הבדלים בין גרסאות בדף "מולטו אסטטקה"

הוסרו 69 בתים ,  לפני שנתיים
סקריפט החלפות (, הייתה, דוגמה, תוכנת, מוזיק, תיאטרון, אירוע, טורקי, -, ה-, , לְהָזֵם)
(הגהה)
(סקריפט החלפות (, הייתה, דוגמה, תוכנת, מוזיק, תיאטרון, אירוע, טורקי, -, ה-, , לְהָזֵם))
{{מוזיקאי
| שם בשפת המקור = ሙላቱ አስታጥቄ
| כיתוב =
| עיסוק = מוסיקאי, מלחין, מעבד
| כלי נגינה = ויברפון, תופי קונגה
| Allmusic =
}}
 
'''מולאטו אסטטקה''' (באמהרית: '''ሙላቱ አስታጥቄ'''  ובאנגלית: '''[[:en:Mulatu_Astatke|Mulatu Astatke]]''' ) נולד בג׳ימה, אתיופיה, דצמבר 1943. מוזיקאי, מלחין, מעבד ואישיות משפיעה וחלוצית בתולדות המוסיקההמוזיקה האתיופית והעולמית. נודע כמייסד האתיו-ג׳אז, ז׳אנר המשלב מוסיקהמוזיקה אתיופית מסורתית עם יסודות ג׳אז ומוסיקהומוזיקה לטינית. את התזמורות בראשן הוא עומד מוביל אסטטקה בנגינה על ויברפון ותופי קונגה, כלים שאותם הכיר למוסיקהלמוזיקה האתיופית. סגנונו המוסיקליהמוזיקלי הייחודי ופועלו התרבותי זכו להכרה מחודשת ונרחבת בעקבות סרטו של ג׳ים ג׳רמוש ״פרחים שבורים״ משנת 2005.
 
== '''ילדות ונערות''' ==
אסטטקה נולד ב-19 בדצמבר 1943 בעיר [[ג'ימה|ג׳ימה]] שבדרום מערב [[אתיופיה]], בן שני מבין ארבעה לאביו, אטו אסטטקה טאסיו (Ato Astatke Tasew) ואמו, ווזרו טטרוורק מולאט (Wezero Taterework Mulat). אבי המשפחה היה פעיל בתנועה הפטריוטית-הלאומית של אתיופיה בתקופת הכיבוש האיטלקי, ובשנת 1943 קבל מינוי ממשלתי שבעקבותיו עברה המשפחה לאדיס אבבה. מאוחר יותר נפרדו הוריו, וסבתו של מולאטו גידלה אותו ואת אחיו. באדיס למד מולאטו בבית הספר האנגלי סנפורד (Sanford English School) והצטיין בלימודי המדעים, במיוחד בפיזיקה. <ref name=":0">Zegeye, Adebe (2007), Mulato Astatke, Ethio-jazz maestro, Muziki, 4:1, pp. 129-151, ISBN: 1812-5980, p. 130</ref>
 
כאשר היה בן 15 וזכה להזדמנות הנדירה ללמוד בחו״ל. העיסוק המוסיקליהמוזיקלי כלל לא היה באופק עבור מולאטו הצעיר, ששאף אז לקריירה מכובדת בתחום ההנדסה האווירית.<ref name=":0" /> הוא נשלח ע״י משפחתו לאנגליה ללמוד בבית הספר הפרטי Lyndisfarne College בוויילס, שם התעתד להשלים את השכלתו התיכונית טרם ייגש ללימודי מקצוע ההנדסה. עם זאת, בלניספורד הסתמנה תפנית. בראיונות מתאר אסטטקה את האווירה החברתית הפתוחה בקולג׳, שניכרה גם במסגרת הלימודים אותה הקולג׳ קידם: זו נבנתה במטרה לעודד את החניכים להתנסות במגוון תחומים עניין, ולדברי אסטטקה העניקה לו יסודות מעולים במוסיקהבמוזיקה, ריקוד ותיפוף.<ref name=":0" /> לאחר תקופת לימודיו בוויילס עבר אסטטקה ללונדון, ובמשך שנתיים למד בבית הספר למוסיקה של [[טריניטי קולג' (דבלין)|טריניטי קולג׳]] (Trinity School of Music ), מהמוסדות הוותיקים והמפורסמים בתחום. במסגרת לימודיו בטריניטי התמקד אסטטקה במוסיקהבמוזיקה קלאסית והתמחה, בין השאר, בנגינה על קלרינט ופסנתר. בנוסף, לימד את עצמו גם לתופף על קונגה, ותופף במועדון הג׳אז מטרו קלאב (Metro Club) בסוהו על מנת לשלם את שכר הלימוד.