לורן קבילה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 17:
=== משבר קונגו ===
בשנת 1960, ה30 ביוני, קיבלה קונגו את עצמאותה מבלגיה. זמן קצר לאחר קבלת העצמאות משבר קונגו החל. במהלך המשבר נהרגו כ100 אלף איש. המשבר נגרם מסיבות אידאולוגיות וכלכליות, ומגורמים אתניים (לשון, תרבות, דת, מוצא). ב-5 ביולי 1960 החל הצבא הקונגולזי למרוד ברחבי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מרידה זו גרמה לאנרכיה כללית ולהתערבות צבאית בלגית למען הצלת עשרות אלפי הבלגים שחייהם היו בסכנה. מרד החיילים היה נגד הקצונה הבלגית שהמשיכה לפקד עליהם לאחר העצמאות. המשבר כלל מלחמות אזרחים והרג אחים, שהובילו לפיטוריו של ראש הממשלה של קונגו, פטריס לומומבה (Patrice Lumumba), על ידי נשיא המדינה ג'וזף קסא וובו (Joseph Kasa-Vubu).
משבר קונגו היה משבר פוליטי שגרם להתערבות בינלאומית נרחבת כשכוחות האו"ם נשלחים לראשונה, לאזור נהר הקונגו. האו"ם שב וקרא לנסיגה מוחלטת של כוחות בלגיים וכוחות חרב מתחומי קטנגה (מחוז בקונגו) . אף על פי שאינם אמורים לתפוס צד, האו"ם הוציא הוראה מפורשת לבלום שכירי חרב זרים בכל מקום בו הכוחות נתקלו בהם. במהלך המשבר שימש קבילה בתפקיד "סגן מפקד" בתנועת הנוער בלובאקאט. לורן הלך לפי אמונותיו הלאומיות ופעל על פיהם. בספטמבר 1962, לורן קבילה הפך להיות ראש הקבינט של שר ההסברה פרדיננד טומבה (Ferdinand Tumba).
שורה 28 ⟵ 30:
במאי 1964,קבילה הצטרף לתקיפה זו נגד ג'ייסון סנדוואה (Jason Sendwe) שהיה הנשיא של צפון קטנגה באותה תקופה. תקיפה זו נקראה מרד הסימבה (Simba Rebellion). קבילה הוביל צעירים מקומיים בעיקר משבט ה-הולוהולו (Holoholo) שהיו בדעות פוליטיות דומות לשלו. ההתקפה כשלה וקבילה ברח לסין , למספר מדינות במזרח אירופה ומדינות אפריקאיות אחרות במטרה לשמור על פרופיל נמוך, ואכן לאחר כמה חודשים חזר קבילה לקונגו.
בנקודת זמן הבאה ,לאחר שקבילה חזר לקונגו,קבילה המשיך להיות פעיל במרד נגד המשטר. תנועת המורדים בה לקח חלק כבשה את סטנליוייל (Stanleyville) – העיר השלישית בחשיבותה בקונגו, אך עד סוף נובמבר 1964 העיר נכבשה שנית על ידי כוחות המשטר הקונגולזיים ובלגיים.[[File:Laurent-Désiré-Kabila-7.jpg|thumb|Laurent-Désiré-Kabila-7]]כתוצאה מכך, שבילי גישה לעיר, שהיו חשובים למורדים, נחסמו, לכן האזור בו קבילה פעל הפך לנקודת הכניסה היחידה דרכה היה ניתן להעביר אספקה למורדים.השליטה של קבילה על הגישה היחידה לעיר הפכה אותו לדמות חשובה במערך של המורדים, עקב זאת היה ניתן לראות את הפוטנציאל הנשיאותי והמנהיגותי של קבילה כמנהיג כבר אז.
בסוף נובמבר קבילה מונה להיות שר החוץ ושגריר בטנזניה, קניה ואוגנדה. בזמן שהיה בתפקיד הוא התמקם בקיגומה (Kigoma) עם המפקדים הכפופים לו, וכיוון את רוב כוחות המרד לצד האחר של אגם טאנגנייקה ( Lake Tanganyika ) בקונגו.
שורה 56:
== נשיאות (1997-2001) ==
[[קובץ:Flag of the Democratic Republic of the Congo (1997-2003).svg|ממוזער|הדגל של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]]מבחינה כלכלית, קבילה האמין במרקסיזם אך היה פתוח גם לרעיונות אחרים- פעולותיו היו מעורבות גם עם קפיטליזם וקולקטיביזם. מבחינה חברתית, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו תחת שלטונו של קבילה דמתה לזאיר תחת שלטונו של מובוטו, אשר ידוע כשלטון שאכזב את התושבים. ▼
▲מבחינה כלכלית, קבילה האמין במרקסיזם אך היה פתוח גם לרעיונות אחרים- פעולותיו היו מעורבות גם עם קפיטליזם וקולקטיביזם. מבחינה חברתית, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו תחת שלטונו של קבילה דמתה לזאיר תחת שלטונו של מובוטו, אשר ידוע כשלטון שאכזב את התושבים.
נעצרו קבוצות האופוזיציה המתנגדות לשלטונו, טענות של פעילי זכויות אדם בנוגע להתעללויות של הכוחות של קבילה באוכלוסייה נשמעו. קבילה התמודד עם ביקורת בינלאומית על כך שכשל לקיים בחירות דמוקרטיות (ביטל אותן בשנתיים הראשונות בטענה שהוא צריך יותר משנתיים כדי לתקן את החסרונות במדינה), ועל כך שעצר ואיים על קבוצות המתנגדות לו.
שורה 64 ⟵ 63:
יתר על כן, קבילה השיג שליטה בלעדית על הגישה למקורות מינרלים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, המקור העיקרי היה קולטן (חומר טבעי המסוגל להוליך חשמל בעל מטען גבוה). השתמשו במינרל זה על מנת לייצר כבלים, ורכיבים בטלפונים סלולריים ובמחשבים ניידים. באותה תקופה חל גידול בשימוש במוצרים אלה, ולכן השווי של מינרל זה עלה. צבא רואנדה השתלט על מכרות קולטן רבים במזרח המדינה, ורואנדה הואשמה על ידי האו"ם בגניבת קולטן(על פי האו"ם, הרוויחה רואנדה באותה שנה לפחות 250 מיליון דולר ממכירת קולטן בתיווך חברות כרייה) . זו אחת מהסיבות הכלכליות העיקריות לפריצת מלחמת קונגו השנייה.
===מלחמת קונגו השנייה===
| |||