נרקולפסיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: אידיאל, לעיתים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{עריכה|נושא=בריאות}}
'''נרקולפסיה''' (ב[[עברית]]: '''נִרְדָּמוּת'''; ב[[אנגלית]]: '''Narcolepsy''') היא [[הפרעה נוירולוגית]] כרונית, ללא קשר ל[[מחלות נפש]] או בעיות [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיות]], הנגרמת בדרך כלל בשל חוסר יכולת של ה[[מוח]] לווסת את מחזורי ה[[שינה]] והערות.{{הערה|1=[http://www.ninds.nih.gov/disorders/narcolepsy/narcolepsy.htm Narcolepsy Information Page: National Institute of Neurological Disorders and Stroke (NINDS)]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} אנשים עם נרקולפסיה חווים לעיתים קרובות הפרעות בשנת הלילה, ודפוסי שינה לא נורמליים במהלך שעות היום.
מבין המאפיינים של הפרעה זו הם:
* התקפי [[עייפות]] במהלך היום.
*[[קטפלקסיה]] (cataplexy) - מתבטאת בחולשת שרירים פתאומית שמתעוררת בעקבות רגשות חזקים (אם כי ישנם אלו החווים קטפלקסיה ללא קשר ל[[טריגר]] רגשי כזה או אחר).{{הערה|1={{cite web|url=http://adam.about.com/reports/Narcolepsy.htm |title=Narcolepsy |publisher=Adam.about.com |date= |accessdate=2011-01-25}}}}
שורה 9:
נרקולפסיה נגרמת קרוב לוודאי כתוצאה ממכלול של [[מוטציה|מוטציות]] [[גנטיקה|גנטיות]] ומומים המשפיעים על גורמים ביולוגיים ספציפיים במוח, בשילוב עם גורמים סביבתיים המפריעים במהלך ההתפתחות התקין של המוח, כגון [[וירוס]]ים.{{הערה|1=Entry [http://www.umm.edu/patiented/articles/what_causes_narcolepsy_000098_2.htm '''Narcolepsy-Causes'''] in the '''University of Maryland Medical Center''' Harvey Simon, Associate Prof of Medicine, Harvard University & David Zieve, Medical Director of A.D.A.M, Inc.}}
המונח נרקולפסיה, מקורו מהמילה הצרפתית narcolepsie, אותה טבע הרופא הצרפתי [[ז'אן בפטיסט אדוארד גלינאו]] (Jean-Baptiste-Édouard Gélineau), על ידי שילוב של המילה ה[[יוונית]] νάρκη (נרק, narkē, "חוסר תחושה" או "קהות חושים")
==סיווג==
שורה 20:
קריטריונים לאבחון נרקולפסיה מינימליים, סט שני :
*"תלונות על עייפות יתר או חולשת שרירים פתאומית"
*מאפייני הפרעות שינה כגון : שיתוק שינה, שיבוש בפרק השינה המרכזי (בדרך כלל
*[[פוליסומונגרפיה]] עם אחד או יותר מהמאפיינים הבאים : "חביון שינה הנמשך פחות מ-10 דקות", "חביון שנת REM הנמשך פחות מ -20 דקות"; [[מבחן MSLT]] עם ממוצע חביון שינה של פחות מ-5 דקות; " שנת REM מיידית, פעמיים או יותר " (SOREMPs) (נרקולפטים בדרך כלל חווים את שלב REM של השינה תוך 5 דקות מהרגע בו הם נרדמים, בעוד שרוב האנשים לא חווים שנת REM אלא עד שעה מאוחר יותר.){{הערה|שם=ninds|1={{cite web |url=http://www.ninds.nih.gov/disorders/narcolepsy/detail_narcolepsy.htm |title=Narcolepsy Fact Sheet - NIH Publication No. 03-1637 |work=National Institute of Neurological Disorders and Stroke |publisher=National Institutes of Health |date= |accessdate=2010-08-05}}}}
*"היעדר מחלות או הפרעות נפשיות המתאפיינות בסימפטומים אלו " (ראה: היפרסומניה, אבחנה מבדלת){{הערה|שם=2001 ICSD}}
שורה 38:
'''שיתוק שינה''' הוא חוסר יכולת זמנית לדבר או לזוז כאשר מתעוררים (או בתדירות נמוכה יותר, כאשר נרדמים) . סימפטום זה יכול להימשך מספר שניות עד דקות ומלווה לעיתים בהזיות. למרות שהתופעה עלולה להיות חוויה מפחידה אין היא מסוכנת.