<ref name=":1">Zegeye, Adebe (2007), Mulato Astatke, Ethio-jazz maestro, Muziki, 4:1, pp. 129-151, ISBN: 1812-5980, p. 136</ref> בשנים אלו היה ה[[טריניטי קולג' (דבלין)|ג׳אז]] המודרני חדש למדי בסצנת המוסיקההמוזיקה בבריטניה וטרם זכה להכרה רשמית כז׳אנר מוסיקלימוזיקלי בפני עצמו. אי לכך לא נכלל במסגרת לימודיו הרשמית של אסטטקה, אך הוא היה נחוש להכיר מוסיקאיםמוזיקאים רבים ככל הניתן במועדוני הג׳אז המקומיים ולהיחשף לעבודתם של היוצרים שהיו בחזית התחום דאז, כגון [[צ'ארלי פרקר|צ׳רלי פארקר]] ו[[מיילס דייוויס]]. אסטטקה התערה בסצנת המוסיקההמוזיקה הלונדונית של התקופה, וליווה בכלי הקשה שונים מוסיקאיםמוזיקאים בעלי שם כגון אדמונדו רוס ([[:en:Edmundo_Ros|Edmundo Ros]]) וטבי הייז ([[:en:Tubby_Hayes|Tubby Hayes]]). הוא התרשם במיוחד מסצנת ה[[ג'אז לטיני|לאטינו-ג׳אז]] שפרחה במועדון של רוני סקוט ([[:en:Ronnie_Scott's_Jazz_Club|Ronnie Scott's Jazz Club]]), שם התנסה בסגנונות רבים ומגוונים כגון מוסיקהמוזיקה [[מוזיקה לטינית|לאטינית וקאריבית]], [[מוזיקה קובנית|קובנית]], [[מוזיקה אפריקאית|ומערב-אפריקאית]]. אסטטקה, מצדו, הביא אל ה[[ג'אם סשן|ג׳מים]] בהם השתתף את מקצבי מולדתו. הוא מספר כי ככל שגדלה מעורבותו בסצנת ה[[פיוז'ן (מוזיקה)|פיוז׳ן]], כך התחוור לו כי על אף עושרה וייחודה המרתקים של המורשת המוסיקליתהמוזיקלית האתיופית, היא אינה מוכרת דיה ואינה זוכה לייצוג הראוי לה על הבמות.<ref name=":1" />
 
באותו התקופה נודע לאסטטקה מעמיתיו לנגינה על קיומו של [[מכללת ברקלי למוזיקה|בית הספר למוסיקה ברקלי]] בבוסטון (Berklee College of Music), באותה התקופה בית הספר היחיד בעולם לג׳אז. אסטטקה צלח את מבחני הכניסה לא קושי, ובשנת 1962 החל את לימודיו בברקלי והיה לסטודנט האפריקאי הראשון ללמוד במוסד המפורסם. מסגרת הלימודים בברקלי הציעה את האפשרות הייחודית דאז להתמקצע בהלחנה ובתזמור להרכבים גדולים, תחום שמשך את מולאטו הצעיר ואשר בו אכן נודע לו לימים כישרון בולט. מלבד התמקצעותו בתחום זה, העמיק אסטטקה במסגרת לימודיו בברקלי גם את כישורי הנגינה שלו בכלי הקשה שונים, ביניהם ה[[ויברפון|וויברפון]] - אחד הכלים שהפכו מזוהים עמו במיוחד בהמשך.
 
== '''עבודות מוקדמות והחזרה לאתיופיה בסוף שנות ה-60''' ==
לאחר תקופת לימודיו בבוסטון עבר אסטטקה לניו-יורק, שם התערה מיד בסצנת הג׳אז והלאטינו האמריקאית. הוא חבר למוסיקאילמוזיקאי הנערץ עליו טיטו פואנטה ([[:en:Tito_Puente|Tito Puente]]) והקשיב בקביעות לקאל צ׳יידר ([[:en:Cal_Tjader|Cal Tjader]]) ולטיטו רודריגז ([[:en:Tito_Rodríguez|Tito Rodríguez]]) אשר שילבו כל אחד בדרכו ג׳אז עם יסודות לאטיניים מובהקים. אסטטקה הסתקרן והושפע גם מגישתם של [[ג'ון קולטריין|ג׳ון קולטריין]] ומיילס דיוויס לסגנון ההלחנה של [[שיטת שנים-עשר הטונים|שיטת 12 הטונים]]. הוא הקים רביעיית ג׳אז בשם Mulato Estatke Quartet  עמה הקליט ב 1964/65 את האלבום '''''Ethiopian Jazz'''''  בלייבל של גיל סנפר (Gil Snapper). בשנת 1966 הקליט את אלבום הסולו הראשון שלו, '''''[https://www.allmusic.com/album/afro-latin-soul-mw0001001581 Afro-Latin Soul, Volumes 1&2]''''' בלייבל הברוקלינאי Worthy Records . היצירות באלבום זה אינסטרומנטליות כולן, למעט שיר יחיד בשם I Faram Gami I Faram  שמושר בספרדית. באלבום מככבת