש מיוחד, שרק לאחר ביצועו החטא מבוטל לחלוטין. הכומר עצמו חייב לשמור את כל מה שנאמר במהלך הווידוי בסוד מוחלט; הפרה של כלל זה כוללת את [[חרם חברתי|החרמתו]] המיידית, שאותה יכול לבטל רק ה[[אפיפיור]].

*[[המשיחה בשמן]] היא טקס עתיק המעוגן במסורת השליחים (איגרת יעקב, ה', 14-15). ניתנה בעבר בעיקר לאנשים על ערש דווי כחלק מהטקסים שלפני המוות (last rites), אף שהדבר מעולם לא היה ייעודה היחיד. את משיחת השמן ניתן לבצע "על כל נוצרי בוגר שחש בה צורך עקב מחלה או זקנה".