'''הזיות היפנגוגיות''' הן חוויות-חלומות עזים ומציאותיים, אשר מתרחשות בשלב ההיפנגוגי – שלב הביניים שבין עירות לשינה. נרקולפטים יחוו הזיות היפנגוגיות בסבירות גבוהה הרבה יותר מאדם רגיל.
'''[[התנהגות אוטומטית]]''' היא תופעה בה אדם ממשיך לתפקד (לדבר, להעביר חפצים וכו') כשלמעשה הוא נתון בשינה. כשהוא מתעורר לא יהיה לו שום זיכרון את המעשה. ההערכה היא כי עד 40 אחוזים מהאנשים הלוקים בנרקולפסיה חוו התנהגות אוטומטית.
תסמין נפוץ נוסף הוא '''[[נדודי שינה]]''' לפרקי זמן ארוכים.
שורה 46:
כמו שנאמר, ברוב המקרים, התסמין הראשי להופיע של נרקולפסיה הוא עייפות קיצונית בשעות היום. שאר התסמינים יכולים להופיע לבד או כצירוף, חודשים עד שנים לאחר ההרדמויות היומיות. ישנה שונות רבה בהתפתחות, בחומרה ובסדר הופעת הקטפלקסיה, שיתוק שינה והזיות היפנגוגיות בכל אדם ואדם. רק כ 20-25 אחוז מהחולים המאובחנים בנרקולפסיה יחוו את כל ארבעת הסימפטומים. העייפות הקיצונית בשעות היום נמשכת בדרך כלל לאורך כל החיים בעוד שההזיות ההפינגוגיות ושיתוק השינה יכולים לחלוף. קטפלקסיה נחשבת בדרך כלל מאפיין ייחודי של נרקולפסיה בעוד ששיתוק שינה והזיות היפנגוגיות יכולים לחוות גם אנשים שאין להם נרקולפסיה, בתדירות גבוהה יותר אצל אלו אשר הסובלים ממחסור קיצוני של שינה.
הסימפטומים של נרקולפסיה, בעיקר עייפות מוגזמת בשעות היום והקטפלקסיה, הם לעיתים קרובות מספיק חמורים כדי לגרום לבעיות בחיים החברתיים, אישיים והמקצועיים של אדם.
===[[מערכת העצבים]]===
שורה 56:
השליטה העצבית בזמן מצבי שינה נורמלים והקשר לנרקולפסיה מובנים באופן חלקי בלבד. שינה נרקולפטית מאופיינת במעברים פתאומיים ממצב עירות לשנת REM עם מעט או ללא מעבר דרך שינה שאינה REM. השינויים במערכות ה[[המערכת המוטורית|מוטוריות]] וה[[פרופריוספציה|פרופריוספטיביות]] במהלך שנת REM נחקרו בשני מודלים - אדם ובעלי חיים. במהלך שנת REM נורמלית, די-פולריזציית ה[[תא עצב מוטורי|נוירונים המוטוריים]] שב[[חוט השדרה]] וב[[גזע המוח]], מייצרת א-טוניה (ריפיון) כמעט מלאה של [[שריר שלד|שרירי השלד]] באמצעות מסלול רטיקולוספינאלי יורד מעכב. [[אצטילכולין]] עשוי להיות אחד מה[[מוליך עצבי|מוליכים העצביים]] המעורבים במסלול זה. בנרקולפסיה, לעיכוב ברפלקסים של מערכת התנועה בזמן קטפלקסיה יש מאפיינים דומים אותם ניתן לצפות, בדרך כלל, בשנת REM רגילה.{{הערה|שם=ninds}}
למרות שהגורם לנרקולפסיה עדיין לא נקבע, מדענים גילו מצבים מסוימים הנראה כי הם קשורים לעלייה בסיכון ללקות בנרקולפסיה ונראה כי יש קשר חזק בין אנשים הלוקים בנרקולפסיה לדפוסים גנטיים מסוימים.