נגינת הוויברפון של אסטטקה, בגיבוי פסנתר ותופי קונגה ובונגו במקצבים לטיניים. '''''Afro-Latin Soul'''''  מזכיר במידה רבה אלבומי ג׳אז לטיני אחרים שהוקלטו באותה התקופה, אך מצויים בו גם אלמנטים מסוימים המאפיינים את הסגנון הייחודי שיציג המוסיקאיהמוזיקאי בהמשך דרכו. בין השאר, מסמן '''''Afro-Latin Soul'''''  את חשיבותם של תופי הקונגה והבונגו ביצירתו של אסטטקה, כלים אשר נכנסו לשימוש במוסיקהבמוזיקה האתיופית הפופולרית בעקבות יצירתו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.discogs.com/artist/286112-Mulatu-Astatke|הכותב=|כותרת=https://www.discogs.com/artist/286112-Mulatu-Astatke|אתר=|תאריך=}}</ref>
 
בשלב זה הסתמן לאסטטקה עתיד מבטיח בארה״ב, אך תחת להישאר ולבסס את מעמדו במערב החליט לשוב לאתיופיה. ההחלטה נעשתה מתוך מודעות חברתית ולאומית מובהקת, ובכוונה מוצהרת לחזור ולתרום את חלקו לסצנת המוסיקההמוזיקה המתפתחת באתיופיה.<ref>Zegeye, Adebe (2007), Mulato Astatke, Ethio-jazz maestro, Muziki, 4:1, pp. 129-151, ISBN: 1812-5980, p. 138</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.theguardian.com/music/2014/sep/05/mulatu-astatke-man-created-ethiopian-jazz|הכותב=|כותרת=https://www.theguardian.com/music/2014/sep/05/mulatu-astatke-man-created-ethiopian-jazz|אתר=|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://edition.cnn.com/2014/09/17/world/africa/mulatu-astatke-spreading-ethio-jazz-world/index.html|הכותב=|כותרת=http://edition.cnn.com/2014/09/17/world/africa/mulatu-astatke-spreading-ethio-jazz-world/index.html|אתר=|תאריך=}}</ref> ב-1969 חזר אסטטקה למולדתו כשהוא נושא עמו את בשורת הסגנון שפיתח, לו קרא ׳'''אתיו-ג׳אז'''׳.  בתקופה הבאה יעבוד, יופיע ויקליט עם מוסיקאיםמוזיקאים מובילים באתיופיה וארה״ב, וישפיע רבות על פני המוסיקההמוזיקה האתיופית בתחומי אתיופיה ומחוצה לה.
 
== '''החזרה לאתיופיה והמשך העשייה בין היבשות''' ==
=== רקע: נקודות ציון בהתפתחות המוסיקההמוזיקה הפופולרית באתיופיה 1920-1970 ===
אתיופיה מתייחדת בהיסטוריה עתיקה ביותר של רציפות מדינית, אשר בגינה גם מסורותיה המוסיקליותהמוזיקליות נשתמרו בצורה יוצאת דופן.<ref>Teffera, Timkehet (2013). Western Wind Instruments and the Development of Ethiopian Popular Music. STUDIA INSTRUMENTORUM MUSICAE POPULARIS III (New Series); 2013: 349-376, p. 349</ref> בניגוד למדינות אחרות בקרן אפריקה לא ניכרו בה השפעות ה[[קולוניאליזם]] האירופי, ומרחבי המוסיקההמוזיקה המגוונים של הארץ שמרו על סגנונם העממי המסורתי במשך שנים רבות. נקודת מפנה חשובה התרחשה בתקופת שלטונו של הקיסר [[היילה סלאסי, קיסר אתיופיה|היילה סלאסי]] (Haile Selassie). בשנת 1924 נסע לביקור דיפלומטי באירופה ובדרכו חזרה עבר בירושלים, שם נערכה עבורו קבלת פנים רשמית שכללה הופעה של תזמורת כלי נשיפה שנגניה היו צעירים ארמניים יתומים, פליטי [[רצח העם הארמני|הטבח התורכיהטורקי]] בשנת 1915. התזמורת עשתה על הנסיך רושם כה עז, שבחזרתו לאתיופיה הביא עמו את התזמורת על כלל נגניה, ומינה אותה מידית לתזמורת הרשמית של אתיופיה בפועל. בראש התזמורת הוצב קוורוק נלבנדיאן (Kevrok Nalbandian), פרופסור למוסיקהלמוזיקה ממוצא ארמני, אשר גם הלחין עבור התזמורת את היצירה שהייתה להמנון הלאומי הראשון של אתיופיה (ושמשה כהמנון הלאומי עד נפילת שלטונו של סלאסי במהפכת 1974).