הזכות להליך הוגן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הינו כאוגד
שורה 20:
=== ניטרליות ופומביות הדיון ===
 
כל אדם זכאי שעניינו יידון בפני בית משפט מוסמך, בלתי תלוי וחסר פניות. שופט לא ידון בעניין שלגביו יש לו אינטרס אישי או נגיעה אישית, או אם קיים חשש מבוסס לשיפוט לא הוגן בשל העדפה או דעה קדומה.{{הערה|הזכות להליך הוגן, האגודה לזכויות האזרח בישראל, 2004, https://www.acri.org.il/he/31}} לפי סעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה וסעיף 68(א) לחוק בתי המשפט, ברירת המחדל הינההיא כי בית המשפט ינהל את הדיון באופן פומבי ויאפשר למי שחפץ בכך להיחשף לפרטיו ואף להיכנס אל אולם בית המשפט ולצפות בהליך.{{הערה|עיקרון פומביות הדיון חל על כל בתי המשפט, לרבות בתי הדין הפועלים מכוח חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963}} יודגש כי פומביות הדיון מוגבלת לעיתים על ידי שימוש בדלתיים סגורות, במידה שתוכן המשפט עוסק בענייני ביטחון המדינה, יחסי אישות, קטינים או חשש לפגיעה בקורבן העבירה או בנאשם עצמו. הגבלה זו מהווה בפני עצמה ביטוי לקיומו של ההליך ההוגן.
 
=== החשיבות הדמוקרטית בזכות להליך הוגן - שמירה על זכויות מיעוט ===
 
הזכות להליך משפטי מגנה על אנשים פרטיים מפני כוחו של השלטון. הגנה זו נדרשת במיוחד לחלש בחברה, בני מיעוטים, בעלי מוגבלויות ותושבי חוץ, ועל כן בישראל, נקבע סטנדרט גבוה בהגנה על זכות זו. כך לדוגמה, פסל בית הדין הצבאי ראיות כנגד תושב השטחים, אשר נאשם בסדרת עבירות חמורות כנגד ביטחון המדינה, כיוון שראיות אלו הוצגו באיחור ומבלי לתת לנאשם הזדמנות להתגונן מפניהן במועד הראוי לכך. פסילת הראיות לטובת הנאשם הינההיא עמידה איתנה של בית הדין הצבאי לטובת הזכות להליך הוגן, אף במקרה קיצוני זה.{{הערה|ש (איו"ש) 1058/05, ויליאם סאמח פארס אלחטיב (רימאווי) נ' התביעה הצבאית פ"ד עמ' 5,7 (2005)}}
 
=== הזכות לייצוג ===
 
הזכות לייצוג משפטי הינההיא נגזרת של הזכות להליך הוגן, אשר הינהשהיא כלל בסיסי בחשיבה המשפטית והחברתית.{{הערה|ע"פ 7335/05 הסנגוריה הציבורית, מחוז נצרת נ' מדינת ישראל ואח' , פ"ד ס(2) 346, עמ' 358}} כל אדם שהוא נאשם, עצור או חשוד, זכאי להיות מיוצג על-ידי עורך דין בהליך פלילי המתנהל נגדו. כדי להבטיח את קיום הזכות, נוסדה הסנגוריה הציבורית שמטרתה ליצור שוויון מסוים בין אזרחי המדינה מבחינת יכולתם לקבל ייצוג משפטי נאות, באופן כזה שמעמד כלכלי לא יהווה חסם משמעותי בדרך אל הצדק (זכות זו מעוגנת בסעיף 18 לחוק הסניגוריה הציבורית).{{הערה|חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995, ס' 18}}
 
החוקר והפרופסור להיסטוריה [[:en:Satish_Chandra|סאטיש צ'נדרה]] טוען כי הזכות לסיוע משפטי היא הראשונה בהיררכיית הזכויות האוניברסליות שכן, היא שמעניקה את הממד התפעולי ליתר זכויות האדם המוכרות. נראה כי הזכות לשוויון היא קנה המידה לכלל הזכויות והגנה עליה מתחייבת, ללא הבדל הנוגע לדת, מין, גזע ושפה, כך שכאשר מדובר בחוסר יכולת להגן על הזכות לשוויון, הזכות לסיוע משפטי היא המספקת את הכלי או המכשיר להגנתה. השיח בזכויות האדם יהפוך חסר משמעות אם לא תסופק הזכות לסיוע משפטי לכל אדם, בכדי לאפשר לו גישה לצדק במקרה של הפרת זכויותיו השונות <ref>Chandra S. (2014).  Legal Aid as A Fundamental Human Right. ''Vidhigya: [null The Journal of Legal Awareness]''. ''vol 9 no 1,'' 23-27.</ref>.
שורה 48:
 
=== הקשרים נוספים ===
בעניין רוזנשטיין{{הערה|ע"פ 05\4596 רוזנשטיין נ' מדינת ישראל פ"ד ס(3) 353, עמ' 370 (2005)}} נקבע כי במקרים של דרישה לקיום דיני הסגרה בין מדינות, יש להבטיח למי שהסגרתו מתבקשת, קיומו של הליך משפטי הוגן במדינה המבקשת. ביטוי פסיקתי נוסף לזכות, ניכר בעניין צמח,{{הערה|בג"צ 6005/95 צמח נ. שר הבטחון פד"י נ"ג 5 ע' 241 (1996)}} בו נקבע כי אין לאפשר מעצר מנהלי ממושך יותר מהמותר בדין האזרחי. הזכות להליך הוגן הינההיא זכות יסוד, בייחוד בהליך הפלילי.
 
== הגבלות על הזכות ==
 
על אף חשיבות הזכות והביטויים הרבים לה במשפט הישראלי, אין היא עומדת כזכות אבסולוטית וישנם חריגים אשר מגבילים את תחולתה במקרים מסויימים. חריג נפוץ הינוהוא המעצר המנהלי, שהוא כלי בידי מערכת הביטחון להביא אדם למעצר ללא משפט וללא אישום, וזאת לפי הטענה כי בידיו כוונה או יכולת לסכן את ביטחון המדינה. השימוש במעצר מנהלי נעשה לרוב לצרכי חקירות. השימוש במעצרים מנהליים מעוגן במשפט הישראלי.{{הערה|חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט-1979, ס' 2}} במשפט הישראלי יש למעצר המנהלי תוקף כחלק מסמכויות החירום של הממשלה בחוק סמכויות שעת חירום. לפיכך, כל עוד הכרזת מצב החירום בישראל תישאר כפי שהיא, ניתן יהיה לבצע מעצרים מנהליים לפי הקריטקריונים הנקבעו בחוק.{{הערה|חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט-1979, ס' 3-4}} מעצרים מנהליים זוכים לביקורת רבה בקרב ארגוני זכויות האדם, ונתונים הם אף לביקורת שיפוטית. בתוך כך, עתירות רבות מוגשות לבג"ץ על רקע מעצרים מסוג זה, ואלו נבחנים כל מקרה לגופו.
==ראו גם==
* [[התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית]]