גורם אחד קשור לאזור מסוים הנמצא על [[כרומוזום]] 6 המכונה [[complex HLA]].{{הערה|שם=pmid10984567|1={{cite journal |author=Klein J, Sato A |title=The HLA system. Second of two parts |journal=[[N. Engl. J. Med.]] |volume=343 |issue=11 |pages=782–6 |pmid=10984567 |doi= 10.1056/NEJM200009143431106
שורה 70:
בשנת 2004, חוקרים באוסטרליה גרמו לסימפטומים דמויי נרקולפסיה בעכברים על ידי הזרקת [[נוגדן|נוגדנים]] שמקורם בבני אדם נרקולפטים. המחקר שפורסם ב-The Lancet מצביע על הקשר החזק שבין מקרי נרקולפסיה וגורמים אוטואימוניים.{{הערה|1={{cite news |url=http://news.bbc.co.uk/1/hi/health/4081225.stm |title=BBC News article |date=2004-12-13 |accessdate=2010-01-06}}}}
ב-2010, נחקר קשר חלש בין [[חיסון]] [[שפעת]] של [[גלקסו סמית' קליין|GlaxoSmithKline]] ונרקולפסיה אצל ילדים בשל שכיחות גבוהה יותר של נרקולפסיה בילדים איריים, פיניים ושוודיים לאחר חיסונים.{{הערה|1={{cite news| url=http://www.lakemedelsverket.se/english/All-news/NYHETER-2010/The-MPA-investigates-reports-of-narcolepsy-in-patients-vaccinated-with-Pandemrix/| work=[[Swedish Medical Products Agency]] | title=The MPA investigates reports of narcolepsy in patients vaccinated with Pandemrix | date=2010-08-18 | accessdate=2010-08-19}}}}{{הערה|1={{cite news| url=http://www.thl.fi/fi_FI/web/fi/tiedote?id=22930| work=[[National Institute for Health and Welfare (Finland)|National Institute of Health and Welfare]] | title=Terveyden ja hyvinvoinnin laitos suosittaa Pandemrix-rokotusten keskeyttämistä | date=2010-08-24 | accessdate=2010-08-24}}}} מכון הבריאות והרווחה הלאומי של [[פינלנד]] המליץ להשעות את חיסוני פנדמריקס עד לחקירה נוספת. באמצע נובמבר 2010, דווחו 37 מקרים של נרקולפסיה אצל ילדים על ידי רופאים. בהשוואה לממוצע הרגיל של 3 מקרים של נרקולפסיה ילדים בשנה.{{הערה|1=[http://www.yle.fi/uutiset/news/2010/11/ties_between_big_pharma_and_thl_draw_complaints_2147563.html YLE News 17 November 2010: Ties Between Big Pharma and THL Draw Complaints]}} ב[[שוודיה]], Läkemedelsverket (סוכנות המוצרים הרפואיים של שוודיה) ערכה מחקר במהלך 2009-2010. הם מצאו כי "השכיחות של נרקולפסיה עם קטפלקסיה בילדים/בני נוער באוכלוסייה השוודית עלתה במהלך תקופת מגפת השפעת והחיסון, לצד ירידה מהירה בשכיחות בתקופה שלאחר המגפה". מסקנתם היא כי התוצאות הללו "מספקות ראיות מאוששות כי החיסון עם פנדמריקס במהלך תקופת המגפה יכול להיות קשור לעלייה בסיכון לנרקולפסיה עם קטפלקסיה בילדים/מתבגרים 19 שנים ומטה."{{הערה|1=http://www.lakemedelsverket.se/upload/nyheter/2011/Fallinventeringsrapport_pandermrix_110630.pdf}} זמן מה לאחר מכן, מחקרים שנעשו ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ופורסמו בכתב העת Nature reviews neurology הראו כי זיהום השפעת עצמו
