מיכל אגמון-גונן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
clean up באמצעות AWB
שורה 30:
===בבית המשפט המחוזי===
במהלך כהונתה בבית המשפט המחוזי נתנה אגמון-גונן מספר פסקי דין ייחודיים.
====משפט אזרחי====
בפרשת סבו סירבה להוציא [[צו#צו משפטי|צו]] לחשיפת זהותו של גולש ב[[פורום (אינטרנט)|פורום]] ב[[אינטרנט]], מאחר שהדברים שאמר הגולש לא הגיעו לכדי [[עבירה]] פלילית לפי [[חוק איסור לשון הרע]], ומאחר שהתובע לא ניסה להסדיר את העניין עם הגולש בטרם פנה לבית המשפט{{הערה|1=ה"פ 541/07, עו"ד יעקב סבו נ' ידיעות אינטרנט, ניתן ביום 11.11.2007}}. בעניין אחר העוסק בחשיפת זהות של גולשים אנונימיים, סירבה להורות על חשיפת זהותו של אדם שהפעיל [[אתר אינטרנט]] שכלל קישורים לשידורים ישירים של משחקי [[כדורגל]] מה[[פרמייר ליג]] בטכנולוגיית [[הזרמת מדיה]]. לגופו של עניין קבעה כי שידור המשחקים אינו מהווה פגיעה ב[[זכויות יוצרים|זכויות היוצרים]] של הפרמייר ליג, וכי מדובר ב[[שימוש הוגן]], שכן השידור אינו נעשה למטרות מסחריות, אלא לשם הנגשת אירועי [[ספורט]] לציבור, פעולה המגשימה מטרה חברתית חשובה{{הערה|1=[http://www.netlaw.co.il/files/doc/ver_20080716_football_v_ploni.pdf בש"א 11646/08], '''The Football Association Premier League Ltd נ' פלוני''', ניתן ביום 02.09.2009}}. לאחר מתן פסק הדין טענה כי הוא חסר חשיבות, שכן גם לו הייתה אוסרת על שידור המשחקים, היו קמים אתרים רבים אחרים שהיו עושים זאת. עוד טענה כי תביעות מעין זו הן בזבוז זמנם של בתי המשפט{{הערה|1={{הערוץ האקדמי|מיכל אגמון-גונן|משפט וטכנולוגיה|1595|20.10.2009}}}}. בערעור הפך בית המשפט העליון את קביעותיה בקשר לזכויות יוצרים, אך הותיר על כנה את החלטתה שלא להורות על חשיפת הגולש. אגמון-גונן אף פרסמה מאמר אקדמי בנושא קשיי האכיפה באינטרנט בשם: "האינטרנט כעיר מקלט?! הסדרה משפטית לאור אפשרויות העקיפה הטכנולוגיות וגלובליות הרשת"{{הערה|1=ניבה אלקין קורן ומיכאל בירנהק [http://www.law.tau.ac.il/Heb/_Uploads/dbsAttachedFiles/tochen.pdf "האינטרנט כעיר מקלט?! הסדרה משפטית לאור אפשרויות העקיפה הטכנולוגיות וגלובליות הרשת" ] רשת משפטית: משפט וטכנולוגיות מידע}}.
 
