הבדלים בין גרסאות בדף "פרופסור"

הוסרו 3 בתים ,  לפני שנתיים
מ
ויקיזציה
מ (←‏דרגות בפרופסורה: סידור קל, למען האחידות)
מ (ויקיזציה)
בחלק מהמדינות, כמו למשל ב[[ארצות הברית]], [[ברזיל]], [[קנדה]] ו[[הונג קונג]], נהוג להשתמש בשם התואר "פרופסור" כדרך לפנות אל כל מרצה או חוקר באוניברסיטה או מכללה, ללא קשר לדרגתו האקדמית. ישנן גם מדינות, כמו [[אוסטריה]], [[צרפת]], [[רומניה]], [[סרביה]], [[פולין]] ו[[איטליה]], בהן נהוג לפנות בשם תואר זה אף למורים בבית ספר תיכון.
 
עמדת [[המועצה להשכלה גבוהה]], שאושרה ב[[בג"ץ]] היא ש"פרופסור" אינו רק דרגה, אלא גם [[תואר אקדמי]].{{הערה|"פרופסור" הוא גם תואר וגם דרגה; [http://elyon1.court.gov.il/files/14/800/054/o20/14054800.o20.htm בג"ץ 5480/14: ועד ארגון הסגל האקדמי הבכיר באקדמיה למוסיקה נגד המל"ג], סעיפים 36–39 ,88–108}}.
 
==הדרך לקבלת המינוי==
על-פי המסלול המקובל ב[[ישראל]], המחזיק בתואר "[[דוקטור]]" יכול, על פי שיקול רשויות האוניברסיטה, להתמנות ל[[מרצה]] או [[מרצה בכיר]] ב[[מוסד להשכלה גבוהה|מוסד אקדמי]]. לאחר מספר שנים, אם הוכיח את עצמו בתחומי המחקר, יכול מרצה להתקדם לדרגת מרצה בכיר, מרצה בכיר להתקדם לדרגת פרופסור חבר, ופרופסור חבר לדרגת פרופסור מן המניין. בכל דרגה על המועמד להוכיח התקדמות במחקריו, פרסום מאמרים ב[[כתב עת מדעי|כתבי עת מדעיים]] הכוללים [[ביקורת עמיתים]], והשתתפות בכנסים בינלאומיים. ההחלטה על הקידום מתקבלת על ידי ועדות מינויים, על-פי [[חוות דעת]] חסויות.
 
במקרים יוצאי דופן, ובפרט בתחומי ה[[ספרות]], ה[[קולנוע]], ה[[אמנות]], ה[[עיצוב]] וה[[פסיכולוגיה]], ניתן תואר פרופסור לחסרי תואר דוקטור בעלי הישגים בולטים בתחומם (מעמדם מכונה '''פרופסור מומחה''' או '''פרופסור נלווה''').{{הערה|במקרים רבים קיימת גם אפשרות ביניים, על-פיה חוקר הוא בעל תואר דוקטור, והוא מפרסם ספרים ומאמרים בכתבי עת מקצועיים, ובשל היותו אמן או בעל מקצוע ידוע בתחומו, שיקולי הענקת הפרופסורה קשורים למעמדו המקצועי ולמחקריו}}. על מקרה שבו לא ניתן התואר פרופסור, סיפר [[זובין מהטה]]{{הערה|{{הארץ|אביבה לורי|ללא עלה תאנה|1.746559|7 בנובמבר 2002}}}}: "[[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]] לא קיבלה את [[יאשה חפץ]] כפרופסור מן המניין כי לא הייתה לו תעודת בגרות, אז מי הפסיד בסוף, חפץ?". דוגמה בולטת למי שנתמנה לפרופסור אף שהיה חסר השכלה פורמלית הוא חוקר הספרות [[דב סדן]], שבשנת [[1963]] קיבל מינוי זה ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]], חרף העובדה שלא היה לו אפילו [[תואר ראשון]], ואת כל השכלתו רכש בכוחות עצמו.
 
