ויקיפדיה

ברטולומה אסטבן מוריו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
שורה 12:
}}
'''ברטולומיאו אסטבן מורילו''' (ב[[ספרדית]]: ''' Bartolomé Esteban Murillo''';{{כ}} [[31 בדצמבר]] [[1617]], [[סביליה]] – [[3 באפריל]] [[1682]], סביליה), היה [[צייר]] [[ספרד]]י. נחשב לאחרון הציירים הגדולים של "תור הזהב הספרדי". ידוע בעיקר בזכות יצירותיו הדתיות, אולם צייר גם תמונות רבות מחיי היום-יום.
 
==רקע==
המחצית הראשונה של המאה ה-17, השנים בהן מורילו גדל והתעצב כאמן, הייתה חלק מ"תור הזהב", תקופת הפריחה הגדולה, של עירו סביליה. העיר התעשרה בהיותה אחד משני הנמלים הראשיים אליהם הגיעו כל האניות מ[[האימפריה הספרדית]]. מספר תושביה הגיע למליוןלמיליון. אל העיר הגיעו סוחרים מכל רחבי אירופה ואתם גם השפעות אמנותיות, כך כנראה נהיה מורילו מודע לציור הפלמי וכך גם נודע שמעו מעבר לגבולות ספרד. באותה תקופה העיר הייתה גם מרכז אמנותי חשוב, פעלו בה, בין השאר, הציירים [[דייגו ולסקס|ולסקס]] ו[[פרנסיסקו דה סורבראן|סורבראן]].
 
==קורות חייו==
מורילו נולד בסביליה ב-31 בדצמבר 1617, להוריו גספר אסטבן מורילו, שהיה [[גלב-מנתח]] (בספרדית barbero-zurujano) ומריה פרז. להורים היו 14 צאצאים ומורילו היה הצעיר מביניהם. במשפחתו היו מספר ציירים: הדוד אנטוניו פרז, חותנו וסקו דה פריירה ובני הדודים. ייתכן והושפע מכל אלה בבחירת דרכו. הוריו נפטרו זה אחר זה כשהיה בן 9. הוא גודל על ידי אנה, דודתו מצד אמו{{הערה|לפי חלק מהמקורות הייתה זו אחת מאחיותיו.}} ובעלה חואן אגוסטין לג'ר Juan Agustin Lagares שהיה אף הוא גלב-מנתח. בביתם התגורר עד נישואיו בשנת 1645.
 
בסביבות 1630 מורילו החל את דרכו כצייר כשוליה בסדנה של הצייר חואן דל קסטילו (Juan del Castillo). בשנת 1638 חואן דה קסטילו עזב את סביליה ומורילו החל לעבוד כעצמאי. בשנת 1642, בגיל 24, עבר למדריד. שם פגש את העבודות של [[דייגו ולסקס|ולסקס]] ואולי גם של אמנים ונצייאנים ו[[הציור הפלמי|פלמיים]] שהיו באוספי בית המלוכה. בשנת 1645 חזר לסביליה ונישא לביאטריס קבררה ויללובוס. לזוג היו 9 צאצאים. רעייתו נפטרה ב-31 בדצמבר 1663.
שורה 21 ⟵ 23:
בשנת 1645 קיבל את ההזמנה החשובה הראשונה שלו: 11 תמונות שמן עבור מנזר פרנסיסקוס הקדוש בסביליה. ומאותו זמן היה צייר מבוקש בעירו. בעקבות העבודה הזו החלו ההזמנות לזרום אליו. שנות ה-40 וה-50 של המאה היו השנים הפוריות ביותר שלו במהלכן עלה אף על סורבראן כצייר המוביל בסביליה{{הערה|חוקרים אחרים רואים דווקא את שנות ה-60 כשנים הפוריות ביותר שלו}}. בשנת 1656 צייר את תמונת המזבח הגדולה ביותר של סביליה, תמונת [[אנטוניוס מפדובה|אנטוניוס הקדוש מפדובה]].
 
בשנים 1658 - 16601658–1660 שהה שוב במדריד. עם שובו לסביליה ייסד, יחד עם פרנסיסקו הררה הבן, את האקדמיה לאמנויות היפות של סביליה (Academia de Bellas Artes de St. Isabel de Hungría) והתמנה לנשיאה. בשנים הבאות קיבל מספר גדול של הזמנות חשובות ביניהן: תמונת המזבח למנזר האוגוסטיני של סביליה, הציורים לכנסיית סנטה מריה לה בלנקה. בשנת 1680 קיבל את ההזמנה לציור "הנישואים המיסטיים של [[קתרינה מסיינה|סנטה קתרינה]]" ב[[קדיס]]. זו הייתה ההזמנה הראשונה, והיחידה, שקיבל לעבודה גדולה מחוץ לסביליה.
 
