סייד קשוע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון פיסוק לפיסוק עברית תקין |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{אישיות תקשורת}}
'''סייד קשוע''' (ב[[ערבית]]: '''سيد قشوع'''; נולד ב־[[31 ביולי]] [[1975]]) הוא [[עיתונאי]], [[תסריטאי]], [[סופר]] ו[[פובליציסט]] [[ערביי ישראל|
{{הערה|1=
{{הארץ|מיה סלע|פרס קוגל לספרות יוענק לסופרים חנה טואג, סייד קשוע וליזי דורון|1.1170105|5 באפריל 2011}}
שורה 15:
בשנת [[2002]] יצא לאור ספר הביכורים שלו, ”ערבים רוקדים”, שהפך לרב-מכר ותורגם לשבע שפות.{{הערה|שם=תרגום|{{המכון לתרגום|13705}}}} במרץ 2003 חזר קשוע לטירה עם משפחתו; את ההכנות למעבר תיאר קשוע בטורו ”החבית העממית” ב”[[עכבר העיר]]”. בשנת [[2004]] ראה אור ספרו השני, ”ויהי בוקר”, שתורגם לחמש שפות.{{הערה|שם=תרגום}} בשנת [[2010]] פורסם ספרו השלישי, ”[[גוף שני יחיד]]”, שתורגם לשש שפות.{{הערה|שם=תרגום}} על ספר זה הוענק לקשוע [[פרס ברנשטיין]] לרומן עברי מקורי לשנת [[2011]]. ”ספרו של קשוע מציע מבט סאטירי מרתק על הישראליות ובמיוחד על התודעה הערבית–ישראלית, נושא שלא זכה כמעט לייצוג בספרות העברית”, כתבו חברי ועדת הפרס [[מיכאל גלוזמן]], [[גבריאל צורן]] ו[[אבידב ליפסקר]].
קשוע כתב את תסריט סדרת ה[[דרמה קומית|דרמה הקומית]] ”[[עבודה ערבית]]”, ששודרה לראשונה
כחצי שנה לאחר שחזר לטירה, עבר קשוע באוגוסט [[2003]] להתגורר ב[[בית צפאפא]] שב[[ירושלים]] וב-[[2008]] עברה המשפחה לשכונת [[רמת דניה]] בעיר. לקשוע ואשתו נג׳את בת ושני בנים. בקיץ 2014 החל משמש מרצה אורח ב[[אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין|אוניברסיטת אילינוי באורבנה–שמפיין]] במסגרת התוכנית ללימודי ישראל.{{הערה|[http://www.jewishculture.illinois.edu/programs/israel/ Israel Studies Project]. The Program in Jewish Culture and Society at the University of Illinois}} הוא עבר עם משפחתו ל[[ארצות הברית]] ושיתף את קוראיו בחבלי קליטתו שם. נכון לשנת 2016 הוא משמש [[פרופסור קליני]] בתוכנית לתרבות וחברה יהודית של אוניברסיטת אילינוי ומלמד [[כתיבה יוצרת]].{{הערה|[http://www.jewishculture.illinois.edu/people/faculty/ Faculty Directory], The Program in Jewish Culture and Society at the University of Illinois}}
|