פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
על אף שהיה [[פציפיזם|פציפיסט]], התגייס ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ל[[הצבא האוסטרו-הונגרי|צבא האוסטרו-הונגרי]]. במהלך שירותו כתב לעיתונו רשמים מהחזית לבקשת עורך העיתון, בלוך. באותה עת טיפח את תורת "הציונות ההירואית" וסחף את חבריו, בהם [[דוד הורוביץ]], שכתב עליו בזיכרונותיו שהיה אחד ממעצבי המחשבה החלוצית.{{הערה|[[משה יגר]], "ד"ר אברהם שרון (שבדרון) – דיוקנו של ירושלמי", '''ירושלים''' (שנתון לדברי ספרות והגות) טו, 2 (תשמ"א) (להלן: "יגר, דיוקנו"), עמ' 80.}} לאחר המלחמה [[עברות|עִברת]] את שמו ל"שרון" והיה במשך זמן קצר פעיל פוליטי במפלגת [[הפועל הצעיר]] בווינה.
 
בשנת [[1927]] [[העלייה הרביעית|עלה לארץ ישראל]] והחל לעסוק במשרה מלאה בניהול אוסף האוטוגרפים והדיוקנאות שלו, שאותו מסר לספרייה הלאומית{{הערה|{{הצפירה||מתנת אוסף אוטוגרפים ותמונות בביה"ס הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים|1927/03/14|00403}}}} (וראו להלן). הוא החל גם ללמוד מוזיקה והלחין תשעה משירי [[רחל המשוררת]]. ב[[קונצרט]] למוזיקה יהודית שהתקיים ב[[קולנוע אדיסון|אולם אדיסון]] ב-[[14 בנובמבר]] [[1935]] נוגנו שלושה משיריו לצד יצירות של [[פליקס מנדלסון-ברתולדי]], [[ארנסט בלוך (מלחין)|ארנסט בלוך]], [[יואל אנגל]] ואחרים.
 
כן כתב סיפורים לילדים, [[ביקורת ספרות]], מאמרים רבים, תרגום של "[[בעיר ההריגה]]" של [[חיים נחמן ביאליק]] ל[[גרמנית]] ו[[מסה (חיבור עיוני)|מסה]] פילוסופית. בנוסף לשלל מאמריו, פרסם גם חוברות ב[[אקטואליה|ענייני השעה]], שאותן חילק למכריו ו[[מכתבים למערכת]].