בפסק דין שעסק ב[[סימן מסחר|סימני מסחר]]{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/4338667.doc ת"א 2177/05], '''אדידס סלומון נ' ג'לאל יאסין''', ניתן ביום 28.12.2010}} אגמון-גונן דחתה את בקשתה של חברת [[אדידס]] להשמיד משלוח של נעלי ספורט שבצידן ארבעה קווים אלכסוניים (הסימן המסחרי הרשום של אדידס מורכב משלושה קווים אלכסוניים) שעוכב ב[[מכס]]. סימני מסחר מיועדים למניעת תחרות לא-הוגנת, היבנות ממוניטין של אחר ודילול המוניטין. פסק הדין דן בשאלה אם יש מקום להרחבת ההגנה על סימני המסחר גם בהיעדר תחרות בלתי-הוגנת, תוך התייחסות מעמיקה למתח בין הרחבת ההגנה הניתנת לסימני מסחר ופגיעה בנחלת הכלל. בית המשפט העליון אישר את פסק הדין (בדעת רוב){{הערה|{{קישור כללי|כותרת= ע"א 563/11 אדידס סלומון נ' ג'לאל יאסין ואח', |כתובת=http://elyon1.court.gov.il/files/11/630/005/v10/11005630.v10.htm}}}}, הגם שהסתייג מאחד הנימוקים החברתיים יותר שהוצגו במסגרתו{{הערה|"...קראתי את חוות דעתו של חברי המשנה לנשיא (בדימוס) א' ריבלין ואף שבאשר לתוצאה אליה הגיע בעניין העילה של עשיית עושר איני רואה עמו עין בעין, ברצוני לציין כי כמוהו אינני שותפה לגישתו של בית המשפט המחוזי לפיה "מטרה לגיטימית" היא לאפשר למי שידו אינה משגת לרכוש נעלי אדידס "לחוות חוויה של נעילת נעליים עם ארבעה פסים, המזכירות במשהו את נעלי אדידס". אלא שבניגוד לחברי, אני סבורה כי במקרה דנן אין מדובר כלל וכלל בהענקת חוויה כזו וזאת בשל ההבדלים הניכרים בין הנעליים..." (מפי כב' השופטת אסתר חיות, ס' 22 לפסק הדין בערעור)}}.
בפרשת סבו סירבה להוציא [[צו#צו משפטי|צו]] לחשיפת זהותו של גולש ב[[פורום (אינטרנט)|פורום]] ב[[אינטרנט]], מאחר שהדברים שאמר הגולש לא הגיעו לכדי [[עבירה]] פלילית לפי [[חוק איסור לשון הרע]], ומאחר שהתובע לא ניסה להסדיר את העניין עם הגולש בטרם פנה לבית המשפט{{הערה|1=ה"פ 541/07, עו"ד יעקב סבו נ' ידיעות אינטרנט, ניתן ביום 11.11.2007}}. בעניין אחר העוסק בחשיפת זהות של גולשים אנונימיים, סירבה להורות על חשיפת זהותו של אדם שהפעיל [[אתר אינטרנט]] שכלל קישורים לשידורים ישירים של משחקי [[כדורגל]] מה[[פרמייר ליג]] בטכנולוגיית [[הזרמת מדיה]]. לגופו של עניין קבעה כי שידור המשחקים אינו מהווה פגיעה ב[[זכויות יוצרים|זכויות היוצרים]] של הפרמייר ליג, וכי מדובר ב[[שימוש הוגן]], שכן השידור אינו נעשה למטרות מסחריות, אלא לשם הנגשת אירועי [[ספורט]] לציבור, פעולה המגשימה מטרה חברתית חשובה{{הערה|1=[http://www.netlaw.co.il/files/doc/ver_20080716_football_v_ploni.pdf בש"א 11646/08], '''The Football Association Premier League Ltd נ' פלוני''', ניתן ביום 02.09.2009}}. לאחר מתן פסק הדין טענה כי הוא חסר חשיבות, שכן גם לו הייתה אוסרת על שידור המשחקים, היו קמים אתרים רבים אחרים שהיו עושים זאת. עוד טענה כי תביעות מעין זו הן בזבוז זמנם של בתי המשפט{{הערה|1={{הערוץ האקדמי|מיכל אגמון-גונן|משפט וטכנולוגיה|1595|20.10.2009}}}}. בערעור הפך בית המשפט העליון את קביעותיה בקשר לזכויות יוצרים, אך הותיר על כנה את החלטתה שלא להורות על חשיפת הגולש. אגמון-גונן אף פרסמה מאמר אקדמי בנושא קשיי האכיפה באינטרנט בשם: "האינטרנט כעיר מקלט?! הסדרה משפטית לאור אפשרויות העקיפה הטכנולוגיות וגלובליות הרשת"{{הערה|1=ניבה אלקין קורן ומיכאל בירנהק [http://www.law.tau.ac.il/Heb/_Uploads/dbsAttachedFiles/tochen.pdf "האינטרנט כעיר מקלט?! הסדרה משפטית לאור אפשרויות העקיפה הטכנולוגיות וגלובליות הרשת" ] רשת משפטית: משפט וטכנולוגיות מידע}}.
 
====משפט מנהלי====
בפסק הדין בעניין דכה הורתה אגמון-גונן על ביטול [[צו הריסה]] שהוצא נגד תוספת בנייה בלתי חוקית בשכונת [[פרדס דכה]] ב[[יפו]], בשל מדיניות [[עיריית תל אביב-יפו]] שלא לתת [[היתר בנייה|היתרי בנייה]] בשכונה. היא קבעה כי כל עוד העירייה אינה מאפשרת הוצאת היתרי בנייה במשך תקופה כה ממושכת ולא מקדמת תוכניות, היא מחזיקה את תושבי השכונה כ"בני ערובה", כלשונה. את פסק דינה חתמה במשפט "תקווה אני כי בעקבות פסק דין זה, תשנה המשיבה את פועלה, והמערער, מוסא דכה, ושכניו לשכונת פרדס דכה ביפו יתעוררו לבוקר חדש"{{הערה|1=עפ"א 80137/07 '''מוסא דכה נ' עיריית תל אביב''', ניתן ביום 04.02.2008}}. פסק הדין בוטל על ידי [[בית המשפט העליון]].{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/850/028/t09/08028850.t09.htm רע"פ 2885/08], הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב-יפו נגד מוסא דכה, פסק דין מ-22 בנובמבר 2009}}
 