<ref>Teffera, Timkehet (2013). Western Wind Instruments and the Development of Ethiopian Popular Music. STUDIA INSTRUMENTORUM MUSICAE POPULARIS III (New Series); 2013: 349-376, p. 357-359</ref> בעקבות המהלך של סלאסי זכתה המוסיקההמוזיקה באתיופיה לראשונה למעמד רשמי בו הוכרה כמוקד של זהות תרבותית והשתייכות לאומית. התזמורת שהביא סלאסי מירושלים ונודעה בשם [http://www.armeniapedia.org/wiki/Arba_Lijoch Arba Lijotch]  (׳ארבעים הילדים׳) זכתה לפופולריות רבה והיוותה חיל חלוץ לשלל תזמורות רשמיות שהוקמו וטופחו בחסות ממשלתית. התזמורות הרשמיות ניגנו בעיקר מוסיקהמוזיקה מסורתית אך שולבו בהן מגוון הולך ומתרחב של כלי נשיפה ותופים מקומיים, וניכרו בהן השפעות [[מארש|מארשים צבאיים]] בסגנון אירופאי.<ref>Teffera, Timkehet (2013). Western Wind Instruments and the Development of Ethiopian Popular Music. STUDIA INSTRUMENTORUM MUSICAE POPULARIS III (New Series); 2013: 349-376, p. 359-360</ref> פעילות התזמורות הושבתה עם [[המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה|פלישת איטליה לאתיופיה]] בשנת 1935 כש[[איטליה הפאשיסטית|המשטר הפאשיסטי]] פעל לדיכויו של כל סממן תרבות מקומי, והמצב נמשך עד הדיפת הכיבוש האיטלקי בשנת 1941. לאחר הדיפת הכיבוש חידש סלאסי את שלטונו, ואתיופיה עמדה בפתחה של תקופה חדשה, שתמורותיה ניכרו גם בזירת התרבות של המוסיקההמוזיקה. תזמורות כלי הנשיפה הרשמיות חזרו לפעילות וכללו עתה גם כלי קשת שונים; שידורי הרדיו שהופסקו תחת המשטר הפאשיסטי התחדשו וזמן אויר ניכר הוקדש לתכניותלתוכניות מוסיקהמוזיקה. תופעה משמעותית נוספת בתקופה זו הייתה הגל האדיר של התעניינות בג׳אז שסחף את המדינה. המוסיקולוגהמוזיקולוג פרנסיס פלסטו ([[:en:Francis_Falceto|Francis Falceto]]) מתאר את השפעת הג׳אז באתיופיה כתופעה בעלת ממד גלובלי ולוקאלי-פרטיקולרי גם יחד. לדברי פלסטו היה האימוץ הנלהב של הג׳אז, במיוחד בנוסח תזמורות הסווינג בסגנון המוסיקאיםהמוזיקאים [[גלן מילר]], ו[[טומי דורסי]], תופעה שסחפה את כלל אפריקה כמו גם את אירופה המשוחררת מאימת הכיבוש הנאצי. ועם זאת, להשפעתה בתחומי אתיופיה היה גם ממד ייחודי.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Falceto, Francis.|שם=Abyssinie swing : a pictorial history of modern Ethiopian music = images de la musique éthiopienne moderne|מקום הוצאה=Addis Ababa, Ethiopia|מו"ל=Shama Books|מהדורה=1st ed|שנת הוצאה=2001|עמ=62|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/51653371|oclc=51653371}}</ref> על התשתית הפופולרית של התזמורות הרשמיות, קמו עתה הרכבי כלי נשיפה ותופים ג׳אזיסטיים ברוחם, ששילבו [[בוגי ווגי|בוגי-ווגי]], ממבו, ומלודיות אתיופיות פופולריות לכדי [[גרוב]] אתיופי בעל אופי יוצא דופן. עם זאת, ההרכבים לא אימצו את ה[[ג'אז מודאלי|פיתוחים המודליים]] המורכבים האופייניים לג׳אז המתוזמר, והסגנון החדש נותר מסורתי מבחינת המלודיות והקצב.