הדיבוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב
מ replaced: למרות ש ← אף על פי ש באמצעות AWB
שורה 18:
|אתר אינטרנט=
|שם=הדיבוק}}
'''בין שני עולמות: הדיבוק''' (ב[[רוסית]]: '''[Меж двух миров [Дибук''', ב[[תעתיק]] לעברית: '''מֶז' דְווּך מִירוֹב [דִיבּוּק]'''; ב[[יידיש]]: '''צִווִישֶן צְווַיי ווֶעלְטֶן – דֶער דִבּוּק'''){{הערה|השמות הניתנים כאן הם, בהתאמה, אלה שתחתם התפרסמו המהדורות המקוריות של המחזה בשפות השונות. ההבדלים בסימני הפיסוק הופיעו כך גם בכותרים. ראה את המקור הרוסי (בהמשך הערך), [http://www.worldcat.org/oclc/233356865 התרגום היידי] ו [http://www.worldcat.org/title/ben-shene-olamot-ha-dibuk/oclc/122818778 הגרסה העברית בתרגום ביאליק].}} הוא [[מחזה]] מאת [[ש. אנ-סקי]], אשר חובר בין השנים [[1913]] ל-[[1916]]. "הדיבוק" נכתב ברוסית ולאחר מכן תורגם ל[[יידיש]] בידי אנ-סקי עצמו. הוא הועלה לראשונה ביידיש ב-[[1920]] על ידי "[[הלהקה הווילנאית]]" בו[[ורשה]]. ב-1922 ערך תיאטרון [[הבימה]] במשכנו ב[[מוסקבה]] את הצגת הבכורה של הגרסה ה[[עברית]], בתרגומו של [[חיים נחמן ביאליק]] ובבימויו של [[יבגני וכטנגוב]].
 
העלילה מספרת על [[בחור ישיבה]] אביון ששמו חנן, המאוהב בלאה, בת הגביר. כשמתברר לו שתינשא לאחר, הוא מת, אך נשמתו נאחזת כ[[דיבוק]] בגופה. אביה מביאה אל [[אדמו"ר|צדיק]] כדי שירפאה, ובעת גירוש הרוח מתברר סוד אפל מן העבר.
שורה 56:
 
===מערכה רביעית===
למחרת, מגיעה רוחו של ניסן ומתקשרת דרך הר' שמשון: הוא מספר כי הוא וסנדר נדרו נדר כי אם ייוולדו לאחד מהם בן ולשני בת, ישיאו אותם זה לזו. כך אכן קרה, אך ניסן נפטר שנה אחרי לידת בנו, חנן. ניסן מוסיף כי משגדל בנו, הגיע לבריניץ, ונשמתו נהתה מיד אחר לאה, שכן יועדה לו; סנדר זיהה אותו אך לא אבה לתת לו את בתו, כי היה עני. סנדר מודה כי היה לו דחף מוזר לדחות כל חתן ולהשיא את בתו דווקא לחנן. ניסן ממשיך ומאשים כי בשל כך אחז בבנו היאוש, והוא פנה אל הסטרא אחרא ולבסוף מת. בית הדין מזכה את סנדר מאשמת הפרת נדר שכן אין אדם יכול להקנות [[דבר שלא בא לעולם]], אך גוזר עליו לתת חצי מרכושו לעניים ולומר קדיש על ניסן ועל חנן כל ימיו.
 
הם פוקדים על המת לצאת מלאה, והוא מסרב שוב. בית הדין עורך טקס נידוי דרמטי, והדיבוק נאלץ להסכים לעזוב. לאחר שחנן יוצא מגופה, מותירים את לאה לשכב בחדר. חתנה מוזמן שוב, ונערכים להשיאם. לאה מדברת עם רוחו של חנן, ומודה כי אהבה אותו מאז ראתהו לראשונה. נשמתה יוצאת מגופה והשניים מתאחדים במותם.
שורה 63:
===כתיבה===
[[קובץ:Ansky1912.png|שמאל|250px|ממוזער|אנ-סקי מראיין שני נכבדי קהילה ב[[תחום המושב]], 1912.]]
בשנת 1912 החלה לפעול משלחת [[אתנוגרפיה|אתנוגרפית]] בראשות אנ-סקי ב[[פודוליה]] וב[[ווהלין]] שב[[תחום המושב]], במטרה לתעד את תרבותם ואת מסורותיהם של יהודי האזור, שהלכו ונכחדו בהשפעת ה[[מודרנה]]. המשלחת מומנה על ידי הברון ולדימיר זאב וולף גינצבורג, בנו של [[הוראצי גינצבורג]], ונקראה על שם האב. אנ-סקי יצא לדרך עם [[שמואל שרירא]], שתיאר בטור בעיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" מה-8 בנובמבר 1940, תחת הכותרת "עם אנסקי במסעותיו", כיצד שמעו שניהם על אדמו"ר מקומי שעסק בהוצאת דיבוקים:
 
