כריסטופר אישרווד – הבדלי גרסאות

 

בבית הספר הוא פגש לראשונה את [[וו. ה. אודן]], והשניים נשארו חברים טובים כל ימי חייהם. מאוחר יותר הוא למד בקולג' קורפוס קריסטי ב[[אוניברסיטת קיימברידג'|קיימברידג']], שם הוא פגש את המשורר [[סטיבן ספנדר]], שלמד עם אודן ב[[אוניברסיטת אוקספורד|אוקספורד]], והשלושה יצרו מעין [[חבורה ספרותית]] והשפיעו זה על דרכו של זה. אחד ממקורות הטובים ביותר על חייו של אישרווד בתקופה זו הוא ספרו האוטוביוגרפי של ספנדר, "עולם בתוך עולם". עם אודן הוא חיבר שני מחזות: "אל הגבול", ו"הכלב מתחת לעור". הרומנים הראשונים של אישרווד, בתקופה האנגלית שלו, צדו את עיני המבקרים - שראו בו הבטחה גדולה, אך כשלו, בדרך כלל, מסחרית.

[[קובץ:17 Nollendorfstraße 03.JPG|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|רחוב נולדשטראסה מס' 17, ברלין. בבניין זה התגורר אישרווד בין השנים 1929–1933]]

אישרווד, שהתנכר למוצאו האריסטוקרטי וגילה כי הוא [[הומוסקסואליות|נמשך לגברים]], נטש את אנגליה ועבר לגור ב[[ברלין]], בירתה התוססת של [[רפובליקת ויימאר]] הצעירה, שנודעה בחופש המיני ששרר בה. הוא חי בעוני רב, עבד כמורה פרטי, וכתב באותה תקופה את ה[[רומן]] הראשון שלו, "כל הקושרים" (all the conspirators), וכן [[סיפורי ברלין|אוסף סיפורים קצרים]] שיצאו לאור בשם "פרידה מברלין". מאוחר יותר הפך עיבודו של המחזאי ג'ון ואן-דרוטן לסיפורים אלה למחזה "אני מצלמה", שעליו התבסס ה[[מחזמר]] "[[קברט (מחזמר)|קברט]]" של [[ג'ון קנדר|קנדר]] ו[[פרד אב|אב]] (שזכה גם ל[[קברט (סרט)|גרסה קולנועית]] של [[בוב פוסי]]) - והפך למשענתו הכלכלית האיתנה ביותר של אישרווד. למרות זאת הביע אישרווד הסתייגות מהעיבוד של פוסי ויוצרי "קברט" וטען בראיונות כי ברלין המעוצבת בסרט היא ברלין מוגזמת בדקדנטיות שלה וכי הטיפול בזווית ההומוסקסואלית - מעוות. . בספטמבר [[1931]] הציג בפניו המשורר [[ויליאם פלומר]] את [[א. מ. פורסטר]]; השניים התיידדו, ופורסטר היה למורו הרוחני של אישרווד.