מנגנוני הגנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: אידיאל, לעיתים |
Eitan tamir (שיחה | תרומות) הרחבה |
||
שורה 108:
* [[השלכה (פסיכולוגיה)|השלכה]] (projection), פיצול (split), [[התקה (פסיכולוגיה)|התקה]] (displacement), [[הערצה]] (admiration) חשדנות ו[[שנאת זרים|שנאת הזר]] — מופעלים כהגנה נגד תחושות רעות ומעיקות, כמו זרות ותוקפנות, הפוגעים בשלמות האובייקט או ביחסים עמו. תחושות פנימיות אלה (א) '''מושלכות''' על האובייקט הנחווה כמאיים; (ב) '''מפצלות''' את האובייקט לטוב ולרע; (ג) '''מוסטות''' אל זרים; (ד) גורמות ל'''הערצה''' של האובייקט הנחווה כעריץ (ה) מעוררות '''חשדנות''' כלפיו עד כדי שנאת הזר ודמוניזציה שלו. מנגנונים קיצוניים אלה מאפשרים מחד שמירה על דמות טובה ונערצת ומאידך הרחקה של דמות זרה, עוינת ומאיימת.
* [[סימביוזה]] וניכור — מופעלים כהגנה בפני אובדן האובייקט, דחייה או בפני חרדת הנטישה. הפרט נצמד לאובייקט המאיים בנטישה או מתנכר לו.
* התנגדות (resistance), וביטול העשייה (undoing) — מופעלים כהגנה נגד השתלטות האחר על הפרט ונגד האשמה, כעס ועונש על מעשה שנעשה. מגוון אמצעי הגנה כמו: "לא, לא", "לא רוצה", "לא עשיתי", שתיקה, סירוב, תוקפנות פסיבית, עצירות פיזית או רגשית. כאשר אנו פועלים מתוך רעיון או דחף ולאחר מכן מתחרטים אנו עשויים לנקוט במנגנון הגנה של ניסיון "לבטל" את המעשה במטרה להגן על האגו מרגשות אשמה או בושה, בדרך כלל נעשה זאת על ידי התנצלויות חוזרות או הגשת עזרה.
* הזדהות עם התוקפן או הימשכות למצבי אלימות ולמצבי סיכון — מופעלים כהגנה נגד אובדן התדמית הנערצת של ההורה והיחסים עמו. את מקום הזעם וחוסר האונים נוכח הורה אלים תופסת משיכה לאלימות או משיכה להיות קורבן לאלימות.
| |||