{{ציטוט|תוכן=[...] וכשמדברים על אנסקי, אי אפשר מבלי להזכיר את "הדיבוק"... כאן רוצה אני לספר על עיר מולדתו של "הדיבוק"... עיירה קטנה בשם מירופול... החצויה לשניים, חלק אחד נקרא מירופול והשני - קמינקה... בקמינקה זו חי לפנים צדיק גדול ומפורסם בשם ר' שמואל <small>(שמואל השני מ[[חסידות קמינקא-מיראפאל|קמינקא-מיראפאל]], 1843–1778)</small>... על צדיק זה מספרים סיפורי מעשיות של ניסים ונפלאות למאות. אולם במיוחד מרובים הם הסיפורים על גירושי דיבוקים ועל החטאים שגרמו להם... וסיפורי מעשיות אלה אסף אנסקי והם שימשו לו חומר ל"הדיבוק"... ר' שמואל מקמינקה הוא ה[[ארכיטיפ|פרוטוטיפוס]] של ר' עזריאל ממירופול.|מרכאות=כן}}
שורה 70:
 
===שכתוב וצנזורה===
אנ-סקי החל לנסות לארגן הצגה של "בין שני עולמות" זמן קצר לאחר מכן. הוא פנה לסמיון ונגרוב, חבר הוועד האמנותי של [[תיאטרון אלכסנדרינסקי]], אולי הנחשב ביותר במדינה. ונגרוב הבהיר כי לא יוכלו להעלותו; אנ-סקי כתב ביומנו כי הלה אמר לו ש"לאחר הצגת "מנדל ספיבק" מאת יושקביץ' קיבל המנהל מברק מהדוכס הגדול, אינני זוכר איזה: לאן הדרדר התיאטרון, שהם מציגים מחזה יהודי." אנ-סקי ניסה ליצור קשר עם מנהלי [[התיאטרון האמנותי של מוסקבה]], וכתב לדרמטורג [[ניקולאי פופוב]] ב-13 באוגוסט 1914. פופוב התרשם מהמחזה וניסה לארגן פגישה בין אנ-סקי ל[[ולדימיר נמירוביץ'-דנצ'נקו]] או [[קונסטנטין סטניסלבסקי]], אך זו נדחתה ללא הרף.{{הערה|קרייבנס, עמ' 364-366.}} עם זאת, אחד מבכירי התיאטרון, לאופולד סולרז'יצקי, קרא את המחזה בסתיו 1914 והחל בהתכתבות עניפה עם אנ-סקי. הוא דרש שינויים נרחבים במחזה על מנת שיתקבל. במשך השנה הבאה שכתב הלה לסירוגין את "הדיבוק". בספטמבר 1915 כתב הדרמטורג למחזאי כי "בין שני עולמות" השתפר מאוד, אך עדיין נדרשו תיקונים:{{הערה|Gabriella Safran. '''Wandering Soul: The Dybbuk's Creator, S. An-sky'''. Harvard University Press, 2010. עמ' 248. (להלן: '''ספרן''').}} היה זה סולרז'יצקי שהציע לתת לרב למסור את דברי רוח ניסן בן קרינה בבית-הדין, במקום שקולה של הרוח יישמע, על מנת לשוות לסצנה גוון ריאליסטי יותר. בערך בתחילת ספטמבר, החל אנ-סקי במגעים עם הצנזורה על מנת לקבל אישור להציג את המחזה. המוציא-לאור שלו, זינובי גרז'בין הגיש עותק לעיונו של הצנזור הבכיר הברון ניקולאי פון אוסטן-דריזן. הצנזור הודיע כי הוצאת הדיבוק דומה מדי לגירוש השדים בידי [[ישו]] ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] ולכן לא יוכל לאשר את המחזה. אנ-סקי שכתב את הקטע: בין השאר, הוא השתמש במילים עדינות יותר כמו "צל" או "נפש" לתיאור הדיבוק. ב-10 באוקטובר 1915 נפגש בשנית עם דריזן, שביקש רק להוציא אזכור אחד למלאכים ואז נתן את הסכמתו. עם זאת, אנ-סקי עדיין עסק בשיפור עבודתו: ב-21 באוקטובר הציע לסולרז'יצקי להכניס מערכה שנייה עם יום חתונתה של לאה, כמו גם פרולוג ואפילוג. הלה הסכים. גרסה שנייה זו הוגשה לצנזורה ואושרה ללא בעיות מיוחדות ב-30 בנובמבר.{{הערה|קרייבנס, עמ' 367-369.}}
 