|date= 2011}}}}
==אבחון==
האבחנה היא קלה יחסית כאשר כל הסימפטומים של נרקולפסיה קיימים, אבל אם התקפות השינה הן מבודדות והקטפלקסיה קלה או נעדרת, האבחנה היא קשה יותר. שלוש בדיקות שנמצאות בשימוש נפוץ באבחון נרקולפסיה: [[בדיקת פוליסמנוגרם]] (polysomnogram), בדיקת ריבוי חביון שינה (MSLT), וסולם העייפות של אפוורת' (Epworth). בדיקות אלה מבוצעות בדרך כלל על ידי מומחה שינה.
בדיקת פוליסומנוגרם (Polysomnogram) כרוכה בהקלטה רציפה של גלי המוח בזמן שינה וכמו גם תפקוד מספר פונקציות של עצבים ושרירים בזמן שנת הלילה. נרקולפטים כאמור, נרדמים במהירות, נכנסים לשנת REM מוקדמת, ועלולים להתעורר לעיתים קרובות בלילה. כמו כן, Polysomnogram עוזר לזהות הפרעות שינה אפשריות אחרות שעלולות לגרום לעייפות בשעות היום.
סולם Epworth הוא שאלון קצר שמטרתו לקבוע את הסבירות לנוכחות של הפרעת שינה, בין השאר - נרקולפסיה.
למבחן ריבוי חביון השינה, ניתנת לאדם ההזדמנות לישון כל שעתיים וזאת בזמן שעות העירות הנורמליות. תחילה, יישן המטופל במעבדה את שנת הלילה לשם בדיקות פרק השינה הגדול. למחרת יעבור המטופל לעבור בדיקות מרובות ויתבקש לנמנם או לישון לאחר שזה ישן 8 שעות בלילה הקודם. הבדיקות שמות דגש על משך זמן שלבי השינה השונים (חביון תחילת שינה). בדיקה זו מודדת את מידת עייפות בשעות היום וגם מזהה תוך כמה זמן מתחילה שנת ה-REM מהרגע בו נרדם. האדם הנרקולפטי כאמור, צפוי להרדם במהירות ולהתחיל בשנת REM מוקדמת. אולם לעיתים, בדיקת חביון השינה מרובה יכולה לגרום ל[[בדיקת השערות|תוצאה שלילית כוזבת]] לנרקולפטים.{{הערה|1=Thorpy, M.J.; Westbrook, P.; Ferber, R.; Fredrickson, P.; Mahowald, M.; Perez-Guerra, F.; Reite, M.; Smith, P. The clinical use of the Multiple Sleep Latency Test" ''Sleep'' 1992; 15:268–276.}}
מחקר שנערך לאחרונה חושף את האפשרות למדידת רמות [[היפוקרטין]] (hypocretin) שב[[נוזל המוח והשדרה]] של חולה לשם אבחון נרקולפסיה.{{הערה|1={{cite web |url=http://psychiatry.stanford.edu/narcolepsy/faq1.html |title=Narcolepsy Research - FAQs |publisher=psychiatry.stanford.edu |accessdate=2012-09-13}}}} רמות נמוכות באופן חריג משמשות כאינדיקציה חזקה של ההפרעה. בדיקה זו יכולה להיות שימושית כאשר תוצאות מבחן ריבוי חביון שינה MSLT אינן חד משמעיות או קשות לפירוש .{{הערה|1={{cite journal | author = Mignot E, Lammers GJ, Ripley B, Okun M, Nevsimalova S, Overeem S, Vankova J, Black J, Harsh J ''et al.'' | title = The role of cerebrospinal fluid hypocretin measurement in the diagnosis of narcolepsy and other hypersomnias | url = | journal = Archives of Neurology | volume = 59 | issue = 10| pages = 1553–1562 | doi = 10.1001/archneur.59.10.1553 | pmid = 12374492
|date= 2002}}}} עם זאת, הבדיקה דורשת מהחולה לעבור [[ניקור מותני]] כדי לשאוב את הנוזל המוח-השדרתי.