במטרה לשמר חופש ויושר אקדמי ניתנת לחוקרים [[קביעות]] (באנגליתב[[אנגלית]], tenure). לא ניתן לפטר חוקר בעל קביעות אלא בהליך מיוחד, ומשרתו מובטחת לו עד הגיעו ל[[גיל פרישה]].{{הערה|הקביעות ניתנת לחוקר בדרך כלל בחלוף כמה שנים מן המינוי הראשון, או עם הקידום הראשון בדרגה}}.
 
ביקורת נשמעת על סודיות התהליך, על ריכוזיות של כוח בוועדות המינויים, על השהיית תהליכים ללא חשיפת הנימוקים ועוד.{{הערה|למשל: {{הארץ|אביבה לורי|ללא עלה תאנה|1.746559|7 בנובמבר 2002}}{{ש}}{{הארץ|אסף שטול-טראורינג|טונים צורמים באקדמיה למוסיקה בירושלים|1.1173237|6 במאי 2011}}}}. סדק בחומת הסודיות של הליכי המינוי נפער כאשר [[בג"ץ]] אישר את פסיקת [[בית הדין לעבודה]], לפיה על האוניברסיטאות לחשוף את הפרוטוקולים של ועדות המינויים במסגרת גילוי מסמכים בהליך שיפוטי.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/05/930/077/n11/05077930.n11.htm בג"ץ 7793/05 אוניברסיטת בר-אילן ואחרים נגד בית הדין הארצי לעבודה ירושלים ואחרים], ניתן ב-31 בינואר 2011}}.
 
==דרגות בפרופסורה==
* '''[[מרצה בכיר]]''' - מקבילה לדרגה הקרויה "Assistant Professor".
 
בשנת 2012 החליט [[הטכניון]] לתת את התואר "'''פרופסור משנה'''" לנושאי הדרגה "מרצה בכיר" שהייתה נהוגה קודם לכן.{{הערה|[http://www1.technion.ac.il/_local/includes/blocks/news-items/120812-assistantprofessor/news-item.htm דרגה חדשה בטכניון: פרופסור משנה], הודעת הנהלת הטכניון מיום 12.8.2012{{ש}}{{TheMarker|רוני לינדר-גנץ, ליאור דטל|באקדמיה זועמים: מרצים בטכניון מקבלים תואר פרופסור משנה|1.1945483|4 במרץ 2013}}}}. בסוף 2014 החליטה [[המועצה להשכלה גבוהה]] להורות לכל המוסדות לחדול מהענקת התואר הזה.{{הערה|
[http://che.org.il/wp-content/uploads/2015/01/%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9D-9-12-2014.pdf החלטות מישיבת המועצה להשכלה גבוהה השתים-עשרה מס' (845)9]}}
 
בשנת [[2001]] היו בישראל 1,140 חוקרים בדרגת "פרופסור חבר" וכ-1,600 בדרגת "פרופסור מן המניין".{{הערה|{{הארץ|[[תמרה טראובמן]]|הפקולטה למדעי האפליה|1.782541|27 במרץ 2002}}}}.
 
סוגים נוספים של מינוי לפרופסור:
* '''פרופסור מחקר''' - הוא פרופסור הפטור מחובת [[הוראה]], ומקדיש את כל זמנו ל[[מחקר]]. זהו בדרך כלל מינוי בעל ערך רב, הניתן למדענים מצטיינים. בשנת 2008 החזיקו בתואר זה בטכניון שישה פרופסורים בלבד.
* '''פרופסור אורח''' - מי שפועל כפרופסור במוסד אקדמי מסוים, אך אינו נמנה עם הסגל האקדמי הקבוע באותו מוסד. פרופסור אורח נמנה בדרך כלל עם הסגל האקדמי הקבוע באוניברסיטה אחרת מזו שבה הוא מתארח, ולעיתים זהו תוארו של אדם שפעילותו העיקרית היא מחוץ לאקדמיה, ובזכות הצטיינותו בה הוא מוזמן להיות פרופסור אורח.
* '''פרופסור מומחה''' או '''פרופסור נלווה''' - פרופסור שמינויו מבוסס על מומחיות מופלגת בתחומו, ולאו דווקא על הצטיינות מחקרית.{{הערה|[http://www.qsm.ac.il/userfiles/mhadren/pdf/tkanon_menoi.pdf תקנון מינויים והעלאות לדרגות "פרופסור-חבר" ו"פרופסור מן המניין" במוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטאות], עמוד 9, [[המועצה להשכלה גבוהה]], עודכן ב-23 בינואר 2007}}.
* '''פרופסור אֶמֶרִיטוּס''' (לנקבה: '''אמריטה''', ברבים: '''אמריטי''') - פרופסור מן המניין (ופרופסור מחקר) ש[[פרישה לגמלאות|פרש לגמלאות]], אך ממשיך לשמור על קשר עם האוניברסיטה, ולעיתים גם לחקור וללמד בה. מונחים אלה שאולים מן השפה ה[[לטינית]].
 