ב-2001, מצא החוקר הרוסי ולדיסלב איבנוב את שני העותקים המקוריים הללו בספריית התיאטרון הלאומית ע"ש לונצ'רסקי ב[[סנקט פטרבורג]]. שם היצירה ברוסית היה "'''(Меж двух миров (Дибук'''" ["בין שני עולמות (דיבוק)"]. שתי הגרסאות, שהיו צריכות לעמוד בדרישות הצנזורה הרוסית, שונות במידת מה מהגרסה המוכרת. השנייה והארוכה מוצגת כסיפור שמספר אב - תלמיד ישיבה לשעבר, שמשתמע כי השתלב בחברה הרוסית - לבתו החולה, ששבה לביתו זמן קצר קודם לכן אחרי שנמלטה מטקס חתונתה כדי לברוח עם גבר אחר. הבת מאשימה אותו כי אינו מבין את עצמת אהבתה, ולאחר ויכוח ביניהם הוא מתחיל בסיפורו ("לרב דוד'ל מטלנא..."). אז נופל המסך ומתחיל המחזה באותן מילים מפי אחד מזקני בריניץ. כשאומר הצדיק "ברוך דיין האמת", שוב נופל המסך ועוברים חזרה לבית האב, שחוזר על אותן מילים. גם הדמויות אינן זהות בדיוק: למשל, שמו של הצדיק הנו ר' שלוימל'ה מטרטקוב ולא עזריאל ממירופול. חשוב מכל, דמות המשולח אינה מופיעה; כמה מהתפקידים שהוא ממלא בעלילה ניתנים לדמויות אחרות, ורבים אחרים אינם.{{הערה|שם=ספרן|ספרן, עמ' 329.}}
 
===הדרך לבמה===
למרותאף על פי שקיימים סיפורים רבים על מעורבות [[קונסטנטין סטניסלבסקי]] בכתיבת "הדיבוק" – למשל, נטען כי הוא הגה את דמות המשולח, על מנת שיבאר את ענייני הקבלה לקהל הרחב – ישנו רק תיעוד אחד הקושר אותו אליו: ב-30 בדצמבר 1915 שלח מכתב לפופוב, בו נעתר לבקשתו לקרוא את המחזה, בתנאי שלא יהיה מחויב לקבל אותו ולא יידרש לבקר אותו באופן מקיף.{{הערה|שם=עא}} למעשה, אף כי מאוחר יותר צפה בחלקים מהחזרות של וכטנגוב ונשא הרצאות בפני השחקנים, הוא מעולם לא ראה את המחזה בשלמותו.{{הערה|שם=גור|Mel Gordon. '''Stanislavsky in America: An Actor's Workbook'''. Routledge, 2009. עמ' 113-114, 116.}} בחורף 1916 פרסם העיתון היהודי המוסקבאי "יברסקאיה ז'יזן" (החיים היהודיים) חלק ארוך מהמערכה הראשונה. ככל הנראה, דיונים לגבי "הדיבוק", ואולי אף שכתוב נרחב נוסף, נמשכו לכל אורך השנה. ב-25 בנובמבר (12 לפי היוליאני) כתב המחזאי ביומנו כי היצירה הוקראה בתיאטרון האמנותי; סטניסלבסקי היה מרוצה כמעט לחלוטין אף כי המליץ עוד על שינויים קלים במערכה האחרונה. ב-8 בינואר 1917 התפרסם בעיתונות כי התיאטרון האמנותי קיבל את המחזה ומתכנן להעלותו.{{הערה|שם=עא|קרייבנס, עמ' 370.}}
 
