משנה תורה – הבדלי גרסאות

 

טיעוני המבקרים היו:

* הרמב"ם מציג את ספרו כספר פסיקה המקיף את כל [[התורה שבעל פה]] - מתמצת ומסכם את כולה לספר אחד, כך שלא ילמדו יותר את כל התורה שבע"פ אלא רק את ספרו (כפי שהובא לעיל: "כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל; אלא יהיה חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה... לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה - לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם") ומכאן שמו - משנה תורה. גם בקהילות שפסיקתו של הרמב"ם התקבלה כבלעדית, לימוד הספר לא הצליח להחליף את העיסוק במשנה ובתלמוד.

* הוא השמיט את חילוקי-הדעות ומשא-ומתן שקדם לפסיקה, ובדרך-כלל איננו מנמק את הכרעותיו. לדברי מתנגדיו גישה זו עלולה להטעות את הציבור, כאילו דעתו היא הדעה היחידה והמחייבת (ייתכן שלכך אכן התכוון הרמב"ם).