בית פגי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ ניסוח
שורה 3:
[[קובץ:Betgage2011DdP033 (17).jpg|שמאל|ממוזער|250px|חצר הכניסה לכנסייה ביום ראשון של דקלים. משמאל למעלה נראית הכנסייה היוונית אורתודוקסית]]
[[קובץ:bethpage2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציר הקיר באפסיס של בית פגי: תהלוכת הניצחון של ישוע]]
[[קובץ:bethpage1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישועישו מקים את [[לזרוס]] לתחיה: מצבת האבן של בית פגי]]
[[קובץ:Bethphage beautiful greek orthodox church1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסייה היוונית אורתודוקסית]]
'''בית פגי''' (ב[[לטינית]]: '''Bethfage'''; ב[[יוונית]]: '''Βηθφαγὴ''') הוא שמם של [[מנזר]] ו[[כנסייה]] [[פרנציסקנים|פרנציסקניים]] בפסגת [[הר הזיתים]]. כנראה מקומו של [[כפר]] [[יהודי]] מ[[ימי בית שני]]. מזוהה עם מספר מסורות הקשורות ב[[ישו|ישוע]] מ[[הברית החדשה]].
 
== המסורות בברית החדשה המתקשרות לבית פגי ==
השם בית פגי ניתן לכפר כנראה משום שגידל [[תאנה|תאנים]] ואומנם בברית החדשה מסופר כי ישועישו, בדרכו מ[[בית עניה]] ל[[ירושלים]], ביקש לקטוף תאנה שגדלה בקרבת המקום ולא מצא פרי על העץ "כי לא הייתה עת תאנים" גער בתאנה והיא יבשה.
האירוע מתואר בבשורה על פי מרקוס פרק י"א, 12-14: "למחרת, אחרי צאתם מבית עניה, היה רעב. הוא ראה מרחוק עץ תאנה שיש בו עלים והתקרב אליו - אולי ימצא בו משהו. נגש אל העץ ולא מצא מאומה מלבד עלים, כי טרם הגיעה עונת התאנים. הגיב ואמר אל העץ: "מעתה איש לא יאכל ממך פרי לעולם!" ותלמידיו שמעו".
 
לפי המתואר בבשורות, מקומו של בית פגי הוא בהר. בשלוש הבשורות הסינופטיות מתואר הסיפור על העַיִר אשר מבקש ישועישו מתלמידיו להביא אליו בדרכו מ[[יריחו]] לירושלים.
העדויות הספרותיות על הכפר מצטרפות לממצאים במתחם הכנסייה הפרנציסקנית של בית פגי שבמדרון המזרחי של הר הזיתים. כאשר ישועישו התקרב אל מורד הר הזיתים זכה לקבלת פנים הראויה למלך מידי קהל מעריצים ששטחו את בגדיהם על הדרך, נופפו בכפות [[תמר (עץ)|תמרים]] והריעו לו "הושע נא" "ברוך הבא בשם ה'". וכינו אותו "בן [[דוד המלך|דוד]]" ו"מלך ישראל". זהו מקור המנהג לשאת כפות תמרים לתהלוכת [[יום ראשון של הדקלים]].
 
{{ציטוט|תוכן="כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ לִירוּשָׁלַיִם וּבָאוּ אֶל בֵּית־פַּגֵּי, אֶל הַר הַזֵּיתִים, שָׁלַח יֵשׁוּעַ שְׁנֵי תַּלְמִידִים 2 בְּאָמְרוֹ לָהֶם: "לְכוּ אֶל הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּלְכֶם וּמִיָּד תִּמְצְאוּ אָתוֹן קְשׁוּרָה וְעַיִר אִתָּהּ. הַתִּירוּ אוֹתָם וְהָבִיאוּ אֵלַי. 3 וְאִם מִישֶׁהוּ יֹאמַר לָכֶם דָּבָר, תֹּאמְרוּ 'הָאָדוֹן זָקוּק לָהֶם' וּמִיָּד יִשְׁלַח אוֹתָם." 4 כָּל זֶה קָרָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם דְּבַר הַנָּבִיא: 5 "אִמְרוּ לְבַת־צִיּוֹן: הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמוֹר וְעַל־עַיִר בֶּן־אֲתֹנוֹת." 6 הַתַּלְמִידִים הָלְכוּ וְעָשׂוּ כְּמִצְוַת יֵשׁוּעַ. 7 הֵם הֵבִיאוּ אֶת הָאָתוֹן וְאֶת הָעַיִר וּלְאַחַר שֶׁשָֹמוּ עֲלֵיהֶם אֶת בִּגְדֵיהֶם הוּא יָשַׁב עֲלֵיהֶם. 8 רַבִּים מִן הֶהָמוֹן פָּרְשׂוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ וַאֲחֵרִים כָּרְתוּ עֲנָפִים מִן הָעֵצִים וְשָׁטְחוּ אוֹתָם עַל הַדֶּרֶךְ. 9 וַהֲמוֹן הָעָם שֶׁהָלְכוּ לְפָנָיו וְאַחֲרָיו קָרְאוּ: "הוֹשַׁע־נָא לְבֶן־דָּוִד! בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָה! הוֹשַׁע־נָא בַּמְּרוֹמִים!"|מקור=[[הבשורה על פי מתי]], פרק כ"א, פסוקים 1-7}}
 