באותו הזמן תמך סטניסלבסקי בניסיונו של [[נחום צמח]] להקים תיאטרון עברי, "[[הבימה]]". בפברואר, השתתף אנ-סקי בהתוועדות בביתו של [[הלל זלטופולסקי]], שם הקריא את "הדיבוק" בגרסתו היידית. זלטופולסקי, שהיה אף הוא פטרון של "הבימה", ביקש לרכוש את הזכויות על המחזה ולהציגו בעברית. אנ-סקי העמיד אך תנאי אחד, שהמתרגם יהיה [[חיים נחמן ביאליק]]. ב-26 בפברואר 1917 התפרסם בעיתון היהודי "יברסקאיה נדלה" ב[[פטרוגרד]] כי "הבימה" תציג את "בין שני עולמות", וכי ביאליק לקח על עצמו את מלאכת התרגום.{{הערה|שם=איב|.Vladislav Ivanov. '''Ruskiye Sezony Teatra GaBima'''. Artist, 1999 עמ' 32. (להלן: '''איבנוב''').}} ביאליק, שאנ-סקי ביקש ממנו אישית לתרגם את המחזה ושהתבסס הן על הגרסה היידית והן על המקור הרוסי, השלים את העבודה ביולי, ותרגומו פורסם לראשונה בגיליון הראשון של "[[התקופה]]" בפברואר 1918.{{הערה|עוזי שביט, [[דן מירון]]. '''ח.נ. ביאליק: שירים'''. מכון כ"ץ, 2000. עמ' 437; [[יהוידע עמיר]]. '''דרך הרוח: ספר היובל לאליעזר שביד'''. מכון ון ליר, תשס"ה. עמ' 533.}} כשהושלמה מלאכת התרגום, החל במאי "הבימה" [[יבגני וכטנגוב]] לתכנן את ההצגה, אף כי נדרשו עוד מספר שנים - הן בשל מורכבותה והצורך ללמוד אותה, והן בשל כך שהתיאטרון העלה מחזות אחרים - כדי לבצע את "הדיבוק".{{הערה|שם=איב}} ההפקה בתיאטרון האמנותי, שליהקה את [[מייקל צ'כוב]] לתפקיד הצדיק ואת גריגורי חמרה כחנן, לא יצאה לבסוף אל הפועל. הדרמטורגים והשחקנים נתקלו בקשיים, בעיקר מסיבות של פערים תרבותיים. על רקע מחלתו של סטניסלבסקי וסיבוכים כלכליים, כתב אנ-סקי ב-8 במרץ 1918 ביומנו: "ההצגה לא תיכלל ברפרטואר לעונה הזאת. סושחביץ' הודיע לי אתמול: 'אף כי כולנו אוהבים את המחזה, איננו יכולים להעלותו עכשיו, עם מה שקרה לסטניסלבסקי ולצ'כוב.'"{{הערה|קרייבנס, עמ' 235-236.}}
 
עבודתו של ביאליק היא המהדורה הראשונה של המחזה שיצאה לאור. מספר חוקרים אף טענו כי מאחר שאנ-סקי איבד את המקור היידי כשעבר לווילנה לאחר [[מהפכת אוקטובר]], הוא נאלץ לתרגם את "בין שני עולמות" בהתבסס על ביאליק, מעברית ליידיש, וכך למעשה ביאליק הוא הכותב האמיתי של הגרסה המוכרת. הצגה זו של האירועים אינה נכונה: כדי לשחזר את המחזה השתמש אנ-סקי גם בעותק ביידיש שהיה מצוי בידי [[שמואל ניגר]].{{הערה|קרייבנס, עמ' 169.}} בעת שהותו בווילנה, הקריא אנ-סקי את המחזה בפני דוד הרמן, במאי [[הלהקה הווילנאית]], והציע לו להפיק את ההצגה. הוא מת זמן קצר לאחר מכן, ב-8 בנובמבר 1920. הרמן החליט להעלות את "הדיבוק" במלאת השלושים לפטירתו.{{הערה|ספרן, עמ' 292.}}
שורה 83:
==הפקות==
[[קובץ:Dybbuk1920.png|שמאל|ממוזער|280px|כרזת פרסומת להופעת הבכורה של הלהקה הוילנאית, 1920, ורשה.]]
ב-9 בדצמבר 1920 העלו חברי הלהקה הווילנאית את "בין שני עולמות" לראשונה ב [http://www.theatre-architecture.eu/en/db/?theatreId=934 תיאטרון האליזאום] שבוורשה, בשפת היידיש. מרים אורלסקה, אלכסנדר שטיין, אברהם מורבסקי ונח נאכבוש גילמו בהתאמה את לאה, חנן, הצדיק והמשולח.{{הערה|[http://www.museumoffamilyhistory.com/yt/lex/A/an-ski-s.htm צוות השחקנים המלא בהצגת הבכורה] באתר המוקדש לתיאטרון היידי.}} ההצגה הפכה להצלחה מסחררת: "במשך למעלה משנה", כתב מיכאל שטיינלאוף, "עשירים ועניים, חופשיים ואדוקים, מתבוללים ולאומיים, כולם זרמו לתיאטרון, כמו גם מספר ניכר של פולנים. עיתונות היידיש בוורשה הצמידה לתופעה את השם 'דיבוקיאדה'."{{הערה|Marcel Cornis-Pope, John Neubauer (עורכים). '''History of the Literary Cultures of East-Central Europe, Volume 3'''. John Benjamins Publishing, 2004. עמ' 207.}} שלושה חודשים אחרי הבכורה, כתב בעל טור יידי: "אם תערכו סקר, תגלו שמתוך כל חמישה יהודים בוורשה, ראו תריסר את 'הדיבוק'. כיצד אפשרי הדבר? עליכם לדעת כי 'הדיבוק' אינו דבר שאתה הולך אליו פעם אחת וזהו."{{הערה|קרייבנס, עמ' 235.}} בעיר לבדה ביצעו הווילנאים את המחזה כשלוש-מאות פעם.{{הערה|Karolina Szymaniak. '''Warszawska awangarda jidysz'''. Słowo, 2005. עמ' 323.}} ההיסטוריונית נחמה סנדרו הוסיפה: "הם נעשו מזוהים עם 'הדיבוק', וכמוהם תיאטרון היידיש ככלל." במסע ההופעות שלהם ברחבי אירופה בין 1922 ל-1927, בו התקבלו בכבוד על ידי ראשי מדינה כמו [[וילהלמינה, מלכת הולנד]], היה הדיבוק "היהלום שבכתר הרפרטואר שלהם"; בעוד שרוב ההצגות זכו לשבחי הביקורת אך לא משכו קהל גדול, "לא נותרו כיסאות ריקים כשהוצג 'הדיבוק'."{{הערה|Nahma Sandrow. '''Vagabond Stars: A World History of Yiddish Theater'''. Syracuse University Press, 1996. עמ' 220-221.}}
 
