פתיחת התפריט הראשי

שינויים

קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
|כותרת=בן קהלת{{הערה|רבי שמואל הנגיד חיבר רבים משיריו בעת שעמד בראש צבא גרנדה, ובשירים אלה הוא מתאר את מוראות המלחמה.}}
|רוחב=14em
|תוכן= <poem>הלינותי גדוד כבד בבירה{{ש}} הרסוה ימי קדם קצינים{{ש}} וישנו עלי גבה וצדה{{ש}} ותחתינו בעליה ישנים{{ש}} ודברתי ללבי אי קהלים{{ש}} ועמים שכנו בזאת לפנים?{{ש}}ואי בונים ומחריבים ושרים{{ש}}ודלים ועבדים ואדונים{{ש}}ומולידים ושכולים ואבות{{ש}}ובנים ואבלים וחתנים{{ש}}ועם רב נולדו אחר אחרים{{ש}}בימים אחרי ימים ושנים{{ש}}והיו על פני הארץ שכנים{{ש}}והם היום בלב ארץ שכונים{{ש}}וקבר חלפו מארמונותם{{ש}}ועפר מחצרים נעמנים{{ש}}ואילו העלו ראשם ויצאו{{ש}}שללונו נפשים ועדנים{{ש}}אמת נפשי, אמת, כהם למחר{{ש}}אהי אני ואלה ההמונים!</poem>
|מקור=
|ניקוד=כן}}
רבי '''שמואל בר יוסף הלוי הנגיד''' (ב[[ערבית]]: '''أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة''', תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; [[993]] - אחרי [[1056]]), מראשוני ה[[ראשונים]], ומחשובי ה[[משורר]]ים העבריים ב[[ספרד]] של [[ימי הביניים]]. שימש גם בתפקידים פוליטיים בכירים בעיר-הממלכה ([[טאיפה (ממלכה מוסלמית)|טאיפה]]) של [[גרנדה (ספרד)|גרנדה]], שבספרד המוסלמית: הוא נתמנה לשר האוצר ולשר הצבא. ובשיא הקריירה הפוליטית שלו שימש כ[[וזיר|ווזיר]] הגדול, משרה השנייה בדרגתה רק למלך גרנדה.
 
== קורות חיים ==
רבי שמואל הנגיד נולד לרבי יוסף הלוי, בעיר [[קורדובה (ספרד)|קורדובה]] שב[[ממלכת ספרד]]. הוא הצטיין כ[[קליגרפיה|קליגרף]] מופלג בכתב הערבי ולמד תורה מפי ר' [[חנוך בן משה|חנוך בן ר' משה]] [[ארבעת השבויים|השבוי]]. בצעירותו עסק בכתיבת ספרים, ואף פתח מכון לכתיבת ספרי קודש - עקב גודל הבקשות. לאחר החרבת קורדובה פתח חנות ל[[בשמים]] בגרנדה, שם פגש את [[חבוס בן מאכסן אל מוצפר]], מושלה של נסיכות גרנדה החדש (שליט הטאיפה גרנדה בשנים [[1019]]–[[1038]]). חבוס התפעל מאוד מחכמתו של רבי שמואל, מינה אותו ליועצו ובהמשך לתפקיד הווזיר הגדול. רבי שמואל שימש כעשרים ותשע שנים בתפקיד זה, תוך שהוא נושא את [[יהדות]]ו בקומה זקופה בחצרות שני מלכים, דואג לקהילות היהודיות בספרד, תומך בישיבות, ובלימוד ה[[תורה]] ועוסק בעקביות ב[[שירה]] ובחקר הלשון ה[[עברית]]. לאחר מותו של חבוס ב-[[1038]] תמך בבנו הבכור [[באדיס בן חבוס]] על פני אחיו בולוגין, לתפקיד הנסיך ובאדיס אכן זכה בירושה, כשרבי שמואל הנגיד ממשיך לכהן תחתיו כווזיר הגדול עוד כעשר שנים.
 