<ref>Teffera, Timkehet (2013). Western Wind Instruments and the Development of Ethiopian Popular Music. STUDIA INSTRUMENTORUM MUSICAE POPULARIS III (New Series); 2013: 349-376, p. 365</ref> לצד הטרנד החדש, הצמיחו העשורים שלאחר המלחמה הסתעפות מוסיקליתמוזיקלית ייחודית נוספת - מעין נוסח חדש של מוסיקהמוזיקה עממית, שבו שולבו מסורות ותיקות שעד אז היו נפרדות, ועורבו בו הן אלמנטים מן המסורת המוסיקליתהמוזיקלית הצפון-אתיופית, שנשענת על סולם בעל חמישה טונים, והן אלמנטים מהמוסיקהמהמוזיקה האופיינית לדרום-אתיופיה, שבה יש תערובת סגנונות שכוללת גם השפעות הודיות וסיניות.<ref>Zegeye, Adebe (2007), Mulato Astatke, Ethio-jazz maestro, Muziki, 4:1, pp. 129-151, ISBN: 1812-5980, p. 135</ref> שתי התפתחויות חשובות נוספות מאותה התקופה היו הקמת התאטרוןהתיאטרון הלאומי בשנת 1958, אשר במסגרתו הועלו לראשונה הופעות של הרכבים שכללו כלים מסורתיים מרובים, ופתיחת בית הספר יארד למוסיקהלמוזיקה (Yard School of Music) ב[[אוניברסיטת אדיס אבבה]] (1963) אשר קיים קורסים של מוסיקהמוזיקה מסורתית ומודרנית כאחד, ושלהופעות של תזמורותיו הייתה השפעה על הפופולריזציה של המוסיקההמוזיקה המסורתית באתיופיה. בתקופה של סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה- 70, כאשר חוזר אסטטקה לאתיופיה, ישנה פריחה של מועדוני [[רית'ם אנד בלוז|רית׳ם אנד בלוז]] (Rhythm and blues) ו[[מוזיקת נשמה|מוסיקתמוזיקת נשמה]] (Soul) באדיס אבבה, סגנונות שהשפעתם ניכרת אצל אמני הפופ האתיופיים המצליחים של התקופה.<ref>Zegeye, Adebe (2007), Mulato Astatke, Ethio-jazz maestro, Muziki, 4:1, pp. 129-151, ISBN: 1812-5980, p. 139-141</ref>
 
=== פועלו ומקומו של אסטטקה ב״תור הזהב״ של המוסיקההמוזיקה האתיופית - שנות ה-70 ===
=== רקע: נקודות ציון בהתפתחות המוסיקה הפופולרית באתיופיה 1920-1970 ===
ההתרחשויות הנזכרות לעיל היוו את הרקע לחזרתו של אסטטקה לאתיופיה, אותה עזב בשנות ה-50 כנער השואף ללמוד בחו״ל לקראת קריירה בהנדסה אווירית. עתה, מעט יותר מעשור לאחר מכן, הוא שב למולדת כאישיות בעלת מעמד יוצא דופן ומטען תרבותי ייחודי: המוסיקאיהמוזיקאי האתיופי הראשון לקבל הכשרה מחוץ לגבולות ארצו וזאת במוסדות החשובים והמתקדמים ביותר בתחום; שגרירה הראשון של התרבות האתיופית בחו״ל, אשר זכה להערכה ניכרת ושיתף פעולה עם השמות הגדולים של הג׳אז בעולם. אסטטקה חוזר לאדיס אבבה התוססת, ועד מהרה הוא עסוק בהלחנה ובעיבוד עבור המוסיקאיםהמוזיקאים והזמרים הבולטים של התקופה, ביניהם טילהון גססה ([[:en:Tilahun_Gessesse|Tilahun Gessesse]]), ביזונש בקלה ([[:en:Bizunesh_Bekele|Bizunesh Bekele]]), מחמוד אחמד ([[:en:Mahmoud_Ahmed|Mahmoud Ahmed]]), מולוקן מלסי (Muliken Melese) ואמנים בולטים אחרים. אמן מוכשר ופופולרי נוסף שעמו עבד אסטטקה באותה התקופה היה ג׳ירמה ביינה ([[:en:Girma_Bèyènè|Girma Beyene]])  - זמר, נגן פסנתר ואורגן שהיה גם מלחין ומעבד, והושפע, כמו מוסיקאיםמוזיקאים פופולריים אחרים של התקופה, מסגנונו הייחודי של אסטטקה.
