דאגלס מקגרגור (פסיכולוג) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 10:
מקגרגור הבחין בין שני מודלים ליחסי עבודה, מבחינת [[ניהול|הנהלת]] [[ארגונים|ארגון]] כלשהו:
 
* '''תאוריה X''', לפיו מניחה ההנהלה לעובדי הארגון אינטרס [[כלכלה|כלכלי]] צר וכי מטרתם היא לעבוד כמה שפחות תמורת שכר [[כסף (אמצעי תשלום)|כספי]] גבוה ככל הניתן. על פי גישה זו, על מנת לגרום לעובדים לעבוד ולהעלות את רווחי הארגון מהם יש להשתמש בהגברת הפיקוח על ידי נהלים והוראות רבים ככל הניתן, תוך הנחה כי על הממונה להכריח את עובדיו לעבוד בניגוד לנטייתם הטבעית, ותמורת תשלום כספי בלבד. הטענה היא שהעובד הוא מטבעו עצלן, חסר שאיפות, שונא אחריות, מעדיף להיות מונהג, ואינו באמת מעוניין להצליח לעבודתו, אלא רק לזכות בתגמול כספי. דגם זה מתאים בחלקו לאסכולת [[ניהול מדעי|הניהול המדעי]] של [[פרדריק וינסלאו טיילור]] (על אף שטיילור לא טען כי העובד עצלן, אלא מיקסום יכולותיו בדרכים מדעיות) שהייתה שלטת בתחילת [[המאה ה-20]].
 
* '''תאוריה Y''', לפיו מניחה ההנהלה כי לעובדי הארגון נטייה טבעית להשקעה בעבודתם וליצירת זהות ונאמנות לארגון, שכן יש להם אינטרסים החורגים מהאינטרס הכלכלי הצר. על פי גישה זו על מנת להעלות את רווחי הארגון מעובדיו, יש לעודדם לפתח תכונות כגון [[יצירתיות]], דמיון בעבודה, דרך הרחבת תחום אחריותם והתייחסות פתוחה ומתחשבת בהם. גישה זו הושפעה מ[[ניסויי הות'ורן]].