כאשר הביס את אבו נור ביחד עם צבאות [[סביליה]] ו[[מאלגה]] בקרבת [[רונדה]] ב-[[1047]], כתב בשירו: "גאולה הייתה כאם ליתר גאולותי והיו לה לבנות."
רבי שמואל הנגיד מיזג בהשכלתו את ה[[תרבות]] היהודית המקורית יחד עם ידע כללי ומדעי נרחב, כולל ידיעת שבע לשונות{{מקור}} אך שירה כתב רק בעברית.
 
על פי אגדה מאוחרת{{מקור}} בחצר ביתו של רבי שמואל הנגיד הייתה מזרקה הנתמכת על ידי שנים עשר אריות, שלימים (עקב חידוש הארמון בהצעתו של רבי שמואל למלך בתור הווזיר){{הערה|[[אריק מאר]] "רבינו שמואל הנגיד", חלק א'}} הועברה לארמון ה[[אלהמברה]] בגרנדה, הוצבה באחת החצרות והעניקה לה את שמה, "חצר האריות" המפורסמת.
על שמו נקרא היישוב [[כפר הנגיד]].
==כתביו==
כתב שני ספרי הוראה מעמיקים ב[[תלמוד]], אחד מהם עסק בהלכה לפי סדר התלמוד ונקרא '''"הלכתא גברתא"''', אשר לא השתמר עד ימינו, אם כי פסקי הלכה ספורים הנשאבים כנראה משם מובאים בשמו בספר ה[[פסיקת הלכה|פסיקה]] הקאנוני "[[ארבעה טורים]]", וכן במקורות נוספים. כמו כן חיבר את '''מבוא התלמוד''' אשר נדפס התלמוד הבבלי כנספח למסכת ברכות, יש הטוענים כי המבוא הוא קיצור של חיבור ארוך שחיבר רבי [[שמואל בן חפני]]{{הערה|[[מרדכי מרגליות]],[http://forum.otzar.org/download/file.php?id=21007&sid=26deb92652b22d1b8cd5d8290bdace9e מבוא לספר הלכות הנגיד]{{PDF}}{{ש}}[[שרגא אברמסון]], [http://forum.otzar.org/download/file.php?id=28694 מתורתו של רב שמואל הנגיד מספרד]{{PDF}}, סיני ק (א) תשמ"ז, עמ' ז-עג}} ברם הדעה הרווחת היא כי הספר שייך לרבי שמואל הנגיד כמובא בספר [[כפתור ופרח]] וכמו שכתב ה[[חיד"א]] בספרו [[שם הגדולים]].
 
כמו כן עסק בחקר הלשון העברית וחיבר ב[[ערבית]] ספר בתורת הלשון העברית '''כּתַאבּ אלְאִסְתִגְנַאאְ''', המכונה בעברית "ספר העושר" - מילון מפורט ללשון המקרא.{{הערה|1=למידע נוסף, ראו מאמרו של [[אהרן ממן]], "''למידת הישרדותם של חיבורים בחכמת הלשון: שלושה מקרי מבחן''", (הערת שוליים מס' 3) בתוך: '''הקנון הסמוי מן העין''' ([http://www.publishersrow.com/Preview/PreviewPage.asp?shid=0&pid=15&bid=7154&fid=31&pg=223&gw=0&gwL=0&o=1295261268156 עמ' 217-233]), עורכים: [[מנחם בן ששון]], [[ירחמיאלי ברודי]], [[עמיה ליבליך]] ו[[דנה שליו]], סכוליון - מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]], [[האוניברסיטה העברית]], ירושלים תשע"א 2010. {{ISBN|9789654935234}} (ספר אלקטרוני: {{ISBN|9789654935241}}).}} רבי [[אברהם אבן עזרא]] כתב שלרבי שמואל הנגיד יש 22 חיבורים בענייני לשון.{{הערה|"ויש אחרים שחכמתם דיקות הלשון לדעת הבנינים ומחלוקותיהם והאותיות המשרתים והשרשיים והשמות והפעלים העומדים והיוצאים... והאמת כי טוב הוא למשכיל שילמוד מזאת החכמה, רק לא יתעסק בה כל ימיו לקרוא ספרי [[הודה חיוג'|ר' יהודה המדקדק הראשון]], וי' ספרי ר' מרינוס וכ"ב ספרי ר' שמואל הנגיד, ועל כאלה אמר שלמה עשות ספרים הרבה אין קץ". ספר יסוד מורא פרק א.}}.
 
