ליטיגציה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: תיקון קישור
←‏פתיח: הגהה
שורה 5:
תחום הליטיגציה וההופעה בבית המשפט מוסדר בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, בהן מפורטים כללי הפרוצדורה האזרחית, תקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 וכן [[חוק סדר הדין הפלילי]] [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.
 
תחום הליטיגציה רלוונטי לכל תיק אשר בסופו של דבר מגיע לדיון משפטי, בין אם זהמדובר ביתבבית משפט, ב[[בית דין]] או כלבכל [[ערכאה]] שיפוטית אחרת. על [[עורך דין]] העוסק בליטיגציה לדעת את סדרי- הדין הרלוונטיים להליך המשפטי.
 
במשך שנים רבות, עורכי הדין בישראל לא נהגו להפריד בין הליטיגציה לשאר סוגי הייצוג המשפטי, ועורכי הדין במשרדים השונים התעסקו בשני התחומים. רק בשנים האחרונות חלה מגמה של התמחות מוגדרת בתחום הליטיגציה, ומשרדים רבים הקימו מחלקות מיוחדות בהן עובדים עורכי דין המתמחים בעניין.
 
בשל העומס הרב על בתי המשפט, ובניסיון לקצר את משך התנהלות המשפטית, שונו סדרי הדין בהליכים אזרחיים במטרה להמעיט את הטיעונים הנטענים בעל פה בבתי המשפט, ואת משך זמן החקירות, כך שבמקום לבצע [[חקירה ראשית]] של [[עד]]ים, קובעות [[תקנות סדר הדין האזרחי]] כי יש להגיש [[תצהיר]]ים בכתב; במקום לסכם את טיעוני הצדדים בסיום הדיון המשפטי, נדרשים הצדדים כיום להגיש סיכומים בכתב; ובמקום לבקש בקשות פרוצדורליות בעל פה, התקנו תקנות לפיהן יש להגיש את הבקשות בכתב.
 
==לקריאה נוספת==