קריית היובל – הבדלי גרסאות

ב-[[1970]] הוקמה ממזרח לקריית היובל שכונת היוקרה [[רמת דניה]], שנקראת על שם החברה שבנתה אותה, ומי שהשיגה ידו עבר לשכונה החדשה. הקמת שכונות הלוויין של ירושלים לאחר [[מלחמת ששת הימים]] והחל מראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] הביאה תושבים רבים לעזוב את השכונה העממית ולעבור לשכונות החדשות ([[נווה יעקב]], [[גילה]], [[הגבעה הצרפתית]] ו[[רמת אשכול]]) בהן אפשר היה להשיג דירות רחבות ידיים בתנאים נוחים. למרות זאת, לשכונה היו יתרונות: היותה שכונה מרכזית בדרום-מערב העיר, קרבתה ל[[מרכז רפואי הדסה|בית החולים הדסה עין כרם]] וליציאה ל[[תל אביב]] וכביש ישיר ורחב המוביל ממנה למרכז העיר (שדרות הרצל). בשל יתרונות אלו אימצו רבים את השכונה ובהם סטודנטים ב"הדסה" וב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]]. גם המרכז המסחרי של השכונה היה הצלחה וה[[מתנ"ס]]ים הראשונים שנבנו בה בסיועה של [[ההסתדרות]] סייעו להצלחה המקומית, השכונה הייתה למרכז [[תרבות]] והדבר הביא אנשים רבים מהמעמד הבינוני לעבור לגור בשכונה.

 

 

בתמוז [[1975]] אירעה מפולת אבנים ברחוב ברזיל ונהרגו כמה בני אדם, ביניהם שני ילדים.