שורה 89:
===טיפול תרופתי עייפות===
הטיפול העיקרי של עייפות מופרזת בשעות היום הוא ממריצים של מערכת העצבים מרכזית, כגון [[מתילפנידאט]], [[אמפטמין]], [[מתאמפטמין]], [[מודפיניל]] ( Provigil ), ו / או נוביגיל (armodafinil).
בסתיו 2007 ה-FDA יצא בהתראה על [[תופעות לוואי]] חמורות ב[[עור]] למודפיניל.{{הערה|1=[http://www.fda.gov/cder/dsn/2007_fall/postmarketing.htm#modafinil Modafinil (marketed as Provigil): Serious Skin Reactions; FDA Drug Safety Newsletter]}}
תרופות אחרות בשימוש הם [[קודאין]]{{הערה|1={{cite journal |last1=Fry |first1=JM |last2=Pressman |first2=MR |last3=Diphillipo |first3=MA |last4=Forst-Paulus |first4=M |title=Treatment of narcolepsy with codeine |journal=Sleep |volume=9 |pages=269–74 |pmid=3518019 |issue=1 Pt 2
|date= 1986}}}} וסלגילין selegiline)).{{הערה|1={{cite journal |doi=10.1097/00002826-199508000-00002 |last1=Mayer |first1=G |last2=Ewert Meier |first2=K |last3=Hephata |first3=K |title=Selegeline hydrochloride treatment in narcolepsy. A double-blind, placebo-controlled study |journal= Clin Neuropharmacol |volume=18 |issue=4 |pages=306–19 |pmid=8665543
|date= 1995}}}}
תרופה נוספת בעלת מנגנון שונה היא [[אטומוקסטין]]{{הערה|1={{cite web |url=http://med.stanford.edu/school/Psychiatry/narcolepsy/medications.html |title=Stanford Center for Narcolepsy article}}}}(Strattera), שאיננה מעוררת אלא מעכבת ספיגה חוזרת של [[נוראדרנלין]] (NRI), לתרופה זו פוטנציאל סיכון והתמכרות נמוך ביותר.
===טיפול מסייע===
שורה 101:
|date= 1997}}}} תנומות בשעות היום אינן תחליף לשינה בלילה, במיוחד אם אדם נוטה לנהל אורח חיים לילי. תקשורת שוטפת בין שירותי הבריאות, החולה ובני משפחתו היא חשובה לניהול אורח חיים אופטימלי לצד הנרקולפסיה.
ישנם אנשים עם נרקולפסיה ולהם שעון ביולוגי לילי אשר בוחרים במקצוע או עיסוק שעולה בקנה אחד עם המחזור השינה הטבעי של הגוף שלהם (שינה ביום ופעילות בלילה).
הדבר מאפשר להם להימנע מלכפות על עצמם את לוח הזמנים היומי הנפוץ יותר אשר גופם אינו מסוגל לשמור, ומונע הם את הצורך ליטול ממריצים ולהישאר פעילים בזמן שגופם מבקש לנוח.