ב-1 בספטמבר 1921 בוצע "הדיבוק" לראשונה על אדמת ארצות הברית, בתיאטרון היידיש האמנותי של [[מוריס שוורץ]] ב[[שדרת לקסינגטון]].{{הערה|William T. Leonard. '''Theatre: Stage to Screen to Television. Volume 1, A-L'''. Scarecrow Press, 1981. עמ' 527.}} שוורץ עצמו גילם את הצדיק ממירופול וסליה אדלר, בתו של [[יעקב אדלר]], הופיעה כלאה.{{הערה|''[http://www.museumoffamilyhistory.com/yat-D.htm Some of the Casts of .Characters of the Yiddish Art Theater Productions 1918-1958]''}}
שורה 93:
'בין שני עולמות' הוצג על אדמת ארץ ישראל לראשונה בידי חברי תיאטרון החובבים של [[גדוד שומריה]] שעסקו בסלילת כביש [[חיפה]]-[[רמת ישי|ג'דה]]. חברי הקבוצה לא זכרו את התאריך המדויק, אך החוקר [[פרדי רוקם]] הסיק כי היה זה זמן מה לאחר ה-4 בפברואר 1922; באותו יום פורסמה מודעת אבל על חבר שהתאבד, והבמאי [[יהודה יערי]] זכר כי קיבל עותק של "התקופה" עם המחזה בתרגום ביאליק כשבוע לאחר אותו מקרה. בהפקת החובבים שיחק יערי את חנן, חלוצה בשם רחל שינדלר הופיעה כלאה וחבר הגדוד [[אבא חושי]] היה עזריאל ממירופול.{{הערה|{{קתדרה||'הדיבוק' על כביש חיפה-ג'דה: על ההצגה הראשונה של 'הדיבוק' בארץ-ישראל|26.10(1)|26, דצמבר 1982, עמ' 193-186}}}} ב-8 ביוני 1922 הוצג המחזה לראשונה בתיאטרון מקצועי, כשמיכאל גור העלה אותו בתיאטרון הדרמטי בתל אביב, בעברית אך לפי הנוסח הוילנאי. ב-20 בפברואר 1926 עלתה בכורת "הדיבוק" לפי הנוסח של וכטנגוב ב[[התיאטרון הארץ ישראלי|תיאטרון הארץ ישראלי]], בבימוי [[מנחם גנסין]].{{הערה|{{קתדרה|[[פרדי רוקם]]|'הדיבוק' בארץ-ישראל. התיאטרון, הביקורת והתגבשותה של התרבות העברית|20.4|20, יולי 1981}}}}
 