בפסק דין שעסק ב[[סימן מסחר|סימני מסחר]]{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/4338667.doc ת"א 2177/05], '''אדידס סלומון נ' ג'לאל יאסין''', ניתן ביום 28.12.2010}} אגמון-גונן דחתה את בקשתה של חברת [[אדידס]] להשמיד משלוח של נעלי ספורט שבצידן ארבעה קווים אלכסוניים (הסימן המסחרי הרשום של אדידס מורכב משלושה קווים אלכסוניים) שעוכב ב[[מכס]]. סימני מסחר מיועדים למניעת תחרות לא-הוגנת, היבנות ממוניטין של אחר ודילול המוניטין. פסק הדין דן בשאלה אם יש מקום להרחבת ההגנה על סימני המסחר גם בהיעדר תחרות בלתי-הוגנת, תוך התייחסות מעמיקה למתח בין הרחבת ההגנה הניתנת לסימני מסחר ופגיעה בנחלת הכלל. בית המשפט העליון אישר את פסק הדין (בדעת רוב){{הערה|{{קישור כללי|כותרת= ע"א 563/11 אדידס סלומון נ' ג'לאל יאסין ואח', |כתובת=http://elyon1.court.gov.il/files/11/630/005/v10/11005630.v10.htm}}}}, הגם שהסתייג מאחד הנימוקים החברתיים יותר שהוצגו במסגרתו{{הערה|"...קראתי את חוות דעתו של חברי המשנה לנשיא (בדימוס) א' ריבלין ואף שבאשר לתוצאה אליה הגיע בעניין העילה של עשיית עושר איני רואה עמו עין בעין, ברצוני לציין כי כמוהו אינני שותפה לגישתו של בית המשפט המחוזי לפיה "מטרה לגיטימית" היא לאפשר למי שידו אינה משגת לרכוש נעלי אדידס "לחוות חוויה של נעילת נעליים עם ארבעה פסים, המזכירות במשהו את נעלי אדידס". אלא שבניגוד לחברי, אני סבורה כי במקרה דנן אין מדובר כלל וכלל בהענקת חוויה כזו וזאת בשל ההבדלים הניכרים בין הנעליים..." (מפי כב' השופטת אסתר חיות, ס' 22 לפסק הדין בערעור)}}.
 
בפסק דין בעניין זכויותיהם של תושבים המתגוררים בסמוך ל[[נמל התעופה בן-גוריון]] קבעה השופטת אגמון-גונן כי יש לפצותם בגין הרחבת השדה{{הערה|עמ"נ (ת"א) 318/07}}. בפסק דין אחר, פסלה מכרז לאשפוז סיעודי בשל העובדה שהמחירים ששילמה המדינה במסגרתו אינם מאפשרים לקשישים המאושפזים קיום מינימלי בכבוד{{הערה|עת"מ 2724/07 ו-1324/08}}. בעקבות פסק הדין יצא מכרז חדש שהעלה את מחירי האשפוז.
שורה 41 ⟵ 42:
בפסק דין שעסק בדרכי האכיפה של [[עיריית תל אביב]] כלפי חסרי בית, קבעה שטיפול פקחי העירייה ב[[חסר בית|חסרי הבית]] אינו הולם, והורתה לעירייה לפרסם נוהל שבעיקרו מאפשר לחסרי הבית לעשות שימוש במרחב הציבורי. העירייה ערערה, ובית המשפט העליון (השופט [[אליקים רובינשטיין]]) חייב את העירייה להכין נוהל כאמור, שאושר בבית המשפט ונכנס לתוקף{{הערה|עע"מ 105/13 עיריית תל אביב נ' האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' }}.
 
באוגוסט 2017 קבעה אגמון-גונן כי יש לסגור מועדוני [[חשפנות]] ב[[מתחם הבורסה]] ב[[רמת גן]] מכיוון ש[[תוכנית בניין עיר]] למתחם מאפשרת להפעיל בו מועדוני בידור, אך מופעי חשפנות אינם נחשבים "בידור" מכיוון שכרוכים בהם "ביזוי, [[החפצה|החפצת נשים]] ופגיעה בכבודן"{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|המחוזי קבע כי לא ניתן להפעיל מועדוני חשפנות בבורסה: "החפצת נשים אינה בידור"|1.4389611|28 באוגוסט 2017}}}}.
השופטת אגמון-גונן דנה גם בתיקי [[חדלות פרעון]] ובשנה האחרונה החלה לדון בערעורי [[מס הכנסה]].
 
השופטת אגמון-גונן דנה גם בתיקי [[חדלות פרעון]] ובשנה האחרונה החלה לדון בערעוריובערעורי [[מס הכנסה]].
 
במקביל לעבודתה השיפוטית, מרצה השופטת אגמון-גונן באוניברסיטת תל אביב, בקורס [[מיזוגים ורכישות]].
 
שמה אוזכר מספר פעמים כמועמדת לשיפוט בבית המשפט העליון.
 
באוגוסט 2017 קבעה אגמון-גונן כי יש לסגור מועדוני [[חשפנות]] ב[[מתחם הבורסה]] ב[[רמת גן]] מכיוון ש[[תוכנית בניין עיר]] למתחם מאפשרת להפעיל בו מועדוני בידור, אך מופעי חשפנות אינם נחשבים "בידור" מכיוון שכרוכים בהם "ביזוי, [[החפצה|החפצת נשים]] ופגיעה בכבודן"{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|המחוזי קבע כי לא ניתן להפעיל מועדוני חשפנות בבורסה: "החפצת נשים אינה בידור"|1.4389611|28 באוגוסט 2017}}}}.
 
==לקריאה נוספת==