טיוטה:לנון-מקרטני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לRandom House |
מ replaced: למרות ש ← אף על פי ש (6) באמצעות AWB |
||
שורה 11:
{{ציטוט|תוכן="כשהתחלתנו לעבוד יחד, אני בוודאי, אבל אני חושב שגם ג'ון, רצינו להיות כמו '[[רוג'רס והמרשטיין]]' - 'לנון מקרטני'. באופן מודע רצינו להיות צוות. הדבר המצחיק היה שאני רציתי 'מקרטני לנון' אבל ג'ון שתמיד היה בוסי, אמר 'לא לא זה נשמע הרבה יותר בדרך האחרת 'לנון מקרטני''"|מקור=סרט התעודה 'The Making of Sgt Pepper'}}{{הערה|מילים אלו נאמרו בהקשר לשיר 'When I'm Sixty Four', שהיה אחד מהשירים הראשונים שכתב מקרטני (אף שהשיר מופיע רק באלבום, [[סרג'נט פפר]] השמיני של הלהקה) אשר לו יש קצב מתאים ללהקות [[ביג-בנד]], בדומה למרבית שירהם של [[רוג'רס והמרשטיין]]}}
טעות נפוצה היא שלנון ומקרטני נהגו לכתוב ולהלחין כל אחד לבדו ולאחר מכן לרשום את זכויות השיר על שם השותפות.
בתחילת דרכם, גיבוריהם המוזיקליים של לנון ומקרטני היו בעיקר להקת [[הדריפטרס]], [[אלביס פרסלי]] ו[[באדי הולי]]. שיריהם הראשונים נכתבו בביתו של מקרטני ב[[ליברפול]] ובבית דודתו של לנון וכן בבית הספר בו למדו. הם נהגו להזמין את חבריהם להאזין ליצירותיהם, ביניהם גם [[ג'ורג' האריסון]], לימים שותפם ללהקת הביטלס. נראה שבשנים הראשונות רוב מלאכת כתיבת השירים התבצעה ביחד, אך ככל שחלף הזמן, וככל שסגנונם המוזיקלי של השניים הלך והתבדל, נכתבו השירים בעיקר על ידי צד אחד, כאשר תרומתו של הצד השני מסתכמת במספר מילים או [[אקורד]] אלטרנטיבי. השיר "[[A Day in the Life]]" הוא דוגמה לשיתוף הפעולה המאוחר של השניים. בשיר, שנכתב על ידי לנון, צורף קטע מעבר של מקרטני (לאחר הבית השני), אשר "שובר" את שגרת השיר ומוסיף לו התפתחות נוספת, כאשר בסוף השיר יש חזרה לבית נוסף של לנון. דוגמה נוספת ליצירתם המשותפת המאוחרת ניתן למצוא בשיר "[[Hey Jude]]" (נכתב בעיקר על ידי מקרטני). בזמן שהשמיע את השיר ללנון, מקרטני שר את המשפט "The movement you need is on your shoulder", והודה שהוא מתכנן להחליף אותו מכיוון שהוא נשמע חסר משמעות. לנון ייעץ למקרטני להשאיר את המשפט כמו שהוא, מכיוון שלפי דעתו הוא אחד המשפטים ה"חזקים" בשיר.
שורה 27:
==מחלוקות==
מתוך עשרות רבות של שירים שנכתבו תחת השותפות, נראה שישנו ויכוח לגבי תרומתם של לנון ומקרטני לגבי שלושה שירים:
# בשיר "[[In My Life]]",
# בנוגע לשיר "Eleanor Rigby", טוען מקרטני שהלחין את השיר בסלונה של בת-זוגו דאז, [[ג'יין אשר]], והשמיע אותו לזמר הבריטי [[דונובן]] (Donovan) לפני שסיים לכתוב אותו – טענה שדונובן אישר. לנון לעומתו, טען שהוא אחראי לחלק גדול ממילות השיר. מכרו של לנון, פיט שוטון (Pete Shotton), הכחיש טענה זאת ואמר ש"למרות שלנון לקח קרדיט על השיר, זה היה שיר קלאסי של לנון ומקרטני בו תרומתו של לנון הסתכמה באפס.
שורה 33:
# שיר נוסף שעליו ישנה מחלוקת הוא "[[Ticket to Ride]]". לנון טען בציניות שתרומתו של מקרטני לשיר הסתכמה ב"אופן שרינגו ניגן על התופים". מקרטני לעומתו טען ש"ישבנו וכתבנו את השיר ביחד.. אמנם הייתי נותן לג'ון 60 אחוז מכתיבת השיר... אבל ישבנו וכתבנו את השיר ביחד במהלך ישיבה של שלוש שעות..".
מומחים{{מקור}} לשירי הביטלס נוטים לייחס את השיר "[[In My Life]]" בעיקר ללנון, ואת השיר "Eleanor Rigby" למקרטני,
== לאחר התפרקות הביטלס ==
טיבעה של השותפות יצר חיכוכים לאחר התפרקות ה[[ביטלס]]. השותפות הייתה בתוקף עד שנת [[1974]], וכללה גם את אלבומי הסולו שהצמד הוציא עד שנה זו. בשנת [[1976]], כאשר מקרטני הוציא את אוסף הסולו "Wings Over America", נכללו בו חמישה שירים מתקופת הביטלס. מקרטני שינה את סדר הקרדיט בשירים, ורשם את שמו לפני שמו של לנון. אשתו של לנון, [[יוקו אונו]], התנגדה באופן פומבי למהלך,
בסוף שנות ה-90, התנהל ויכוח בין מקרטני ליוקו אונו בנוגע לזכויותיהם של מספר שירי ביטלס. בשנת [[1997]], כאשר יצא אלבום האוסף של לנון, "Lennon Legend : The Very Best of John Lennon". השיר "[[Give Peace a Chance]]" (שנכתב בעיקר על ידי לנון) - הופיע באוסף כשיר בלעדי של לנון,
מקרטני רצה להחליף את סדר השמות בזכויות לשיר "[[Yesterday]]" (שנכתב בעיקר על ידו), כך ששמו יופיע ראשון. מקרטני טען כי הוא ולנון הסכימו בעבר שזכויות השירים יהיו נתונות לשינוי בעתיד אם אחד מהם ירצה בכך. מאוחר יותר, חזר בו מקרטני מהדרישה וזכויות השיר נשארו במתכונתן המקורית (Lennon/McCartney). בפברואר [[2005]], הצהיר מקרטני "זה משהו שאין לי יותר בעיה איתו".
שורה 54:
{{הביטלס}}
[[קטגוריה:הביטלס]]
[[קטגוריה:ג'ון לנון]]
| |||