יהדות בוכרה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 10:
[[קובץ:A young bukharian-jewish girl. 1871-1872 years.jpg|ממוזער|250px|נערה בוכרית]]
לפי עדויות [[ערבי]]ות הייתה קהילה יהודית בבוכרה כבר ב-[[1240]]. עדותו של ה[[היסטוריון]] הערבי [[אבן אלפוטי]] (מן [[המאה ה-13]]) מלמדת על [[קוסם]] [[מוסלמי]] קנאי, שאיים ב-1240 על יהודי בוכרה. עדויות יהודיות מצביעות על נוכחות עוד ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]], בעוד שעדויות לשוניות ותרבותיות מצביעות על קשר בין יהדות בוכרה ל[[יהדות פרס]]. ישנן עדויות נוספות, לפיהן יהודי בוכרה הגיעו במקור
בשנת [[ה'תקנ"ג]] ([[1793]]) הגיע לבוכרה מ[[צפת]] ה[[שד"ר]] רבי [[יוסף ממן]] - שליח זה, השתקע בתוכה ונעשה למנהיגה הרוחני למשך 61 שנה. עד בואו הם היו מתפללים בנוסח פרס המבוסס על סידורו של [[רס"ג]], וקבלה הייתה בידם שהם מצאצאי [[עשרת השבטים]], אולם הרב ממן אמר להם שהם מצאצאי [[יהדות ארצות האסלאם|גולי ספרד]] והנהיג ביניהם את [[נוסח הספרדים|נוסח תפילת הספרדים]]. בכך התכוון להוציאם מבדידותם ולקשרם לאחיהם שבשאר התפוצות. הרב [[זכריה מצליח]] מ[[תימן]] סבר שעל יהודי בוכרה לדבוק במסורתם הקדומה והוא התנגד לשינויים שהנהיג הרב ממן; כתוצאה מכך נוצרה בינו לבין האחרון מחלוקת בעניין נוסח התפילה. כמו כן, הרב ממן הקים בעיר בוכרה [[ישיבה]] ובית ספר ל[[שוחט]]ים. הוא הביא לעיר סידורי תפילה מ[[קושטא]] וממרכזי תורה אחרים, ולימד את היהודים המקומיים גם [[קבלה]]. בהשפעתו התחילו לעלות יהודים מבוכרה ל[[ארץ ישראל]] החל מ[[ה'תקפ"ז]] ([[1827]]).
| |||