פתח תקווה – הבדלי גרסאות

נוספו 58 בתים ,  לפני 4 שנים
(דריסת השחתות רבות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
ר' יהושע העשיל יואל בסן, איש אשכולות, היה מן הקונים הראשונים של האדמות ולמהנדס המושבה. הוא גם ניסח את שטר ההתקשרות. חיים אמזלג, סגן ה[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] של [[בריטניה]] ב[[יפו]], היה מעורב ברכישת אדמותיה של פתח-תקווה. מידת המעורבות שלו איננה ברורה:
* אחיינו יוסף נבון כתב, כי בשנת 1876 פנו אליו מייסדיה העתידים של פתח-תקווה וביקשו את עזרתו בחיפושיהם אחר קרקע. אחרי נסיונותיהם הכושלים של אנשים אלה לקנות אדמה בסביבות חברון ויריחו נפגש נבון עם דודו ועדכן אותו. חיים אמר, שאפשר לרכוש קרקע בסביבות יפו. אחר-כך שלח מברק אל בעל האדמה אנטואן בישארה טיאן, בעל אחוזה נוצרי מיפו, ומישש את הדופק, והלה ענה בחיוב. חיים ויוסף ביקרו בשטח, אבל טיאן דרש יותר מדי תמורתו.
* המתיישבים תיארו את ההתפתחות בצורה שונה. בקיץ 1878 יצאו מירושלים דוד גוטמן, יואל משה סלומון, יהושע שטמפפר, זרח ברנט ואחרים מן העדה [[אשכנזים|האשכנזית]] בירושלים במגמה לבדוק את אדמות מלבס שבסביבת יפו. בהגיעם לשם ביקשו מחיים אמזלאג לפנות אל בעל הקרקע טיאן, במגמה לארגן פגישה ביניהם ולסייר בשטח. אמזלאג נענה ברצון. אך בינתיים, ב-[[30 ביולי]] 1878, נרכש שטח אדמה קרוב בן 3,375 דונאמים טורקיים (כ-3,044 דונאמים מטריים) מאפנדי נוצרי ביפו, סלים קצאר. בשנה שלאחר-מכן הגיעו המתיישבים לידי הסכם גם עם טיאן וקנו ממנו 10,000 דונאמים טורקיים (9,193 דונאמים מטריים) מאדמתו בתשלומים לשיעורין. אחדות מקרקעות אלו נרשמו על שמו של אמזלאג".{{הערה|1=מקור: [[רות קרק]] ויוסף גלס [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=7754 תרומתו של חיים אמזלאג לקהילה היהודית]}} ב-1985 היא הוכרזה כעיר על ידי בר כץ
 
====הבאר הראשונה====
משתמש אלמוני