דרכי היטהרות מטומאה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←טקסי הזאה: לא טקס |
הזאה, לא טקס |
||
שורה 1:
[[קובץ:Mikveh22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מקווה מודרני בקיבוץ [[טירת צבי]]]]
[[הלכה|הלכות]] [[טומאה וטהרה]] מגדירות '''תהליכי טהרה''' כדי להיטהר מן הטומאות השונות. תהליך הטהרה הבסיסי נעשה על ידי [[טבילה (יהדות)|טבילה]] ב[[מקווה]] או ב[[מעיין]] לאחר היפרדות מהגורם המטמא, והמתנה עד ה[[ערב]]. בטומאות החמורות תהליכי הטהרה הם מורכבים יותר, וכוללים המתנה של כמה ימים,
תהליכי הטהרה קיימים רק עבור [[אדם]] שנטמא וכן עבור רוב סוגי החפצים שנטמאו. לעומת זאת [[טומאת אוכלין|מזון]] או [[טומאת משקין|משקה]] שנטמאו{{הערה|1=ספרא שמיני פרשתא ז, יג: "אי אתה שובר אוכלים ומשקים לטהרתו". {{בבלי|עבודה זרה|נב|א}}, ראו רש"י ד"ה כי קמיבעיא לן אוכלין, וכן רש"י ב{{בבלי|שבת|פד|ב}} ד"ה והא לית.}}, וכן [[טומאת כלים|כלים]] העשויים מ[[חרס]] שנטמאו{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|יא|לב|לג}}. על כלי זכוכית ראו לעיל: הלכות טומאה נוספות שקבעו חכמים.}} - אינם יכולים להיטהר על ידי תהליכי טהרה, והם נשארים טמאים עד שהם שיעברו תהליך שישנה אותם באופן מהותי כגון זריעה באדמה{{הערה|1=בדרך זו ניתן לטהר גם מים על ידי הצמדתם למאגר מים (הצמדה זו נקראת "השקה"), ובכך הם נעשים כחלק ממנו - {{משנה|ביצה|ב|ג}}. להסברת הדבר ראו [[רש"י]] ל{{בבלי|פסחים|לד|ב}} ד"ה מי החג.}} או שבירת הכלי.
| |||