פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני שנה
מ
clean up, replaced: למרות כי ← על אף ש באמצעות AWB
}}
 
'''טוויטר''' (ב[[אנגלית]]: '''Twitter''') היא [[רשת חברתית מקוונת]] חינמית המאפשרת לשלוח ולקרוא מסרים קצרים של עד 280 תווים (פעולה שזכתה לשם "[[מיקרו-בלוגינג]]"), כמו כן, גם סרטוני הווידאו המועלים בה מוגבלים ל-140 שניות. הרשת נוסדה במרץ [[2006]] על ידי [[ג'ק דורסי]], סטודנט ב[[אוניברסיטת קורנל]] המשמש כיום כיושב ראש וכמנכ"ל, אוון ויליאמס ששימש כמנכ"ל, וביז סטון ששימש כמנהל העיצוב של החברה.
 
בסיס הממשק נלקח מרעיון שליחת הודעות (sms) בין טלפונים ניידים, על כן הוא מכונה בשם "The SMS of the internet". את ההודעות ברשת, המכונות tweets ("ציוצים"), ניתן לקבל באתר החברה, דרך [[מסרון|מסרונים]] ל[[טלפון סלולרי]]{{הערה|פועל רק ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], [[הודו]], [[ניו זילנד]], [[האי מאן]] ו[[אנגליה]]}} ודרך מגוון רחב של אפליקציות העושות שימוש ב-[[API]] עשיר המאפשר שימוש מלא בכל תכונות השירות כולל קבלה ושליחה של עדכונים בצורה שוטפת, חיפוש, הוספה, מחיקה וחסימת חברים, וכל זאת ללא צורך בגלישה לאתר האינטרנט של החברה. העיקרון של טוויטר הוא כתיבת מסר (tweet), ואותו יכולים לראות כל העוקבים אחר הפרופיל בדף הבית שלהם ולהפך: רישום למעקב (following) אחרי מישהו (חבר או [[ידוען]] למשל) מאפשר לראות את המסרים שהוא מפרסם. בשונה מרשתות חברתיות אחרות, כגון [[פייסבוק]] ו[[LinkedIn]], הבחירה במי לעקוב לא מצריכה את אישורו של הנעקב, אלא אם הגדיר את החשבון שלו כפרטי.{{הבהרה|גם בפייסבוק אפשר לעקוב. ייתכן שצריך להסיר משפט זה}} עוד הבדל משמעותי בין טוויטר לרוב הרשתות החברתיות, הוא שאין באתר סינון תכנים והוא פתוח לתכני פורנוגרפיה ואלימות.
*באוקטובר 2009 סיכלו משתמשי טוויטר ו[[בלוג]]רים ב[[בריטניה]] ניסיון למנוע מאמצעי התקשורת לדווח על דיון בפרלמנט באמצעות [[צו איסור פרסום]].{{הערה|‫{{TheMarker|נמרוד הלפרן|מגנים על חופש הציוץ|markets/1.538573|19 באוקטובר 2009}}‬}}
*בינואר 2011 השתמשו המפגינים ב[[ההפגנות במצרים (2011)|הפגנות במצרים]] ברשת הטוויטר וברשת ה[[פייסבוק]] בשביל לארגן את ההפגנות בצורה מתוכננת. על אף שנחסמו מספר פעמים ואף נחסם האינטרנט למשך זמן מוקצב מצאו הגולשים דרכים לעקוף את החסימות ולהיכנס לרשתות החברתיות.
*[[נשיא ארצות הברית]] [[דונלד טראמפ]] משתמש בחשבון הטוויטר שלו כאמצעי התקשורת הכמעט בלעדי עם הבוחרים והאזרחים. הוא הצהיר לא פעם כי הוא מעדיף לתקשר עם בוחריו ישירות דרך טוויטר מאשר דרך ״התקשורת המוטה״ ("Biased media").
 
==="מהפכת טוויטר"===
 
==מימון ומודל עסקי==
טוויטר גייסה עד 2009 מעל 57 מיליון דולר ממספר [[קרן הון סיכון|קרנות הון סיכון]] בשלושה סיבובי גיוס הון. לעומת פייסבוק וממשקים אחרים, מפעילי השירות הודיעו כי לא יעלו [[פרסום מקוון|פרסומות]] לאתר, ובכוונתם להשיג הכנסות ממכירת יישומים שונים ללקוחות המסחריים של החברה.{{הערה|‫{{גלובס|שירות גלובס|מייסד טוויטר, ביז סטון: "לא יהיו אצלנו פרסומות"|1000451408|19 במאי 2009}}‬}}
 
חברות משתמשות בו לקדם את תוכניהן או לחלופין, משתמשות בתוכן שלו ושל גולשיו כדי לקדם את השירות אותו הן מציעות. לדוגמה: גוגל ומיקרוסופט (Bing) משלמות לטוויטר כדי שהם יוכלו לכלול את העדכונים של משתמשים בחיפושים מידיים (real time search). כאשר מחפשים בגוגל נושא מסוים או אדם מסוים, במידה והוא מופיע בטוויטר לעיתים העדכונים שלו יופיעו במנוע החיפוש ואף יתעדכנו בזמן אמת.
 