שורה 120:
שכיחות הנרקולפסיה היא מופע אחד ל-2,000 איש,{{הערה|שם=nhlbi}} בישראל מוערכת שכיחות המחלה לאחד ל-50,000 איש.{{הערה|1=http://www.ima.org.il/harefuah/ViewArticle.aspx?aId=3171}} בארצות הברית ההערכה היא כי 200,000 אמריקאים סובלים מתופעה זו, אולם פחות מ-50,000 מאובחנים.{{הערה|שם=nhlbi|1={{cite web |url=http://www.nhlbi.nih.gov/health/dci/Diseases/nar/nar_who.html |title=Who Is At Risk for Narcolepsy?}}}} על פי ההערכות, נרקולפסיה היא תופעה נפוצה כמו [[מחלת פרקינסון|פרקינסון]] או [[טרשת נפוצה]], ואף שכיחה יותר מאשר [[סיסטיק פיברוזיס]], אך איננה תופסת מקום בתודעה הציבורית במידה מספקת.
בפרקטיקה קלינית, ההבחנה בין נרקולפסיה והפרעות אחרות המאופיינות בעייפות מופרזת עלולה להיות קשה. יש מחסור בספרות מבוקרת של מחקרים [[סמיות כפולה|כפולי סמיות]], בנוגע לתרופות אפשריות יעילות או צורות אחרות של טיפול. נרקולפסיה היא מצב תת-מאובחן באוכלוסייה הכללית. זאת בשל חומרה משתנה, סימפטומים המופיעים בוואריאציות מגוונות ואבחון לקוי.
לעיתים, נרקולפסיה מאובחנת שלא נכונה כ[[דיכאון]], אפילפסיה, או כתופעת לוואי של תרופות,
כמו גם יכולה לבלבל ולהצביע על קיומם של הרגלי שינה לא נכונים, שימוש בסמים, או עצלות.
נרקולפסיה באה לידי ביטוי אצל גברים ונשים בכל הגילאים, אם כי הסימפטומים מופיעים לראשונה בגיל ההתבגרות או מוקדם יותר.
לנרקולפסיה הופעה ראשונית טיפוסית בגיל ההתבגרות. יש עיכוב של עד כ- 15 שנה בממוצע בין הביטוי הראשוני של הנרקולפסיה ועד לאבחנה נכונה, אשר עשויה לתרום באופן משמעותי להתמודדות יעילה עם הסמפטומים של ההפרעה. בעיות קוגניטיביות, חינוכיות, תעסוקתיות, ופסיכולוגיות הקשורות לנרקולפטים הם ידועות ומתועדות. קיומם של בעיות אלו בשנות ההתבגרות, בעת אדם עובר תהליכים חינוכיים, פיתוח הדימוי העצמי, ועיצוב עתידו הוא הרסני במיוחד. בעוד שישנה פגיעה קוגניטיבית מסוימת, קרוב לוודאי שמדובר בהשתקפות סימפטום העייפות המופרזת בשעות היום.