בתל אביב נערך ביוני 1926 דיון פומבי במחזה, שנודע כ"משפט הדיבוק". בשתי ישיבות ב-6 וב-16 בו, בהשתתפות קהל של כ-5,000 איש ואנשי תרבות ידועי שם, דנו חברי אגודת הסופרים העבריים בנתק בין נושא ההצגה לבין מציאות החיים בארץ והצורך לגייס את התרבות למאבקי החלוצים. כמו כן, הובע חשש לגבי התרבות העברית הצעירה, ש"אם נוסיף להלבישה בשדים, יש סכנה שתהיה לה קפוטה ארוכה, אבל לא גלימה של חול." לבסוף הוחלט לא להתנגד למחזה.{{הערה|דן אורין, '''תיאטרון בחברה'''', האוני' הפתוחה, 2008. עמ' 116.}}
 
ב-3 באפריל 1928, פחות משבוע לאחר מעבר "הבימה" לארץ-ישראל, העלה התיאטרון את גרסתו ל"הדיבוק" בארץ לראשונה, ב[[אולם ציון]] שבירושלים.{{הערה|'''התיאטרון המוסקבאי "הבימה": לוח הצגות בארץ ישראל, פסח תרפ"ה'''. "דבר", 5 במרץ 1928, עמ' 4.}}{{הערה|'''"הדבוק" ב"הבימה"'''. "דבר", 9 באפריל 1928, עמ' 1.}} ההצגה נעשתה לאחת ההפקות המועלות ביותר של "הבימה": ב-26 בפברואר 1955 היא עלתה בפעם ה-1,000 בדיוק, 33 שנים אחרי הבכורה, וגם אז בכיכובה של [[חנה רובינא]].{{הערה|ד. עזריה. '''הדיבוק בפעם האלף'''. מעריב, 28 בפברואר 1955, עמ' 2.}}
 
ב-1921 הביאו הוילנאים את המחזה לברלין לראשונה, והוא זכה להצלחה גדולה בגרמניה. הוא תורגם לגרמנית עוד באותה שנה, על ידי [[ארנו נאדל]] ולאו וינץ {{גר|Leo Winz}}. תרגום נוסף, בידי רוזה נוסיג, יצא ב-1922.{{הערה|Anton Kaes. '''Shell Shock Cinema: Weimar Culture and the Wounds of War'''. Princeton University Press, 2011. עמ' 116-117.}} ב-28 בפברואר 1925 בוצעה הגרסה הגרמנית לראשונה בתיאטרון היהודי רולנד (Rolandbühne) ברח' פראטר מס' 25 ב[[וינה|ווינה]]. בהצגה שיחקו מספר שחקנים מפורסמים: מגדה זוניה גילמה את לאה, פרידריך פהר את הרב עזריאל וסטלה קדמון את בתיה.{{הערה|Julius H. Schoeps. '''Geschichte, Messianismus und Zeitenwende'''. Philo, 2000. עמ' 240-241.}}
 
ב-1925 תורגם "בין שני עולמות" לשפה האנגלית על ידי הנרי ג'יי. אלסברג ווינפריד קצין. גרסה זו הועלתה ב-15 בדצמבר אותה שנה ב-Neighborhood Playhouse, תיאטרון [[אוף ברודוויי]] בניו יורק, בבימויו של דיוויד ורדי. הפקה ראשונה זו, בכיכובם של אלברט קרול ומרי אליס כחנן ולאה, הוצגה בסך הכל 120 פעמים וירדה במרץ 1926.{{הערה|{{IBDB|הפקה|9967|הדיבוק}}}} 'הבימה' הציגה לראשונה את "הדיבוק" בעברית בניו יורק, בתיאטרון הברודוויי מנספילד (כיום ברוקס אטקינסון) ב-13 בדצמבר 1926.{{הערה|J. Brooks Atkinson. '''The Play; The Dybbuk" in Hebrew'''. ניו יורק טיימס, 14 בדצמבר 1926, עמ' 24.}}
 
ב-30 ביוני 1926 העלתה 'הבימה' את "בין שני עולמות" בצרפת לראשונה, בתיאטרון מדלן בפריז. גרסה צרפתית של המחזה, שתורגמה בידי מארי-תרז קורנר ב-1927, הוצגה לראשונה בידי הבמאי גסטון באטי ב-31 בינואר 1928, בסטודיו של שאנז אליזה - תיאטרון ניסויי המסונף ל[[תיאטרון שאנז אליזה]] ושוכן באותו בניין.{{הערה|Antonin Artaud. '''Œuvres complètes: 3'''. Gallimard, 1978. עמ' 372.}}
 
