פנחס גולן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור למיץ תפוזים |
||
שורה 36:
הפרשנות המקובלת לעבודתו של גולן הוא כי הוא יוצר פרחים-קוצים. פרחיו, אשר לרוב קוצים, הם בשקפם את המציאות. בחיבורי חומרים שונים הוא מנתח את המציאות הקיומית – ישראלית, נוצרות שכבות גאולוגיות – פיזיות, מוחשיות ניתנות למישוש, לא נעימות למגע. מכלול יצירתו של גולן רחוק מלעשותו ליפה מהמצוי והקיים, ועם כל זאת הרמה האסתטית גבוהה ביותר, מבטאת את רחשי ליבו ואת נקודת מבטו האינדיבידואלית בקומפוזיציות שלמות הנפרשות אל מול עיניו של המתבונן- דלות בחומר ועשירות בתוכן. השימוש המתמשך בחומרים מועטים לאורך זמן הביא את יכולת הביטוי המוגבלת בצבעוניותה לידי מיצוי מלא. הרעיונות מהדהדים מתוך היצירות גופן, מעלים תהיות ומזמינים לדיון.
בדברי האומן על תערוכת "פרחים וקוצים מאדמת ארץ ישראל" אמר פנחס כי קבוצה זו של העבודות נוצרה מן המשקע של התקוות הגדולות ומן האכזבות. הוא אף מוסיף ומתאר כי יצירת קבוצת עבודות זו נוצרה מן השוקת ששתינו ממנה בשקיקה וזו מתגלית כבר כשבורה, מן הפשטות של ראשית המדינה – עד לפאר והברק המסנוור. אפשר לומר לעיתים גם מעוור, לפחות את המצפון. מן הדלתות שגם בלילות לא ננעלו בדירות של "[[תל אביב]] הקטנה" – עד לפריצות הרב בריח והפלדלת. מן התרבות של [[מיץ תפוזים]] והגזוז – עד לשכרות בבילויי סוף שבוע, בהן דמו של נרצח מתערבב בקיאו של שיכור, ומן הברק המסנוור שהוזכר לעיל, גם בוקע הריק והקור והכל מוטל בספק, אך מנגד חמימותה של "המלאות" התקועה בעבר, כאן אין ספקות כי אין צורך בהוכחות. הבעיה שהקיום האנושי התקין אפשרי רק בתווך שבין שני הקצוות של ספקטרום האפשרויות - אין חיים באש אך גם לא בקיפאון. '''"ומפני חטאנו – הרי כבר- גלינו מארצנו"'''. אלא שהכל שאלה של המקום ממנו אתה צופה והמפה לפיה אתה מנסה לנווט: האם זו מפת הארץ מן הגלובוס הזה או, מין העולמות העליונים, אשר מובילה רק לשם, ובשאלה מה עניינו של כל זה לאמנות, אזכיר רק שתי התבטאויות:
'''"הפילוסוף כמו גם האמן, איננו זה שרואה, כי אם זה שמראה"''' סבור [[בוריס גרויס]] ה[[פילוסוף]] והאסתטיקן הגרמני, ואילו [[משה קופפרמן]] סבר כי הפעילות האמנותית היא פעילות מוסרית והוא לא ייחס ערך לאמנות לשם עצמה בלבד.
| |||