אתיופיה מתייחדת בהיסטוריה עתיקה ביותר של רציפות מדינית, אשר בגינה גם מסורותיה המוסיקליות נשתמרו בצורה יוצאת דופן.<ref>Teffera, Timkehet (2013). Western Wind Instruments and the Development of Ethiopian Popular Music. STUDIA INSTRUMENTORUM MUSICAE POPULARIS III (New Series); 2013: 349-376, p. 349</ref> בניגוד למדינות אחרות בקרן אפריקה לא ניכרו בה השפעות ה[[קולוניאליזם]] האירופי, ומרחבי המוסיקה המגוונים של הארץ שמרו על סגנונם העממי המסורתי במשך שנים רבות. נקודת מפנה חשובה התרחשה בתקופת שלטונו של הקיסר [[היילה סלאסי, קיסר אתיופיה|היילה סלאסי]] (Haile Selassie). בשנת 1924 נסע לביקור דיפלומטי באירופה ובדרכו חזרה עבר בירושלים, שם נערכה עבורו קבלת פנים רשמית שכללה הופעה של תזמורת כלי נשיפה שנגניה היו צעירים ארמניים יתומים, פליטי [[רצח העם הארמני|הטבח התורכי]] בשנת 1915. התזמורת עשתה על הנסיך רושם כה עז, שבחזרתו לאתיופיה הביא עמו את התזמורת על כלל נגניה, ומינה אותה מידית לתזמורת הרשמית של אתיופיה בפועל. בראש התזמורת הוצב קוורוק נלבנדיאן (Kevrok Nalbandian), פרופסור למוסיקה ממוצא ארמני, אשר גם הלחין עבור התזמורת את היצירה שהייתה להמנון הלאומי הראשון של אתיופיה (ושמשה כהמנון הלאומי עד נפילת שלטונו של סלאסי במהפכת 1974).<ref>Teffera, Timkehet (2013). Western Wind Instruments and the Development of Ethiopian Popular Music. STUDIA INSTRUMENTORUM MUSICAE POPULARIS III (New Series); 2013: 349-376, p. 357-359</ref> בעקבות המהלך של סלאסי זכתה המוסיקה באתיופיה לראשונה למעמד רשמי בו הוכרה כמוקד של זהות תרבותית והשתייכות לאומית. התזמורת שהביא סלאסי מירושלים ונודעה בשם [http://www.armeniapedia.org/wiki/Arba_Lijoch Arba Lijotch]  (׳ארבעים הילדים׳) זכתה לפופולריות רבה והיוותה חיל חלוץ לשלל תזמורות רשמיות שהוקמו וטופחו בחסות ממשלתית. התזמורות הרשמיות ניגנו בעיקר מוסיקה מסורתית אך שולבו בהן מגוון הולך ומתרחב של כלי נשיפה ותופים מקומיים, וניכרו בהן השפעות [[מארש|מארשים צבאיים]] בסגנון אירופאי.<ref>Teffera, Timkehet (2013). Western Wind Instruments and the Development of Ethiopian Popular Music. STUDIA INSTRUMENTORUM MUSICAE POPULARIS III (New Series); 2013: 349-376, p. 359-360</ref> פעילות התזמורות הושבתה עם [[המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה|פלישת איטליה לאתיופיה]] בשנת 1935 כש[[איטליה הפאשיסטית|המשטר הפאשיסטי]] פעל לדיכויו של כל סממן תרבות מקומי, והמצב נמשך עד הדיפת הכיבוש האיטלקי בשנת 1941. לאחר הדיפת הכיבוש חידש סלאסי את שלטונו, ואתיופיה עמדה בפתחה של תקופה חדשה, שתמורותיה ניכרו גם בזירת התרבות של המוסיקה. תזמורות כלי הנשיפה הרשמיות חזרו לפעילות וכללו עתה גם כלי קשת שונים; שידורי הרדיו שהופסקו תחת המשטר הפאשיסטי התחדשו וזמן אויר ניכר הוקדש לתכניות מוסיקה. תופעה משמעותית נוספת בתקופה זו הייתה הגל האדיר של התעניינות בג׳אז שסחף את המדינה. המוסיקולוג פרנסיס פלסטו ([[:en:Francis_Falceto|Francis Falceto]]) מתאר את השפעת הג׳אז באתיופיה כתופעה בעלת ממד גלובלי ולוקאלי-פרטיקולרי גם יחד. לדברי פלסטו היה האימוץ הנלהב של הג׳אז, במיוחד בנוסח תזמורות הסווינג בסגנון המוסיקאים [[גלן מילר]], ו[[טומי דורסי]], תופעה שסחפה את כלל אפריקה כמו גם את אירופה המשוחררת מאימת הכיבוש הנאצי. ועם זאת, להשפעתה בתחומי אתיופיה היה גם ממד ייחודי.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Falceto, Francis.|שם=Abyssinie swing : a pictorial history of modern Ethiopian music = images de la musique éthiopienne moderne|מקום הוצאה=Addis Ababa, Ethiopia|מו"ל=Shama Books|מהדורה=1st ed|שנת הוצאה=2001|עמ=62|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/51653371|oclc=51653371}}</ref> על התשתית הפופולרית של התזמורות הרשמיות, קמו עתה הרכבי כלי נשיפה ותופים ג׳אזיסטיים ברוחם, ששילבו [[בוגי ווגי|בוגי-ווגי]], ממבו, ומלודיות אתיופיות פופולריות לכדי [[גרוב]] אתיופי בעל אופי יוצא דופן. עם זאת, ההרכבים לא אימצו את ה[[ג'אז מודאלי|פיתוחים המודליים]] המורכבים האופייניים לג׳אז המתוזמר, והסגנון החדש נותר מסורתי מבחינת המלודיות והקצב.