ספריית הדיאט הלאומית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה |
|||
שורה 11:
סמכותו של הדיאט בתקופת שלפני [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה מוגבלת; והצורך של חבריו במידע היה "קטן בהתאם". "...ספריות הדיאט המקוריות מעולם לא פיתחו את האוספים או השירותים שהיו הופכות אותן לנספח חיוני לפעילותה של רשות מחוקקת אחראית אמיתית.". יותר מכך, עד תבוסתה של יפן פיקחה הרשות המבצעת על כל המסמכים הפוליטיים, כשהיא מונעת מהעם ומהדיאט גישה למידע חיוני. הממשל הצבאי ב[[יפן בתקופת הכיבוש האמריקאי]] בראשות הגנרל [[דאגלס מקארתור]] העריך שרפורמה במערכת הספרייה של הדיאט היא חלק חשוב ב[[דמוקרטיזציה]] של יפן לאחר תבוסתה במלחמת העולם השנייה.
בשנת 1946 ייסד כל בית בדיאט ועדת ספריית דיאט לאומית משלו. [[האני גורו]] (Hani Gorō), [[היסטוריון]] [[מרקסיזם|מרקסיסט]] שנכלא בתקופת המלחמה באשמת פשעי מחשבה ונבחר ל[[בית היועצים]] (הגוף שהחליף את בית האצילים שבוטל) לאחר המלחמה, פעל כחוד החנית במאמצי הרפורמה. האני חזה בעיני רוחו את הגוף החדש
ספריית הדיאט הלאומית נפתחה ביוני 1948 ב[[ארמון אקאסקה]] (כיום בית ההארחה הלאומי של יפן) כשהיא מכילה אוסף ראשוני של 100,000 כרכים. ב-1949 אוחדה ספריית הדיאט הלאומית עם הספרייה הלאומית (לשעבר הספרייה הקיסרית) על מנת ליצור את הספרייה הלאומית היחידה ביפן. עקב מיזוג זה זכתה ספריית הדיאט הלאומית בעוד כמיליון כרכים שקודם לכן אוחסנו בספרייה הלאומית לשעבר ברובע אואנו בטוקיו.
| |||