ישיבת המתמידים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
עריכה |
||
שורה 15:
==היסטוריה==
ראשיתה של הקהילה במסגרת ערב לימודית וחברתית, שהוקמה בשנת [[1949]], עבור בני נוער חרדיים מ[[היישוב הישן]], במטרה להתמודד עם ריפיון רוחני ואף [[יציאה בשאלה|פריקת עול]] בקרב אותם בני נוער, שנגרמו בשל חוסר תעסוקה ובשל התגייסות ל[[צה"ל]] (וקודם לכן גם גיוס ל[[ארגונים צבאיים לפני קום המדינה|ארגוני המחתרת]]). שמה של המסגרת היה '''ישיבת המתמידים'''.
השם "ישיבת המתמידים" או '''חברת מתמידים''' הפך ברבות השנים, משם פרטי של ארגון נוער, לשם כללי, אשר מוסדות רבים משתמשים בו להגדרת פעילות הנוער בשעות הערב.
מייסד '''ישיבת המתמידים''' היה הרב חיים אורי רוזנברג ומנהלה היה הרב יוסף אייכלר. המנהיג הרוחני הראשון של הקהילה היה הרב אברהם לייב קליין. לאחר פרישתו התמנה הרב לייב מינצברג, אשר הכניס לקהילה את שיטתו הלימודית המיוחדת, המבוססת על סגנון הלמדנות של ישיבות ליטא יחד עם שיטת היישוב הישן בירושלים. כמו כן עוסק הרב מינצברג בלימוד טעמי מצוות ותנ"ך. הוא דוגל בחינוך באמצעות הסברה ובדרכי נועם ולא באמצעי ענישה. גישה חינוכית זו שונה מהמקובל בקרב בני היישוב הישן.
שורה 22:
==הקהילה ומוסדותיה==
נכון לשנת [[ה'תש"ע]] מונה הקהילה כאלף משפחות. מלבד המרכז בירושלים לקבוצה קהילות ב[[ביתר עילית]] (כשלש מאות משפחות), וכן ב[[בית שמש]] (כמאתיים חמישים משפחות), בשכונת אחוזת ברכפלד שב[[מודיעין עילית]] (נוסדה ב-[[2008]], מונה כמאה משפחות) וב[[טבריה]]{{הערה|1='''קובץ יריעות משכנותייך: מקבץ חידושי תורה בהלכה ובאגדה, שע"י קהילת קהל עדת ירושלים, אחוזת ברכפלד''', תש"ע.}}. הקהילה מחזיקה כוללי אברכים ובתי כנסיות במקומות אלה, וכן מוסדות חינוך לגילאים שונים, בהם [[ישיבה גדולה|הישיבה הגדולה]] "תורת ה'"{{הערה|עד ליולי 2011 נקראה הישיבה "תורת ירושלים"}}, [[ישיבה קטנה|הישיבה לצעירים]] "אור התלמוד" בראשות הרב נפתלי אייזנשטיין בביתר עילית, ותלמודי תורה "צאן קדשים" בבית שמש ובביתר עילית.
בתאריך [[21 בנובמבר]] [[2010]] פשטה המשטרה על משרדי המוסדות ועצרה כמה מחברי ההנהלה בחשד לזיופים בדיווח למשרד הדתות. בעקבות כך הוחלפו חלק מחברי ההנהלה והרב מינצברג הגביר את מעורבותו בניהול ושיקום המוסדות{{הערה|1='''קובץ "תורה ודעת", תוספת מיוחדת לרגל מלאות ס"ב שנים לייסודה של קהילתנו''', ניסן תשע"א, מאמר הרב יחיאל משה ורטהימר - נאומו של רבינו שליט"א.}}. ב[[נובמבר]] 2012 הוגש [[כתב אישום]] נגד אותם חברי ההנהלה ועוד, בגין [[קבלת דבר במרמה]], [[זיוף מסמכים]], שיבוש הליכי חקירה והטרדת עד. בנובמבר 2016 צירפה המדינה גם תביעה כספית להשבת כ-52 מיליון ש"ח שלטענתה הוצאו במרמה.
הקהילה פרסמה תקופה ארוכה עלון דו שבועי בשם "תורה ודעת" העוסק בפרשת השבוע, שיחות מוסר ועוד, ואוגד לספר מדי שנה. עד עתה יצאו לאור 6 כרכים. היא מוציאה עלון שבועי בשם "לוח מתמידים" המסקר את הפעילות במוסדות הקהילה. כמו כן מוציאה הקהילה קובצי מאמרים בהלכה ובאגדה בשם "מאורות ירושלים" ואת סדרת הספרים "בן מלך" מאת הרב מינצברג.
הקהילה עורכת מדי שנה בסמוך לכ"א באדר, יום ייסוד הישיבה, מסיבה מרכזית. עוד מקיימת הקהילה מדי שנה '[[שבת]] התאחדות' ב[[מירון (מושב)|מירון]] בשבת פרשת '[[לך-לך]]', בהשתתפות מאות חברי הקהילה. השבת כוללת כשמונה שעות של שיעורים מאת הרב מינצברג. במוצאי שבת מקיימים "[[חלאקה]]" במקום, בליווי תזמורת.
שורה 32:
רבנים בולטים בקהילה הם הרב יוסף הירשמן - ראש ישיבת שומרי החומות, הרב [[מאיר סירוטה]] ([[מו"צ]]), הרב משה שיינברגר, הרב צבי ריבלין (מו"צ) הרב בן ציון גוטפרב והרב משה מינצברג.
בחג ה[[פסח]] [[תשע"ו]] מינה הרב מינצברג את בנו הרב מרדכי לרב [[בית הכנסת]] של הקהילה בשכונת התמר ב[[ביתר עילית]], ואת הרב יהודה קליין לרב בית הכנסת של הקהילה בשכונת הדקל בעיר. הרב משה שיינברגר הוא רב בית הכנסת בשכונת הגפן שם. בבית שמש מונה הרב חיים הלוי חזן לרב בית הכנסת בשכונת נחלה ומנוחה, ברמת בית שמש מונה הרב חיים יוסף מינצברג (מו"ץ) ובשכונת חפציבה מונה גיסו הרב אברהם ברנד. קהילה נוספת קיימת בשכונת רמת בית שמש ג'.▼
▲הקהילה משתייכת לסיעת שלומי אמונים שבלטה בבחירות 2013 בבית שמש בהצטרפות למפלגת כח
▲בחג ה[[פסח]] [[תשע"ו]] מינה הרב מינצברג את בנו הרב מרדכי לרב [[בית הכנסת]] של הקהילה בשכונת התמר ב[[ביתר עילית]], ואת הרב יהודה קליין לרב בית הכנסת של הקהילה בשכונת הדקל בעיר. הרב משה שיינברגר הוא רב בית הכנסת בשכונת הגפן שם.
==הסכסוך עם העדה החרדית==
| |||