מורילו נפטר בסביליה ב-3 באפריל 1682, כתוצאה מאוחרת מפגיעות בתאונת עבודה (נפילה מהפיגום) במהלך הכנת הציור בקדיס. הוא קבור בבית האוצר (Sacristy) של [[קתדרלת סביליה]] מתחת לציור של פיטר קמפרר "ההורדה מהצלב".
 
==יצירתו==
יצירותיו המוקדמות הושפעו מ[[פרנסיסקו דה סורבראן|סורבראן]], [[ג'וזפה דה ריברה|דה ריברה]] ואלונזו קאנו (Alonzo Cano). בעקבותיהם צייר יצירות ריאליסטיות חמורות סבר {{הערה|'''The Art Book''', Phaidon, page 332.}} בסגנון ה[[טנבריזם|טנבריסמו]]. בהמשך סגנונו נעשה קליל יותר, בעיקר הציורים מחיי היום-יום. מעבר זה מורגש כבר בתמונות משנת 1645 עבור מנזר פרנסיסקוס הקדוש, שבחלקן הן בסגנון הטנבריסמו ובחלקן, לדוגמה בתמונת "מטבח המלאכים", הן כבר בסגנון רך ומואר שהיה אופייני לעבודתו בהמשך דרכו. בשנת 1645 צייר גם את הראשונה מתמונות הילדים הרבות שלו: "הקבצן הצעיר", בה עוד ניכרת השפעת ולסקז. בהמשך התפתחה יצירתו לכיוונים שתאמו יותר את טעמה של האצולה בת זמנו, גישה זו התבטאה במיוחד ביצירותיו הדתיות.
{{הערה| The Art Book, Phaidon, page 332.}} בסגנון ה[[טנבריזם|טנבריסמו]]. בהמשך סגנונו נעשה קליל יותר, בעיקר הציורים מחיי היום-יום. מעבר זה מורגש כבר בתמונות משנת 1645 עבור מנזר פרנסיסקוס הקדוש, שבחלקן הן בסגנון הטנבריסמו ובחלקן, לדוגמה בתמונת "מטבח המלאכים", הן כבר בסגנון רך ומואר שהיה אופייני לעבודתו בהמשך דרכו. בשנת 1645 צייר גם את הראשונה מתמונות הילדים הרבות שלו: "הקבצן הצעיר", בה עוד ניכרת השפעת ולסקז. בהמשך התפתחה יצירתו לכיוונים שתאמו יותר את טעמה של האצולה בת זמנו, גישה זו התבטאה במיוחד ביצירותיו הדתיות.
 
מעריכים שמורילו צייר כ-2000 תמונות שמן, שרק רבע מהן ידוע היום. בנוסף לכך השאיר מספר גדול של רישומים.
 
==מורשתו==
במאות ה-18 וה-19 נחשב מורילו לאחד מגדולי הציירים ויצירותיו היו מהיקרות בעולם, אולם במאה ה-20 נחשב לרגשני מדי{{הערה|'''אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול''', כרך ב, עמ.' 209, הוצאת כתר, 1997}}.
 
==הנצחה==
[[קובץ:Murillo Madrid-01.JPG|שמאל|ממוזער|100px|Murillo Madrid-01.JPG|אנדרטה של מורילו במדריד]]
[[קובץ:Sala Murillo del Museo de Cádiz.jpg|שמאל|ממוזער|150px|Murillo Madrid-01.JPG|אולם מורילו במוזיאון של קדיז]]
על שמו נקראים:
* גני מורילו בסביליה
* כיכר מורילו ליד מוזיאון הפראדו במדריד, בכיכר אנדרטה שלו שהיא העתק של פסל מהמאה ה-19 הנמצא בסביליה.
* אולם מורילו במוזיאון של קדיז.
 
==גלריה==
'''יצירות דתיות'''
<gallery>
תמונה:Murillo, Bartolomé Esteban Perez - Angels' Kitchen - 1646.jpg|"ny|"מטבח המלאכים", שמן על קנבס, 1646, [[מוזיאון הלובר]], [[פריז]].
תמונה:Bartolomé Esteban Perez Murillo 008.jpg|"המשפחה הקדושה עם כלב", שמן על קנבס, סביבות 1645-5050–1645, [[מוזיאון הפראדו]].
תמונה:Adoración de los pastores (Murillo).jpg|"[[סגידת הרועים]]", שמן על קנבס, סביבות 1657, מוזיאון הפראדו.
תמונה:Inmaculada Concepción (Murillo, 1665).jpg|"העיבור ללא חטא",שמן על קנבס,1682, מוזיאון הפראדו.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ברטולומה_אסטבן_מוריו"