יצחק אברבנאל – הבדלי גרסאות

דון יצחק היה בן [[משפחת אברבנאל|משפחת אברְבֶנְאֵל]] או אַבְּרַבַנְאֵל, שיש הדורשים את משמעות השם כך: אָב-רָב, בֵּנ-אֵל. הוא עצמו כתב כי שם משפחתו "אברבניאל".{{הערה|1=בפירושו לזכריה, יד ז}} יחוסה של המשפחה הגיע לפי מסורת משפחתית עד ל[[דוד המלך]]. לפי אותה מסורת המשפחה הגיעה ל[[ספרד]] מיד לאחר חורבן [[בית המקדש]] הראשון. למשפחה היה [[חותם]] מיוחד ו[[מגילת יוחסין]] של [[שבט יהודה]].{{הערה|שם=A|1=אוצר ישראל כרך א', עמודים 80 ואילך.}}. בין בני משפחתו: יהודה בן שמואל או יוסף אברבנאל שחי ב[[סביליה]] והיה שר האוצר של מלך [[פורטוגל]] ואחייניתו [[בנבנידה אברבנאל]], נדבנית ואשת עסקים שישבה ב[[נאפולי]].

לאחר [[גירוש ספרד]] התיישבו בני המשפחה במאות ה-15 וה-16 ב[[הולנד]], [[אנגליה]], ב[[לבנט]] ועוד.{{הערה|שם=A}}.

דון יצחק אברבנאל נולד ב[[ליסבון]] שב[[פורטוגל]] לדון יהודה. למד תורה מרבו המובהק, רבי [[יוסף בן אברהם חיון]]. למד [[פילוסופיה]] מרבו רבי [[יוסף אבן שם טוב]]{{הערה|ראה בפירושו לספר שמות פרק כה "הרב האלהי הר' יוסף שם טוב זצ"ל אשר שמעתי בבחרותי חכמה מפיו בהרבה ממאמריו"}} לפי הספרים שהיו ידועים בימיו. בנערותו חיבר את הספר "עטרת זקנים" הכולל, ביאור לפרשת "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" שב[[פרשת כי תשא]].{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|כ}}}}. יחד עם חיבור זה חיבר גם את הספר "צורת היסודות", הכולל השקפות פילוסופיות על העולם והטבע, וכן על ה[[השגחה פרטית|השגחה הפרטית]], [[הישארות הנפש]] ויסודות הדת. הוא החל לכתוב פרוש ל[[ספר דברים]] בשם "מרכבת המשנה", אך נאלץ לעזוב את עבודתו הספרותית בגלל בחירתו לשר האוצר על ידי [[אפונסו החמישי, מלך פורטוגל]] (משרה אותה מילא קודם לכן אביו דון יהודה).

דון יצחק סייע ל[[פדיון שבויים|פדיון]] 250 שבויים יהודים אשר נמצאו בעיר ארזילה (Arzila) ב[[מרוקו]] עם כיבושה על ידי ה[[האימפריה הפורטוגזית|פורטוגזים]] בשנת [[1471]]. הוא אסף כסף לפדיונם, דאג למחסורם במשך שנתיים, עד אשר נקלטו בספרד. בשנת [[1483]] העלילו עליו כי הוא עומד לבגוד במדינתו, [[פורטוגל]]. ולכן ביקש מקלט ב[[טולדו]] בספרד, מושב משפחתו בעבר, משם ניסה להסביר למלך פורטוגל [[ז'ואו השני, מלך פורטוגל|ז'ואו השני]] את חפותו. הדבר לא עלה בידו והמלך החרים את כל רכושו. באותה התקופה חידש את כתיבת הפירוש לתנ"ך, וסיים את חיבור הפירושים לספרים: [[ספר יהושע|יהושע]], [[ספר שופטים|שופטים]] ו[[ספר שמואל|שמואל]]. במהלך החיבור של פירושו ל[[ספר מלכים]] נקרא על ידי [[המלכים הקתוליים]] [[פרננדו השני מלך אראגון]] ו[[איזבלה הראשונה מלכת קסטיליה]] שמינו אותו לתפקיד שר האוצר של הממלכות [[כתר קסטיליה|קסטיליה]] ו[[אראגון]]. בתפקיד זה שרת שמונה שנים.{{הערה|שם=A}}.

