מיכל גוברין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yochays (שיחה | תרומות)
עדכון הפיסקה על אודות ההתכנסות ליום השואה ועדכון הקישור להורדת החוברת.
סקריפט החלפות (גוני, ), אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
שורה 21:
 
==ביוגרפיה==
מיכל גוברין נולדה וגדלה ב[[תל אביב]], אביה היה איש [[העלייה השלישית]] וממייסדי קיבוץ [[תל יוסף]], ואמה [[ניצולי שואה|ניצולת השואה]]. בוגרת [[תיכון עירוני ה' (תל אביב)|תיכון עירוני ה']] ב[[תלבתל אביב]]. בשנת 1971 שרתה ב[[צה"ל]] ככתבת צבאית. למדה ב[[אוניברסיטת תל אביב]] וב[[אוניברסיטת פריז VIII]], שבה קיבלה תואר [[דוקטור]] בתחום ה[[תיאטרון]] וה[[פולחן]]. מחקרה "תיאטרון קודש בן זמננו", מתרכז בצדדים התיאטרליים של הטקס ה[[חסידי]] ובתיאטרונם של [[יז'י גרוטובסקי]] ו[[פיטר ברוק]].
 
מיכל גוברין פרסמה עשרה ספרי פרוזה ושירה. מתורגמת לשפות שונות, וספריה זכו בפרסים בארץ ובעולם. ב-2010 נבחרה על ידי [[יריד ספרים|סלון הספרים הצרפתי]] לאחת משלושים הסופרים שהותירו חותם על ספרות העולם.
שורה 29:
גוברין מרצה באוניברסיטת תל אביב, כיהנה כראש המחלקה לתיאטרון ב[[מכללת אמונה]] ולימדה ב[[מכון שכטר למדעי היהדות]] בירושלים, ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]] וב[[בית הספר לתיאטרון חזותי]]. הייתה סופרת אורחת ב[[אוניברסיטת ראטגרס]], ובבית הספר לארכיטקטורה [[קופר יוניון]] בניו יורק. מרבה להופיע בארץ ובעולם בפני קהל רחב, בכינוסים ובכלי התקשורת. בשנת [[2012]] קיבלה מינוי [[פרופסור]] מטעם ה[[מל"ג]] ([[המועצה להשכלה גבוהה]]).
 
ב-[[2013]] זכתה בעיטור [[מסדר האמנויות והספרות]] של [[צרפת]].{{הערה|‫{{הארץ|מיה סלע|חמישה אנשי ספרות ישראלים יקבלו עיטור מממשלת צרפת|1.2056291|26 ביוני 2013}}‬}}. בשנת 2015 כיהנה בחבר השופטים של [[פסטיבל עכו]]{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/728/658.html?hp=47&cat=306&loc=8 עידוא דגן "הפתעות עם הכרזת הזוכים בפסטיבל עכו ה-36"], אתר nrg מעריב 2.10.2015}}.
 
במכון ון ליר בירושלים עמדה גוברין משנת 2012 ועד 2015 בראש קבוצת המחקר הרב-תחומית [http://www.vanleer.org.il/he/research-group/%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F העברת זיכרון ובדיון], שעסקה במהות זיכרון השואה בעידן שאין בו עוד ניצולים חיים. עם תום עבודת המחקר הכינה הקבוצה תערוכה בשם [http://www.vanleer.org.il/he/content/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%95-%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F-70-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99 מהו זיכרון? שבעים שנה אחרי]. בראש צוות נוסף כתבה גוברין "הגדה" להתכנסות ליום השואה, העומדת בסימן "לזכור באחריות/האחריות לזכור. ביום השואה 2015 נערכו עשר התכנסויות נסיוניות, והחל מ- 2016 מונחלת ההתכנסות ליום השואה על ידי [[מכון שלום הרטמן]] בירושלים, ומעגלי התכנסות נערכים בקהילות, בבתי ספר ובמשפחות בכל גווניגוני הציבוריות הישראלית.
 
את חוברת ההתכנסות[https://heb.hartman.org.il/Programs_View.asp?Program_Id=56&Cat_Id=334&Cat_Type=Programs] ניתן להוריד באופן חופשי מאתר מכון הרטמן.
 
==משפחתה==
שורה 41:
 
==ספריה==
פרסמה עשרה ספרים:
* "אותה שעה", שירים, ([[ספרית פועלים]] 1981).
* "לאחוז בשמש, סיפורים ואגדות" ([[ספרי סימן קריאה|סימן קריאה]]/[[הקיבוץ המאוחד]], 1984). מהדורת [[אנתולוגיה]] ובה סיפורים, שירים, מסות אישיות וראיון מקיף, ראתה אור באנגלית בפמיניסט פרס, ב-2010.
שורה 55:
 
==בימוי הצגות בתיאטרון הנסיוני ובתיאטרון הרפרטוארי==
 
* "אופני הנידון", מאת [[פרננדו ארבאל]], תרגום ובימוי, אוניברסיטת תל אביב (1972).
* "המהגרים", מאת ס. [[מרוז'ק]], תרגום ובימוי ותרגום, [[תיאטרון החאן]] (1977).
* "בדמי ימיה", ע"פ ש"י [[עגנון]], עיבוד ובימוי, תיאטרון החאן (1978).
* "מרסייה וקאמייה" ע"פ רומן מאת [[סמואל בקט]], עיבוד ובימוי, תיאטרון החאן (1979).
שורה 63 ⟵ 62:
* "אח, הימים היפים" מאת סמואל בקט, בימוי ב[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]] (1985).
 
;תיאטרון נסיוני יהודי
* "תבואת השיגעון", מאת רבי [[נחמן מברסלב]], עיבוד ובימוי, להקת שבעת הקבצנים, [[פריז]] (1974).
* "ואריאציות על בוקר" ע"פ ה[[סידור]], עיבוד ובימוי, האוניברסיטה העברית, (1980).