סטיבן דאגלס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לעבדות
שורה 34:
[[23 באפריל]] [[1813]] - [[3 ביוני]] [[1861]]), היה [[פוליטיקאי]] [[אמריקני]] מ[[אילינוי]], יוזם [[חוק קנזס-נברסקה]]. הוא היה חבר ב[[בית הנבחרים של ארצות הברית]] ו[[הסנאט של ארצות הברית|סנאטור]], ומועמד [[המפלגה הדמוקרטית]] ל[[נשיאות ארצות הברית]] ב[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1860|בחירות של 1860]] מול [[אברהם לינקולן]] ה[[המפלגה הרפובליקנית|רפובליקני]]. דאגלס ניצח את לינקולן בבחירות לסנאט ב[[אילינוי]] ב-1858, שזכורות בעיקרה בזכות ה[[עימותי לינקולן-דאגלס|עימותים שנערכו בין שני המתמודדים]]. כינויו של דאגלס היה "הענק הקטן" (The Little Giant) בגלל גדולתו הפוליטית וקומתו הקטנה. כיום מקובל לטעון שגובהו היה כמטר ושישים.
 
דאגלס היה מנהיג מפלגתי חזק, והיה נואם ומחוקק ממולח. הוא תמך במודרניזציה בפוליטיקה, ובשינוי סדר העדיפויות הלאומי. כחלק מתמיכתו בהרחבת הדמוקרטיה, הוא האמין בעיקרון "ריבונות העם": שהאזרחים עצמם הם אלו שצריכים להחליט בנוגע להתרת [[עבדות בארצות הברית|העבדות]] בתחומן ובנושא התרחבות טריטוריאלית. כיושב ראש הוועדה לטריטוריות, דאגלס שלט בסנאט בשנות החמישים של המאה התשע-עשרה. הוא היה האחראי ל[[פשרת 1850]] שהייתה אמורה ליישב את מחלוקות העבדות. ב-1854, פתח דאגלס את שאלת העבדות מחדש עם העברת [[חוק קנזס נברסקה]], שאפשר הנהגת [[עבדות]] בטריטוריות אם האזרחים בהם ירצו בכך. ההתנגדות לכך הובילה ליצירת המפלגה הרפובליקנית.
 
דאגלס תמך ב[[פסק דין דרד סקוט נגד סנדפורד]] ב-1857. במהלך ניסיונו להיבחר לסנאט מחדש ב-1858, הוא טען שאם העם יחליט, יוכל לבטל את פסק הדין. בנוסף התנגד לניסיונותיהם של הנשיא [[ג'יימס ביוקנן]] ובעלי בריתו הדרומיים לאשר חוקי עבדים פדרליים ולכפות את חוקת לקומפטון, שאישרה את העבדות ב[[קנזס]].