שורה 133:
===תרופות מכוונות היסטמין===
"בהתבסס על תפקידו של ההיסטמין לשמור על האדם ער (ומכאן תופעת הלוואי השכיחה לנטילת אנטי היסטמינים כגון דיפנהידרמין הגורמת לעייפות), תרופות הפועלות על בסיס היסטמין נמצאות בפיתוח לטיפול בעייפות מופרזת."{{הערה|שם=foundation-treatment|1={{cite web|url=http://hypersomniafoundation.org/treatment |title=Hypersomnia Foundation - Treatment |accessdate=2013-01-25}}}}עוד נותר לגלות האם אנטגוניסטים מסוג H3 (כלומר, תרכובות כגון פיסטוליסנט (pitolisant) המעודדות את שחרורו האמין היסטמין המעורר) יהיו ניתנים לשימוש כטיפול יעיל כנגד עייפות מופרזת.{{הערה|שם=2012 Mignot|1={{cite journal | title = A Practical Guide to the Therapy of Narcolepsy and Hypersomnia Syndromes | journal = Neurotherapeutics | first = Emmanuel J. M. | last = Mignot | accessdate =
|date= 2012}}}}
שורה 140:
===Flumazenil===
Flumazenil היא תרופת אנטגוניסט לקולטן GABAA היחידה בשוק התרופות נכון לינואר 2013, והיא ניתנת כיום רק כדרך מתן עירוי תוך ורידי. תוצאות של ניסוי קליני קטן, כפול סמיות, אקראי ומבוקר פורסמו בחודש נובמבר 2012, ומראים כי flumazenil מספקת הקלה עבור רוב המטופלים שהנוזל השדרתי שלהם מכיל את ה"somnogen" הלא-מוכר שמעורר את תפקוד קולטני ה-GABAA
|date= 21 November 2012}}}}
===Clarithromycin===
במודל מבחנה, clarithromycin ([[אנטיביוטיקה]] שאושרה על ידי ה-FDA לטיפול בזיהומים) נמצא כי היא מחזירה את מערכת GABA לתפקוד נורמלי בחולים עם עייפות מופרזת. חוקרים נתנו למטופלים clarithromycin מותווה, ורובם הרגישו שיפור במצב הסימפטומים שלהם במהלך הטיפול.
כדי לקבוע בביטחון כי אכן התרופה היא שאחראית לשיפור וכדי לבדוק אם היא תהיה יעילה כנגד היפרסומניה אדיופטית ונרקולפסיה, נערך מחקר אקראי, כפול סמיות, קטן, קליני ומבוקר ב-2012.{{הערה|שם=Clarithro Trial}} במחקר פיילוט זה, התרופה עזרה לשיפור בתחושת העייפות הסובייקטיבית בהיפרסומניה הקשורה ב-GABA. יש צורך בניסויים גדולים וארוכים יותר כדי לערוב למסקנה זו.{{הערה|שם=2013 Sleep Abstract|1={{cite journal |title=CLARITHROMYCIN FOR THE TREATMENT OF HYPERSOMNIA: A RANDOMIZED, DOUBLE-BLIND, PLACEBO-CONTROLLED, CROSSOVER TRIAL |author=Trotti, L et al |journal=Sleep |volume=36 |issue=Abstract Supplement |pages=A248
|date= Jun 2013}}}} חשוב לציין כי ההשפעה החיובית של clarithromycin היא אפקט משני הקשור לאנטגוניסטים בנזודיאזפינים, ולא בשל השפעותיו האנטיביוטיות.{{הערה|שם=2012 Mignot}}
שורה 152:
===L- קרניטין===
רמות נמוכות באופן חריג של acylcarnitine נצפו בחולים עם נרקולפסיה.{{הערה|שם=2011 Miyagawa|1={{cite journal |title= Abnormally low serum acylcarnitine levels in narcolepsy patients |author= Miyagawa T; Miyadera H; Tanaka S; Kawashima M; Shimada M; Honda Y; Tokunaga K; Honda M. |journal=SLEEP |volume=34 |issue=3 |pages=349–353
|date= March 2011}}}} רמות נמוכות דומות מקושרות להיספרסומניה באופן כללי במחקרים שנעשו על עכברים. "עכברים עם חוסר מערכתי בקרניטין מראים תבנית עירות מקוטעת ושנת REM מיידית, וכמו גם ירידה בפעילות תנועתית." טיפול באצטיל-L -קרניטין יכול לשפר תסמינים אלה.{{הערה|שם=2009 Miyagawa|1={{cite journal |title= Polymorphism Located between CPT1B and CHKB, and HLA-DRB1*1501- DQB1*0602 Haplotype Confer Susceptibility to CNS Hypersomnias (Essential Hypersomnia)|author= Miyagawa T, Honda M, Kawashima M, Shimada M, Tanaka S, et al. |journal= PLoS ONE |volume=4 |issue=4|pages= e5394 |doi=10.1371/journal.pone.0005394
|date= 30 April 2009}}}}
|