למרות שבמסורת הנוצרית מקובל כי כניסתו של ישועישו לעיר הייתה בחג הפסח ניתן להבחין בסיפור עצמו באלמנטים של חג ה[[סוכות]]: [[לולב]]ים (כפות תמרים), קריאת "הושע נא" ו"ברוך הבא בשם ה'". גם מציאת תאנים אפשרית בסוכות ולא ב[[פסח]].
 
== ממצאים ארכאולוגיים בבית פגי ==
באתר נמצאו מערת כוכים האופייניות לצורת הקבורה הירושלמית בשלהי ימי הבית השני, ובתוכן גלוסקמאות וכלי חרס. כמו כן נמצאו מתקנים חקלאיים כגון גתות. באתר גם שרידים של שתי כנסיות: כנסייה ביזאנטית ומעליה שרידים של כנסייה צלבנית.
 
הממצא המרתק ביותר במקום הוא הסלע המכונה "מצבת האבן של בית פגי" או Stele of Bethpage שנחשף בעת הקדשתה של הכנסייה הפרנציסקנית במאה ה-19. מדובר בבלוק אבן גדול השייך לאפסיס הכנסייה הצלבנית. הסלע מתוארך ל-[[1170]] ומעוטר מארבעה צדדים בסצנות מ[[הברית החדשה]]: תחייתו של לזרוס, השליחות של שני התלמידים למצוא לישועלישו [[חמור]], כנסיתוכניסתו של ישועישו לירושלים וישועוישו עם מרתה ו[[מריה]]. ה[[צלבנים]] האמינו שישועשישו נעזר בסלע הזה כדי לעלות על החמור.
 
הסלע כיום מגודר בסבכת [[ברזל]] ומאחוריו מראה כדי שניתן יהיה בקלות לראות את העיטורים בכל צדיה.
שורה 29:
הכנסייה הנוכחית בבית פגי נבנתה ב-[[1883]] על שרידי כנסיות קודמות. הכנסייה חודשה ונוסף לה מגדל ב-[[1954]] על ידי [[אנטוניו ברלוצי]]. הכנסייה נבנתה בסגנון צלבני והיא בולטת בשונותה מ[[הכנסייה היוונית אורתודוקסית]] הסמוכה, בעלת גג הרעפים האדום.
 
הציורים על הסלע שוקמו ב-[[1950]] על ידי האומן צ'זרה וגריני (Cesare Vagarini) שמאוחר יותר עיטר גם את קירות הכנסייה החדשה ב[[פרסקו|פרסקאות]] בסגנון דומה. ציורי הקיר מתארים קהל המתכונן לתהלוכתו של ישועישו. על קיר אחר כהנים המחזיקים מגילה בה מילים מ[[הבשורה על-פי יוחנן]] 12, 19: "הגיבו ה[[פרושים]] ואמרו זה אל זה: "אתם רואים, אין מה לעשות. הנה העולם נוהה אחריו." סביב החלונות משפטים שנאמרו לישועלישו בעת כניסתו לעיר כתובים ב[[לטינית]].
 
השרידים הצלבניים נראים היטב ברצפה ליד האפסיס. מאחורי המזבח תמונה המתארת את סיפור רכיבתו של ישועישו ל[[בית המקדש|מקדש]] מלווה בתלמידיו. בצורה מעניינת למדי המזבח בכנסייה מהסוג שלא נפוץ כיום בכנסיות הקתוליות כיוון שבמקום לפנות קדימה, כלפי הקהל הוא פונה אחורה. הכמרים המנהלים את המיסה צריכים, על כן, לעמוד עם גבם לקהל המאמינים כפי שעשו זאת לפני [[מועצת הוותיקן השנייה]].
 
על המזבח מבצע כהן הדת את המסתורין החשוב ביותר של סקרמנט ה[[מיסה]]: טקס ההמרה ([[טרנסובסטנציה]]). בעת הטקס נוטלים את הלחם והיין ואומרים את מילותיו של ישועישו "זהו בשרי וזהו דמי". על פי האמונה הנוצרית ברגע זה עוברים הלחם והיין המרה והופכים לבשרו ודמו של [[ישו|ישוע]]. לפני ועידת הוותיקן השנייה הכוהן ביצע את טקס ההמרה וגבו אל הקהל ונער מזבח היה מצלצל בפעמון בעת אמירת מילות ההמרה כדי לבשר את התרחשות הנס. מאז הוועידה הקהל רשאי לראות את הטקס ובמקומות רבים ביטלו את צלצול ה[[פעמון]].
 
== התהלוכות ביום ראשון של הדקלים ==