<ref>Teffera, Timkehet (2013). Western Wind Instruments and the Development of Ethiopian Popular Music. STUDIA INSTRUMENTORUM MUSICAE POPULARIS III (New Series); 2013: 349-376, p. 365</ref> לצד הטרנד החדש, הצמיחו העשורים שלאחר המלחמה הסתעפות מוסיקלית ייחודית נוספת - מעין נוסח חדש של מוסיקה עממית, שבו שולבו מסורות ותיקות שעד אז היו נפרדות, ועורבו בו הן אלמנטים מן המסורת המוסיקלית הצפון-אתיופית, שנשענת על סולם בעל חמישה טונים, והן אלמנטים מהמוסיקה האופיינית לדרום-אתיופיה, שבה יש תערובת סגנונות שכוללת גם השפעות הודיות וסיניות.<ref>Zegeye, Adebe (2007), Mulato Astatke, Ethio-jazz maestro, Muziki, 4:1, pp. 129-151, ISBN: 1812-5980, p. 135</ref> שתי התפתחויות חשובות נוספות מאותה התקופה היו הקמת התאטרון הלאומי בשנת 1958, אשר במסגרתו הועלו לראשונה הופעות של הרכבים שכללו כלים מסורתיים מרובים, ופתיחת בית הספר יארד למוסיקה (Yard School of Music) ב[[אוניברסיטת אדיס אבבה]] (1963) אשר קיים קורסים של מוסיקה מסורתית ומודרנית כאחד, ושלהופעות של תזמורותיו הייתה השפעה על הפופולריזציה של המוסיקה המסורתית באתיופיה. בתקופה של סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה- 70, כאשר חוזר אסטטקה לאתיופיה, ישנה פריחה של מועדוני [[רית'ם אנד בלוז|רית׳ם אנד בלוז]] (Rhythm and blues) ו[[מוזיקת נשמה|מוסיקת נשמה]] (Soul) באדיס אבבה, סגנונות שהשפעתם ניכרת אצל אמני הפופ האתיופיים המצליחים של התקופה.<ref>Zegeye, Adebe (2007), Mulato Astatke, Ethio-jazz maestro, Muziki, 4:1, pp. 129-151, ISBN: 1812-5980, p. 139-141</ref>
 
מלבד עבודות הלחנה ועיבוד שערך עבור מוסיקאיםמוזיקאים אחרים הקים אסטטקה גם הרכבים משל עצמו, כמו Ethio Stars  וה All-Star Band  (בו כיכב גם ג׳ירמה ביינה). בהרכבים אלו ניגן אסטטקה בוויברפון, פסנתר וכלי הקשה שונים אשר נכנסו בעקבותיו לשימוש במוסיקהבמוזיקה הפופולרית. האלבום הראשון אותו של אסטטקה באדיס היה '''Kulumanqueleshi,''' שהוקלט תחת הלייבל פיליפס אתיופיה (Philips Ethiopia). באלבום מככבת שירתו של כוכב הזמר האתיופי דאז, טילהון גססה, והוא זכה להצלחה רבה. מעמדו של אסטטקה כמוסיקאיכמוזיקאי חדשני מוביל וכשגרירו המובהק של הג׳אז באתיופיה הלך והתבסס, וכאשר הגיעו [[דיוק אלינגטון]] ותזמורתו לסיבוב הופעות באתיופיה בנובמבר 1973 הופיע אסטטקה עם התזמורת כנגן אורח. לבקשת השגרירות האמריקאית אף שימש בן לוויה למוסיקאילמוזיקאי המפורסם, הראה לאלינגטון את אדיס והכיר לו מועדונים, מוסיקאיםמוזיקאים וכלים מקומיים. בתגובתו הנלהבת של המוסיקאיהמוזיקאי הנערץ לגילויים אלו ראה אסטטקה הישג ומקור לגאווה: תחושתו היתההייתה כי סוף-סוף זוכים הג׳אז האפריקאי ויוצריו להכרה ראויה.<ref name=":2">{{צ-ספר|מחבר=Falceto, Francis.|שם=Abyssinie swing : a pictorial history of modern Ethiopian music = images de la musique éthiopienne moderne|מקום הוצאה=Addis Ababa, Ethiopia|מו"ל=Shama Books|מהדורה=1st ed|שנת הוצאה=2001|עמ=116|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/51653371|oclc=51653371}}</ref>
=== פועלו ומקומו של אסטטקה ב״תור הזהב״ של המוסיקה האתיופית - שנות ה-70 ===
ההתרחשויות הנזכרות לעיל היוו את הרקע לחזרתו של אסטטקה לאתיופיה, אותה עזב בשנות ה-50 כנער השואף ללמוד בחו״ל לקראת קריירה בהנדסה אווירית. עתה, מעט יותר מעשור לאחר מכן, הוא שב למולדת כאישיות בעלת מעמד יוצא דופן ומטען תרבותי ייחודי: המוסיקאי האתיופי הראשון לקבל הכשרה מחוץ לגבולות ארצו וזאת במוסדות החשובים והמתקדמים ביותר בתחום; שגרירה הראשון של התרבות האתיופית בחו״ל, אשר זכה להערכה ניכרת ושיתף פעולה עם השמות הגדולים של הג׳אז בעולם. אסטטקה חוזר לאדיס אבבה התוססת, ועד מהרה הוא עסוק בהלחנה ובעיבוד עבור המוסיקאים והזמרים הבולטים של התקופה, ביניהם טילהון גססה ([[:en:Tilahun_Gessesse|Tilahun Gessesse]]), ביזונש בקלה ([[:en:Bizunesh_Bekele|Bizunesh Bekele]]), מחמוד אחמד ([[:en:Mahmoud_Ahmed|Mahmoud Ahmed]]), מולוקן מלסי (Muliken Melese) ואמנים בולטים אחרים. אמן מוכשר ופופולרי נוסף שעמו עבד אסטטקה באותה התקופה היה ג׳ירמה ביינה ([[:en:Girma_Bèyènè|Girma Beyene]])  - זמר, נגן פסנתר ואורגן שהיה גם מלחין ומעבד, והושפע, כמו מוסיקאים פופולריים אחרים של התקופה, מסגנונו הייחודי של אסטטקה.
