הפרכה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TannyC (שיחה | תרומות)
יהודה 01 (שיחה | תרומות)
←‏ביהדות: לא קשור
שורה 30:
 
בניגוד לתאוריות הלא-מדעיות מהסוג לעיל, פופר טען שתאוריה מדעית מוצלחת היא כזו השוללת תרחישים רבים, ועל כן חשופה יותר לניסויים מפריכים. לדידו, התאוריה של איינשטיין היא תאוריה מדעית מוצלחת לא משום שהיא מספקת הסבר לתופעות רבות, אלא משום שכל מה שהיא טענה שלא יכול להתקיים אכן לא התקיים כשנערך הניסוי המתאים. פופר הדגיש שעמידה חוזרת ונשנית של השערה בניסיונות להפרכתה, יכולה אמנם להוות הצדקה רציונלית לדגול בה מעשית, כאילו היא נכונה, אך לעולם ישאר מעמדה כהשערה - ויש להיות מוכנים לדחות אותה עקב ניסויים מפריכים{{הערה|Popper, Karl (1957/1983), '''Realism and the Aim of Science''', Rowman and Littlefield, p. 20 {{ISBN|0847670155}}.}}.
 
==ביהדות==
עיקרון דומה לזה שהציג פופר קיים בדברי [[חז"ל]], ומובא בתלמוד הבבלי. הכלל ההלכתי האומר ש: "[[עדות]] שאין אתה יכול להזימה - אינה עדות". כלל זה משפיע בעיקר על קבלת עדות בבית דין.
כמו כן יש שימוש רב ב[[תלמוד]] ב[[הוכחה על דרך השלילה]], עיין דוגמה בערך הנ"ל.
 
==ראו גם==