קולנוע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שיפור |
מ הוספת קישור לאפקטים מיוחדים |
||
שורה 91:
הגרפיקה התלת-ממדית לא צדה את עינה של [[הוליווד]] אלא רק בשנת [[1989 בקולנוע|1989]], כאשר יצא לאקרנים סרטו של [[ג'יימס קמרון]] "מצולות" וזכה ב[[פרס אוסקר]] בקטגוריית [[אפקטים מיוחדים בקולנוע|האפקטים המיוחדים]]. חברת [[Industrial Light & Magic]] יצרה אפקטים ויזואלים מרשימים לאותה תקופה, כאשר הבולט בהם היה היצור התת-ימי שהוצג בסרט. ה-CGI הוסיף והדהים כאשר בשנת [[1991 בקולנוע|1991]] יצא הסרט "[[שליחות קטלנית 2]]" ובו נראתה טכנולוגיית ה[[מורפינג]] של המחסל T-1000. גם סרט זה זכה באוסקר בקטגוריית האפקטים. גרפיקת CGI דו-ממדית צברה תאוצה גם בסרטי [[אנימציה]] קלאסית עכשוויים, מה שהעצים את תחושת האיורים שצוירו באופן ידני, כדוגמת סצנת אולם הריקודים בסרט "[[היפה והחיה]]".
פריצת הדרך הושגה בשנת [[1993 בקולנוע|1993]], כאשר דמויות CGI של [[דינוזאור]]ים שולבו בסצינות עם בני אדם בסרט "[[פארק היורה]]". הדבר סימן את מעברה של הוליווד מטכנולוגיית [[סטופ מושן]] לטכניקות דיגיטליות. בשנה שאחרי, [[אפקטים מיוחדים]] שימשו לצורך הסרט "[[פורסט גאמפ]]", בהם הסרה דיגיטלית של רגליו של השחקן [[גארי סיניז]], פיצוץ [[נפלם]], כדור [[פינג פונג]] מהיר במיוחד והכנסתו הדיגיטלית של השחקן [[טום הנקס]] לתוך מספר אירועים היסטוריים.
בשנת [[1993 בקולנוע|1993]], [[סדרת טלוויזיה|סדרת הטלוויזיה]] ה[[מדע בדיוני]]ת "[[בבילון 5]]" הייתה הראשונה שהשתמשה במודלים ובאפקטים ממוחשבים בניגוד לשימוש במיניאטורות ובדגמים כפי שהיה נפוץ עד כה. שנת [[1995 בקולנוע|1995]] הביאה ליציאת הסרט "[[צעצוע של סיפור]]" וגם להקמתם של מספר אולפני אנימציה בנוסף ל-ILM ופיקסר, כאשר המפורסמת שבהם היא Weta Digital, שעמדה בראש יצירת האפקטים של סרטים מובילים כדוגמת "[[שר הטבעות (טרילוגיית סרטים)|סדרת סרטי שר הטבעות]]", "[[סיפורי נרניה: האריה, המכשפה וארון הבגדים]]" והמשכו "[[סיפורי נרניה: הנסיך כספיאן]]" ו"[[קינג קונג]]" המחודש.
| |||