הבדלים בין גרסאות בדף "מרטין ואן ביורן"

מ
הוספת קישור לעבדות
מ (הוספת קישור לעבדות)
במהלך שמונה שנות הנשיאות של [[אנדרו ג'קסון|ג'קסון]], תיפקד ואן ביורן כיועץ מרכזי והיה אחראי על התגבשות המבנה הארגוני של המפלגה הדמוקרטית ובעיקר באזור [[ניו יורק (מדינה)|ניו-יורק]]. בשנת [[1831]] ניסה ג'קסון, לאחר התפטרותו מתפקיד מזכיר המדינה, למנותו כשגריר ארצות הברית בבריטניה אולם המינוי נדחה על ידי הסנאט. בשנת 1832 לאחר בחירתו מחדש של הנשיא ג'קסון מונה ואן ביורן לתפקיד סגן הנשיא. בשנת [[1836]] לאחר התמודדות מול מספר יריבים מן [[המפלגה הוויגית (ארצות הברית)|המפלגה הויגית]] נבחר ואן ביורן לנשיאות.
 
כנשיא, הוא הואשם במשבר הכלכלי בשנת 1837, וזכה לכינוי "מרטין ואן רוין" (Ruin-הורס). הוא ניסה להבריא את הכלכלה האמריקנית על ידי שליטה בכספים הפדרליים באוצר העצמאי (Independent Treasury) במקום בבנקים המקומיים, דבר שנתקל בהתנגדות ועבר בקונגרס רק בשנת 1840. ביחסי חוץ ואן ביורן לא רצה לספח את [[טקסס]], מחשש לפגוע באיזון בין מדינות חופשיות ומדינות [[עבדות]] שנשמר מאז [[פשרת מיזורי]], וניסה למנוע מלחמה מול [[מקסיקו]] על טקסס בכך שניסה לרכוש מהממשלה המקסיקנית את טריטוריית טקסס. כמו כן במהלך שנותיו כנשיא חלה התדרדרות ביחסים בין ארצות הברית לבריטניה והקולוניות שהיו באותו זמן בשליטתה ב[[קנדה]].
 
בשנת [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1840|1840]] הפסיד ואן ביורן את הנשיאות ל[[ויליאם הנרי הריסון|וויליאם הנרי הריסון]], מועמד המפלגה הוויגית. בשנת [[1844]] היה המועמד המוביל להתמודדות בבחירות מטעם המפלגה הדמוקרטית, אולם לבסוף הוא הפסיד את המועמדות ל[[ג'יימס פולק]], אשר בהמשך ניצח גם ב[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1844|בחירות הכלליות]] ונבחר לנשיא. בשנת [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1848|1848]] נחל ואן ביורן כישלון נוסף כאשר ניסה לרוץ לנשיאות מטעם המפלגה העצמאית "מפלגת הארץ החופשית" (Free Soil Party). בהמשך תמך בתחילה ואן ביורן במועמדי המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ([[פרנקלין פירס]] – 1852, [[ג'יימס ביוקנן]] – 1856 ו[[סטיבן דאגלס|סטיבן א. דאגלאס]] – 1860), אולם בהמשך, בעקבות השקפת העולם בעלת זיקה המתנגדת לעבדות ותמיכתו ב[[האיחוד|איחוד]] העביר את תמיכתו ל[[אברהם לינקולן|לינקולן]] לאחר תחילת [[מלחמת האזרחים האמריקנית|מלחמת האזרחים]].