הבדלים בין גרסאות בדף "ששון בכר משה"

נוספו 120 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
מ (הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה" (תג) ([[שיחת תבנית:אין תמונה אוטומטי...)
[[קובץ:חתימת השמן ששון.jpg|ממוזער|חתימתו]]
[[קובץ:למנצח בכתב יד השמן ששון.JPG|ממוזער|"למנצח" בכתב ידו]]
חכםהרב '''ששון בכר משה''' ([[ה'תקפ"ה]], [[1825]] - [[י"ח בניסן]] [[ה'תרס"ג]], [[15 באפריל]] [[1903]]), המכונה '''פריסיאדו''' ("יקר" בשפת ה[[לאדינו]]), היה רב ומקובל ירושלמי ממוצא [[בוסניה והרצגובינה|בוסני]],. מנהיג קהילת ו[[ישיבת המקובלים בית אל]], ומחבר סדרת הספרים '''שמן ששון''', פרשנות על ספריו של רבי [[חיים ויטאל]].
 
הוא מחבר סדרת הספרים '''שמן ששון''', פרשנות על ספריו של רבי [[חיים ויטאל]].
 
==ביוגרפיה==
נולד באורגו'ק שב[[בוסניה והרצגובינה|בוסניה]], אז בתחומי [[האימפריה העות'מאנית]], למשפחה שייחסה את עצמה לרבי [[יוסף קארו]] מחבר ה"[[שולחן ערוך]]". בהיותו בן חמש ([[ה'תק"ץ]], [[1830]]) [[עלייה לארץ ישראל|עלתה משפחתו לארץ ישראל]]. חמש שנים אחריהם, עלה גם אחיו, אפרים בכר משה שהיה אז בגיל 15, ולימים נעשה ראש ישיבה ודיין בירושלים (נפטר בגיל 62 ב[[י"ד בטבת]] [[תרמ"ב]], [[5 בינואר]] [[1882]]).
 
בירושלים למד אצל הרב [[וידאל קואינקה]] מחשובי "מדרש בית אל" ומראשי ישיבת "חסד אל", מחבר הספר "חוק חיים", ואצל הרב [[דוד חייט]]. בשיתוף פעולה עם אחיו הדפיס בירושלים מספר ספרי קבלה של מקובלים שקדמו להם.
 
בשנת [[ה'תרמ"ב]] ([[1882]]), בהיותו בן 57 התמנה כראש [[ישיבת המקובלים בית אל]], משרה בה החזיק 21 שנים עד פטירתולפטירתו [[יבי"ח בניסן]] [[תרס"ג]], [[15 באפריל]] [[1903]]. במהלך שנים אלו נסע פעמים רבות ל[[עיראק]] ול[[הודו]] כ[[שד"ר]].
 
הוא נקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]], בחלקת המגא'רים.
 
בין תלמידיו המקובלים, הרב [[שלום הדאיה]], והרב [[משה עידאן]] מ[[תוניסיה]].
 
==ספריו==
ספריו '''שמן ששון''' בארבעה כרכים, כולל י"א חלקים, ובהם פרשנות המקיפה את רוב תורת [[האריזהאר"לי]]:
* חלק א' (תרכ"ט) – על [[עץ חיים (ספר)|עץ החיים]]
* חלק ב' (תרל"ד-תרל"ה) – מראה עיניים על שער הכללים ומראה עיניים על שער ההקדמות, ליקוטים משער ההקדמות, מראה עיניים על מבוא שערים, ספר מדרש כונן שמים וסוד החשמל מרבי יוסף גיקטיליא, תשובה לעניין ה[[שמיטה]]