 
==התואר כבסיס למוניטין מקצועי מחוץ לאקדמיה==
תואר "פרופסור" מעניק יוקרה מקצועית, אך בסקר שנערך בישראל נמצא שהציבור אינו מייחס משקל רב לתואר זה בעת בחירת רופא{{הערה|{{גלובס|שי ניב|סקר מפתיע: כך הציבור הישראלי בוחר את הרופא שלו|1001130446|8 ביוני 2016}}}}.
 
בהתאם ל[[פקודת הרופאים]], השימוש בתואר פרופסור בישראל, אם הוענק לרופא במוסד אקדמי כלשהו מחוץ לישראל, מותנה באישור של מנכ"ל [[משרד הבריאות]]. פסק הדין התקדימי של בית המשפט העליון בנושא זה ניתן בערעורה של עמותת רופאי השיניים הערביים בישראל:
:"על כן, על מנת שניתן יהיה לפקח כראוי על השימוש שנעשה בתואר האמור, מתחייב, בהתאם להוראת סעיף 36 לפקודה, שתוגש בקשה למנהל הכללי של משרד הבריאות, הוא "המנהל" כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה. ללא אישורו של המנהל, אין בידי מורשה לריפוי שיניים להציג עצמו כ"פרופסור" במסגרת עבודתו. בקביעתי זו אינני מניח בהכרח כי המנהל, או מי מטעמו, יכריע לבדו מיהו הזכאי להיקרא "פרופסור" מבחינה מהותית, ובאילו תנאים, שכן לשם כך ביכולתו (או אולי אף מחובתו) להיוועץ בגורמים רלוונטיים, כדוגמת המועצה להשכלה גבוהה או האיגוד המקצועי, ולקבוע נהלים ברורים. אולם, בהתאם לסעיף הנדון, המנהל הוא הגורם המפקח על השימוש הנעשה בתואר האמור במסגרת עיסוקו של מורשה לריפוי שיניים. יודגש, כי האמור כאן מתייחס לנסיבותיו של תיק זה, דהיינו – למצב שבו מדובר במי שתואר "פרופסור" הוענק לו על ידי מוסד אקדמי שאינו בתחום מדינת ישראל. בכל הנוגע לרופא שיניים שכיהן או מכהן כפרופסור בפקולטה לרפואה באחת מהאוניברסיטאות בארץ, עמדת ההסתדרות הרפואית בישראל היא, שמנקודת מבטה אין מניעה לכך שהוא יעשה שימוש בתוארו זה בכפוף לתנאים שנקבעו לכך (ראו נייר העמדה משנת 2009 שצוטט לעיל). על כן, לכאורה, ייתכן שבנסיבות אלה אין צורך בפנייה למנהל. עם זאת, סוגיה זו לא נדונה בפנינו, ועל כן אין אנו מחווים בה דעה".{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=13027920.l04|סוג=ע"א|עותר=עמותת רופאי השיניים הערביים בישראל|משיב= ד"ר נתן שטיירמן|ניתן ב=25 בנובמבר 2104}}}}.
 
==קישורים חיצוניים==