הבדלים בין גרסאות בדף "פרנץ פנון"

נוספו 2 בתים ,  לפני שנתיים
מ
תקלדה
מ (תקלדה)
"עור שחור, מסכות לבנות" (Black Skin, White Masks), אשר פורסם ב-1952, הוא ספרו הראשון של פנון{{הערה|שם=Hiddleston|1= Hiddleston, Jane. 2009. Understanding Postcolonialism. Stocksfield: Acumen. Pg. 25.}}. הספר עוסק במנגנונים התרבותיים של הקולוניאליזם ובהשפעותיהם על יחידים ותרבויות, כפי שהם מתבטאים בשאלות של זהות ו[[גזענות]]. פנון השתמש במודלים [[פסיכואנליזה|פסיכואנליטיים]] כדי לתאר את תחושות התלות וחוסר המותאמות של השחורים בעולם הלבן, ואת תחושת העצמי המפוצל שלהם לאחר איבוד שורשיהם התרבותיים לטובת תרבות המדינה הכובשת. בנוסף השתמש פנון בהגות [[פילוסופיה|פילוסופית]] רחבה, הכוללת בין היתר [[אקזיסטנציאליזם]] ומחשבה [[הגל]]יאנית.
 
ספר זה מהדהד במידה רבה את חוויתיוחוויותיו של פנון כשחור, יליד הקולוניה של מרטיניק, אשר כותב לאחר שחי בצרפת וחווה בה תחושות של זרות ונחיתות. בספר פנון טוען שהקולוניאליזם כרוך בהפרדה, חלוקת החברה לאורך קווים גזעיים ותיאור השחור כ"אחר" הנחות של האדם הלבן. השחור בצרפת מזוהה לפי [[סטריאוטיפ]]ים, הוא נתפס כנחות מבחינה [[אינטליגנציה|אינטלקטואלית]] וכמאיים. זהו המבט שמופנה לעבר האדם השחור ואשר בהכרח מעורר בו [[ניכור]] עצמי. כך נוצר אצל האדם השחור [[מנגנוני הגנה#מנגנוני הגנה ראשוניים ("פרימיטיביים")|פיצול פנימי]], אשר מתקשר גם ל[[מטאפורה]] שמופיעה בשם הספר{{הערה|שם=Hiddleston}}. פנון מדגיש את חשיבות ה[[שפה]] במסגרת תהליכים אלו ורואה באדם השחור כמי שכלוא בין ה[[צרפתית]], שפתו של המיישב, לבין האפשרות של שימוש ב[[ניב (סיווג שפה)|ניבים]] מקומיים שמקבעים את נחיתותו בעיני האדם הלבן. פנון גם מצביע על הבעייתיות של המצב הקולוניאלי, במסגרתו האדם השחור שואף להידמות לאדם הלבן{{הערה|שם=Hiddleston}}.
 
אחת הביקורות הנפוצות שהופנתה כלפי ספר זה היא שהוא מכיל סתירות רבות, במיוחד בנוגע להתייחסותו של פנון לזהות שחורה (negro), שלעיתים מתוארת כקטגוריית זהות אותנטית, בעוד במקומות אחרים פנון מתנגד לעיסוק ב"ערכים שחורים" ולתפיסה של זהות שחורה כקבועה{{הערה|שם=Hiddleston}}.