על פי רבי [[משה אבן עזרא]], חיבר הנגיד שלושה קובצי שירה: "בן-קהלת" אשר נערך על ידי בנו רבי [[יהוסף הנגיד|יהוסף]], בו נכתבו שירי הגות; "בן-משלי" אשר נערך על ידי בנו אליסף, בו מצויים בעיקר פתגמים; ו"בן-תהלים" אשר חלקית נערך על ידי בנו יהודה. מסופר{{מקור}} שהספר נגנב, ובדרך פלאית וברוח קודשו של רבי שמואל הנגיד נמצא הספר.
{{מיזמים|ויקיציטוט=שמואל הנגיד}}
* {{אנצ דעת|2682}}
* '''הסיפור המדהים של שמואל הנגיד ובנו''' - [http://historia.co.il/2014/09/23/%D7%A4%D7%A8%D7%A7-114-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%93-%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%95/ חלק א'], [http://historia.co.il/2014/09/27/%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%94%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%93-%d7%95%d7%91%d7%a0%d7%95-%d7%97%d7%9c/ חלק ב'], [http://historia.co.il/2014/10/02/%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%94%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%93-%d7%95%d7%91%d7%a0%d7%95-%d7%97%d7%9c%d7%a7/ חלק ג'], [http://historia.co.il/2014/10/08/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-117-%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%94%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%93-%d7%95%d7%91%d7%a0%d7%95/ חלק ד'], [http://historia.co.il/2014/10/17/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-118-%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%94%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%93-%d7%95%d7%91%d7%a0%d7%95-2/ חלק ה'], [http://historia.co.il/2014/11/01/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-119-%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%94%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%93-%d7%95%d7%91%d7%a0/ חלק ו'], [[פודקאסט|פודקאסטים]]ים באתר "קטעים בהיסטוריה"
* [http://www.hebrewbooks.org/9439 הספר '''כל שירי רבי שמואל הנגיד'''], מהדורת [[חיים ברודי]], באתר [[hebrewbooks]]
* {{דעת||daat/sifrut/otsar/tabyub06.pdf|קטעים משירים שכתב}}
* [http://wiki.oranim.ac.il/index.php?title=%D7%A8'_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%93 ר' שמואל הנגיד] באתר אורנים
* {{גדולי ישראל|ד|173|עמודים=1345-1340}}
* [[אברהם בן דאוד]], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/ravad/ravad01.pdf ספר הקבלה], עמ' 71-7371–73
* [http://www.hebrewbooks.org/9415 דיואן שמואל הנגיד], ההדרה ומבוא: [[דוד סלימאן ששון]], [[הוצאת אוניברסיטת אוקספורד]], 1934.
* [[אברהם אליהו הרכבי]], [http://www.hebrewbooks.org/38053 '''זיכרון לראשונים וגם לאחרונים - חלק ראשון: זיכרון לראשונים, מחברת ראשונה'''] זיכרון רב שמואל הנגיד בן יוסף הלוי. המחברת הזאת תכיל בקרבה את הנשאר לפליטה מספריו בן תהלים ובן משלי עם מבוא והערות. ס"ט פטרבורג, תרל"ט. באתר hebrewbooks
* {{הכרמל|אהרן דארנצוויג|תולדות רבינו שמואל הנגיד אבן נאגרעלא (א)|1870/04/03|00500}}
** {{הכרמל||תולדות רבינו שמואל הנגיד אבן נאגרעלא (ב)|1870/04/10|00500}}
30,621

עריכות