אברבנאל גלה יחד עם בני עמו ל[[איטליה]], והתיישב בעיר [[נאפולי]]. גם שם מונה לשר האוצר. בשנת [[1495]] נאלץ להימלט ל[[סיציליה]] וכל רכושו הוחרם. בהמשך הגיע לאי [[קורפו]] ללא כל רכוש. בשנת [[1496]] עבר ל[[מונופולי]], [[עיירה]] ליד [[בארי (עיר)|בארי]]. כאן סיים בערב פסח [[1496]] את כתיבת ספרו "זבח פסח". בשנת 1503 נקרא ל[[ונציה|וונציה]], שם ניסה לפשר בין מנהיגי העיר לבין סוחרי פורטוגל בנושא המסחר ב[[בשמים]], שם גם נפטר בגיל 71. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הישן ב[[פדובה]]. ה[[מצבה]] על קברו נהרסה בשנת 1509.{{הערה|שם=A}}.

בשנותיו באיטליה התמסר להשלמת הפירוש לספרי התנ"ך. יצירתו הייתה לאחד הנכסים החשובים ב[[פרשני המקרא|פרשנות המקרא]]. גישתו המיוחדת הייתה בכך שמצא לנכון להסתייע בלימוד אורחות החיים והליכות המדינה שהיו נהוגות ב[[ארץ ישראל]], ולא עסק רק ב[[דקדוק|דקדוקי]]י השפה וההגיון. הוא הצליח לתאר את חיי העם היהודי בארצו, הליכותיו, מנהגיו ומשטרו. הוא הכיר גם את פרשני המקרא הלא-יהודיים, ושילב את פירושיהם כאשר מצא לנכון בפירושיו.

הוא נהג לכתוב [[מבוא]] לכל ספר וספר בתנ"ך. במבוא היה הסבר על מועד כתיבתו של הספר, סגנון לשונו ותוכנו. פירושו על המקרא מתאפיין במבנה דומה לפרשנים אחרים ב[[ימי הביניים]] (כמו ה[[משה אלשיך|אלשיך]] וה[[חיים אבן עטר|אור החיים]]), בהעמסת שאלות רבות בנושא אחד, ומאמר ארוך - כמענה עליהן. פירושו ידוע גם כארוך יחסית.{{הערה|ידועה בדיחה על ספריו, שאסור להתחיל ללמוד אברבנאל בערב, כי הקורא יקרא את כל השאלות, וירדם, בלא שישמע את התשובות. באופן זה יהפוך לכופר.}}.

* "בדור התחיה לא יהיו עוד מלכים ולא שרים בין בני אדם, אבל יהיו כולם שווין כמו שהיו בתחילת הבריאה."

* "בדור התחייה יתבטלו כל מיני [[עבודה זרה]] וכל מיני צלמים ופסלים מן העולם, וגם אמונת [[ישו]] תתבטל, כי איש הוא ולא אל."

אברבנאל מצהיר על עצמו כי לא למד את חכמת הקבלה,{{הערה|בפירושו לפרשת בראשית.}}, אך מכנה את חכמי הקבלה "חכמי האמת".{{הערה|כך בספרו "עטרת זקנים".}}. בפירושו על התנ"ך הוא מצטט קטעים מספר הזוהר.

* [[זאב הרוי]], "אנרכיזם, שוויוניות וקומוניזם במשנת ר' יצחק אברבנאל", בתוך: ב[[בנימין בראון]], [[מנחם לורברבוים]], [[אבינועם רוזנק]], [[ידידיה צ' שטרן]] (עורכים), '''על דעת הקהל - דת ופוליטיקה בהגות היהודית''', [[מרכז זלמן שזר]], 2012, עמ' 229-213213–229.

* [http://www.hebrewbooks.org/40215 פירוש אברבנאל על ספר ויקרא] ורשה תרכ"ג