==גרסאות אחרות למחזה==
ב-1977 הוכנה גרסה מחודשת של המחזה על ידי המתרגמת מירה רפאלוביץ, עבור הבמאי [[ג'וזף צ'ייקין]]. הם הסירו את כל הפרטים [[נטורליזם (אמנות)|הנטורליסטיים]] מהעלילה ומיקדו אותה בדיבוק עצמו.{{הערה|Verna A. Foster. '''Dramatic Revisions of Myths, Fairy Tales and Legends: Essays on Recent Plays'''. McFarland, 2012. עמ' 134.}} ההצגה הועלתה בתיאטרון הציבורי בניו יורק, במת אוף ברודוויי ניסויית, ב-6 בדצמבר 1977, וזכתה בשני [[פרסי אובי]].{{הערה|1=[http://www.lortel.org/lla_archive/index.cfm?search_by=show&id=2826 The Dybbuk 1977].}} צ'ייקין הוזמן לביים את גרסתו ב'הבימה'; מחזהו תורגם מאנגלית לעברית על ידי [[יהודה עמיחי]], והועלה לראשונה בישראל ב-15 ביוני 1979.{{הערה|1="[http://www.habima.co.il/show_item.asp?itemId=1549&levelId=63141&itemType=0&template=32 הדיבוק 1979]".}} "הדיבוק" הועלה ב'הבימה' גם בבימוי [[אנדז'יי ויידה]] ב-1988 ובבימוי [[חנן שניר]] ב-1998. הוא בוים בידי [[יוסי יזרעאלי]] ב[[תיאטרון החאן]] ב-1988.
 
[[טוני קושנר]] ערך גרסה משלו ל'הדיבוק', אותה עיבד בהתבסס על תרגומו של המחזה מיידיש לאנגלית בידי יהויקים נויגרשל. הוא שינה את מבנה העלילה מארבע לשלוש מערכות, הוסיף דמות של כתבן שרוחו של ניסן בן קרינה מדברת דרכה והכניס סצנה חדשה בה מביע עזריאל ממירופול את ספקותיו וחששותיו באופן מפורש יותר. ההצגה הועלתה לראשונה בתיאטרון העיר [[הרטפורד]] שב[[קונטיקט]] ביום שישי, ה-17 בפברואר 1995, בבימוי מרק לאמוס ועם [[מייקל סטולברג]] בתפקיד המשולח.{{הערה|1=Ben Brantley. '''[http://www.nytimes.com/1995/02/20/theater/theater-review-talking-to-the-dead-yearning-for-answers.html?pagewanted=all&src=pm Talking to the Dead, Yearning for Answersw]'''. ניו יורק טיימס, 20 בפברואר 1995.}}
 
בשנת 2008 הועלו על ידי תיאטרון 'הבימה' מספר הפקות שונות של 'הדיבוק' במסגרת [[פסטיבל ישראל]]. ביניהן עיבוד למחזה שנעשה על ידי הבמאי והמעצב [[שמואל שוחט]], המשלב בובות כסמל להפעלה של עולם החומר על ידי עולם הרוח. בעיבוד זה שיחקו שלושה שחקנים: אילת שדמון פישר, ירון סנצ'ו גושן ונמרוד איזנברג. במסגרת תיאטרון הקאמרי הועלה "הדיבוק" בגרסה של כלת פרס ישראל [[רנה ירושלמי]], בהפקת [[אנסמבל עיתים]]. בשנת 2014 הועלתה גרסה חדשה להצגה על ידי [[תיאטרון גשר]]. הגרסה נכתבה על ידי [[רועי חן]], בוימה על ידי [[יבגני אריה]] וכיכבו בה [[סשה דמידוב]], [[אפרת בן צור]] ו[[דורון תבורי]]. הכותב מציין שהמחזה נכתב בהשראת אנ-סקי.
 
==עיבודים==
בשנת [[1951]] יצרה [[אנה סוקולוב]] ב[[ניו יורק]] את "הדיבוק" כריקוד, ובשנת [[1974]] העלו [[ג'רום רובינס]] ו[[ליאונרד ברנשטיין]] ב[[ניו יורק סיטי בלט|בלט העיר ניו יורק]] את גרסת הבלט ל"הדיבוק". בשנת [[1999]] עלתה "[[הדיבוק - אופרה ביידיש]]", הפקת בכורה עולמית מאת המלחין האמריקאי סולומון אפשטיין, בבימוי רחל מיכאלי. ב-[[1937]] ביים [[מיכל ואשינסקי]] את הסרט היידי "[[הדיבוק (סרט, 1937)|הדיבוק]]" בפולין. [[אלתר קציזנה]] עיבד את התסריט מהמחזה.
 