חברות אשר משתמשות בטוויטר מפרסמות תכנים שיווקיים או מקצועיים, אך הן יכולות גם לפרסם את עצמן בעזרת ציוצים מקודמים. ציוצים מקודמים הם ציוצים רגילים אשר נרכשים על ידי מפרסמים שרוצים להגיע לקהל משתמשים רחב יותר מאשר קהל העוקבים הקיים שלהם. הציוצים מסומנים כמקודמים כאשר מפרסם משלם עבורם, לצד הציוץ תמיד מצוין כי הוא מקודם (Promoted) ועל ידי איזו חברה.
 
למשל, חברות כמו סטארבקס, סוני או דיסני יכולות לשלם לטוויטר עבור ציוצים ממומנים שיופיעו בתוצאות החיפוש בטוויטר. בכל היבט אחר, הם חלק אינטגרלי מטוויטר ומתפקדים בדיוק כמו ציוצים רגילים - ניתן להגיב אליהם, לבצע RT ולסמן אותם כמועדפים. הציוצים המקודמים מופיעים בראש תוצאות החיפוש בטוויטר, במידה ונעשה חיפוש הרלוונטי לנושא הציוץ. הנושא עדיין בפיתוח, אך בהמשך יתחילו להופיע בציר הזמן של המשתמשים ציוצים מקודמים, במידה והם רלוונטיים למשתמש. מאחר שהנושא לא הושק רשמית ציוצים מקודמים לא מופיעים אצל הרבה משתמשים, אך במידה והם מופיעים ניתן להתעלם מהם על ידי לחיצה על כפתור Dismiss. בנוסף, חברות יכולות לשלם עבור טרנדים מקודמים שיופיעו ב-Trending topics בעמוד הראשי, כלומר נושא זה יהיה חשוף לכל המשתמשים בטוויטר. דיסני-פיקסאר השתמשה באפשרות זו כשצעצוע של סיפור 3 יצא לאקרנים. באזור ה-trending topics עמד ראשון צעצוע של סיפור כשלצידו היה רשום שמדובר בנושא מקודם. כאשר לחצו על צעצוע של סיפור ברשימה, התקבל חיפוש בטוויטר שכלל גם האשטגים וגם ציוצים ממומנים.
 
כמו כן, חברות יכולות לשלם לטוויטר על מנת לקדם את החשבון שלהן בפני עוקבים חדשים. טוויטר מציע את החברות לעוקבים והחברות משלמות לפי כל עוקב חדש שהן מרוויחות דרך הקידום. קידום החברות דרך ציוצים או נושאים ממומנים תופס את מקומן של הפרסומות. למרותעל כיאף ניתןשניתן לטעון שאלו הפרסומות בטוויטר, הן מותאמות בצורה מושלמת לממשק ולא מפריעות להתנהלות השוטפת בו.
 
בנובמבר 2013 יצאה החברה ב[[הנפקה ראשונה]], שבה גייסה מהציבור 1.82 מיליארד דולר, לפי [[שווי שוק]] של 14.2 מיליארד דולר.{{הערה|{{גלובס|רועי גולדנברג|טוויטר גייסה 1.82 מיליארד דולר לפי 14.2 מיליארד ד'|1000891843|7 בנובמבר 2013}}}}
 
==Twitter Bootstrap==
אחוז השימוש בטוויטר בישראל נמוך משמעותית יחסית לפייסבוק, ב-2015 היחס עמד על 5% לעומת 91%{{הערה|http://www.srugim.co.il/127829-תקלה-בטוויטר-מליוני-גולשים-לא-יכולים-ל}}. אך למרות זאת, גם בחברה הישראלית הייתה לטוויטר השפעה. אחד השימושים המשמעותיים של טוויטר בקהילה הישראלית היה בזמן המחאה החברתית, כאשר כל ההתארגנויות והדיווחים מהשטח צויצו בצירוף #J14 – האשטאג שמקור שמו ב-[[14 ביולי]], יום תחילת המחאה. באמצעות טוויטר דיווחו פעילי המחאה מהשטח על המתרחש, בין אם עסקו בתגובת המשטרה או בהקמת מאהל חדש באזור כלשהו.
 
מלבד המחאה החברתית, השימוש בטוויטר בישראל עוסק גם בענייני פוליטיקה, בעיקר אם זה קשור לישראל עצמה ולסביבתה. טוויטר התקבל בישראל, אצל אלו שיש להם עניין ממשי בחדשות, בענייני העולם העסקי והמקצועי וצורך בלתי פוסק במידע חדש בנושאים שונים. מלבד המשתמשים הרגילים, גם ממשלת ישראל, משרד החוץ וגורמים נוספים מחוברים לטוויטר, כאשר עיקר ההסברה הפרו-ישראלית מצדם נערך שם.
 
קבוצה ישראלית נוספת שנכנסה לטוויטר לא מזמן אלו הידוענים, לאחר שיועצי התקשורת שלהם סברו כי אם ידווחו על כל תנועה בטוויטר קהל המעריצים שלהם יגדל.