ב-1968, לקראת חגיגות היובל ל"הבימה", ביים [[אילן אלדד]] סרט נוסף שהתבסס על המחזה, בהפקה משותפת של ישראל ו[[גרמניה המערבית]]. הקרנת הבכורה של "הדיבוק" בבימוי אלדד התקיימה ב[[קולנוע מוגרבי]] ב-3 באוקטובר 1968. [[שרגא פרידמן]] עיבד את התסריט. [[פיטר פריי]] הופיע כסנדר, טינה וודצקי שיחקה את לאה, דוד אופאטושו היה הצדיק, [[שמואל סגל]] ו[[שמעון בר]] גילמו את הבטלנים ו[[רפאל קלצ'קין]] שיחק את גבאי בית הכנסת.{{הערה|זאב רב-נוף. '''בין שתי תפיסות'''. "דבר", 4 באוקטובר 1968, עמ' 35.}} בשנת [[1997]] יצא לאקרנים סרט הקולנוע [[אהבה אסורה]], שהתבסס גם הוא על "הדיבוק" אם כי בשינויים מסוימים, בכיכובם של [[איילת זורר]], [[יחזקאל לזרוב]] ו[[משה איבגי]].
שורה 124:
 
* [http://benyehuda.org/bialik/hadibuk.html 'הדיבוק'] בתרגום ביאליק, באתר [[פרויקט בן יהודה]]
 
* [https://archive.org/stream/hatekufah01fris#page/n235/mode/1up 'הדיבוק'] בתרגום ביאליק, פרסום ראשון ב"[[התקופה]]", 1918.
 
* "[http://teatr-lib.ru/Library/Mnemozina/Mnemoz_3/#_Toc223751285 'בין שני עולמות' (הדיבוק): אגדה דרמטית יהודית בארבע מערכות, עם פרולוג ואפילוג]." הגרסה הארוכה, 1915. {{רוסית}}.
 
* [https://archive.org/stream/tsvishntsveyveltansk#page/n8/mode/1up 'דער דיבוק', מהדורת וילנה 1919] [https://archive.org/stream/nybc205847#page/n6/mode/1up וכחלק מכתבי אנ-סקי המקובצים, מהדורת ורשה 1928] {{יידיש}}.
 
* [http://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/3637303 Der Dybuk: Dramatische Legende in Vier Akten], תרגום נאדל מ-1921 {{גרמנית}}.
* [http://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/145423 Le Dibbouk: Légende Dramatique en 3 Actes], תרגום קורנר מ-1927 {{צרפתית}}.
 
* [http://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/145423 Le Dibbouk: Légende Dramatique en 3 Actes], תרגום קורנר מ-1927 {{צרפתית}}.
 
* [http://habima.millenium.org.il/show_item.asp?levelId=64313&itemId=1205 'הדיבוק': פרטים אודות הפקת 1922, באתר הבימה התיאטרון הלאומי]
 
* [http://www.jhom.com/personalities/ansky/dybbuk.htm The Dybbuk], {{כ}}Jewish Heritage Online Magazine {{אנגלית}}
 
* [[רחל אליאור]], [http://pluto.huji.ac.il/~mselio/elior-pdf.pdf 'הדיבוק: בין העולם הנגלה לעולם הנסתר: קולות מדברים, עולמות שותקים וקולות מושתקים'].
 
* יניב גולדברג, [http://www.hum.huji.ac.il/upload/_FILE_1417507254.pdf 'לא אתה חתני', קריאה פמיניסטית במחזה 'בין שני עולמות (הדיבוק)' מאת ש. אנ־סקי].
 
*{{יוטיוב|vdcZoFKk74A||זמן=177|שם=קטעים מ'הדיבוק' בתיאטרון הבימה (2:57 עד 5:20)}}
 
* [http://www.gesher-theatre.co.il/he/%D7%A8%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%90%D7%A8/%D7%94%D7%A6%D7%92%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A7 פרטים אודות המחזה] בביצוע של חברי תיאטרון 'גשר' באתר התיאטרון.
* [[רחל אליאור]] ואחרים עורכים, כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים. ירושלים, [[הוצאת מאגנס|מאגנס]] תשע"ג, בעמ' 344-393 מחקרים על הדיבוק של אנסקי וגלגוליו