 
בשנות ה-70 המוקדמות הקים אמחה אשתה (Amha Eshèté) את הלייבל הראשון בבעלות אתיופית, '''[[:en:Amha_Records|Amha Recordes]]'''. אשתה לא היה נלהב ביותר להקליט [[קטע כלי|יצירות אינסטרומנטליות]], תחום שמאז ומעולם היה עיקר עניינו של אסטטקה, אך היו פחות כדאיות מסחרית לעומת פזמונים מושרים. למרות זאת, עד סגירת הלייבל בשנת 1975 היה ׳אמחה רקורדס׳ המוציא לאור העיקרי של הקלטות האתיו-ג׳אז של אסטטקה, עובדה המעידה על מעמדו המוערך של אסטטקה כיוצר, במיוחד לאור שתי הדוגמאות הבאות משנת 1974.  באותה השנה שחרר הלייבל את האלבום '''''Yekatit Ethio Jazz''''' של אסטטקה שהוא נקודת ציון משמעותית לא רק בקריירה של אסטטקה אלא במוסיקהבמוזיקה ובתרבות האתיופית בכלל: ׳יקטיט׳ - אלבום שמציג את האתיו-ג׳אז הייחודי של אסטטקה שפה מתאפיין בגוונים בולטים של פאנק ומוסיקתומוזיקת נשמה - הנו האלבום האתיופי הראשון (ומקרה יוצא דופן עד היום) שזכה לצאת לאור כיחידה שלמה בפני עצמו, ולא כאסופת להיטים שיצאו כסינגלים במקור.<ref name=":2" /> דוגמאדוגמה נוספת למעמדו יוצא הדופן ולמקומו המשפיע של אסטטקה בשדה המוסיקההמוזיקה האינסטרומנטלית באתיופיה ניכרת בכך שבאסופת הלהיטים האינסטרומנטליים שהוציא הלייבל באותה השנה תחת השם '''''Ethiopian Modern Instrumentals Hits   -''''' שישה מבין עשרת הלהיטים באוסף הנם של אסטטקה. תוך כדי פעולתו הענפה והפורה באתיופיה, המשיך מולאטו לנסוע להופעות ולהקלטות עם אמנים ידועי שם בארה״ב. אחת ההקלטות הבולטות מתקופה זו היא האלבום המצליח '''''Mulato of Ethiopia''''' שהוקלט בלייבלWorthy Records  בשנת 1972. תנופה זו של עשייה והכרה בינלאומית  באתיו-ג׳אז של אסטטקה נבלמה עם מאורעות [[המהפכה האתיופית|מהפכת 1974]]. בשני העשורים הבאים יתמודד המוסיקאיהמוזיקאי עם התנאים התרבותיים והפוליטיים הקשים שחוותה אתיופיה בתקופה זו, אך גם תחת נסיבות אלו ימשיך לנתב את מרצו המוסיקליהמוזיקלי תוך מחויבות לתרבותו ולארצו.
מלבד עבודות הלחנה ועיבוד שערך עבור מוסיקאים אחרים הקים אסטטקה גם הרכבים משל עצמו, כמו Ethio Stars  וה All-Star Band  (בו כיכב גם ג׳ירמה ביינה). בהרכבים אלו ניגן אסטטקה בוויברפון, פסנתר וכלי הקשה שונים אשר נכנסו בעקבותיו לשימוש במוסיקה הפופולרית. האלבום הראשון אותו של אסטטקה באדיס היה '''Kulumanqueleshi,''' שהוקלט תחת הלייבל פיליפס אתיופיה (Philips Ethiopia). באלבום מככבת שירתו של כוכב הזמר האתיופי דאז, טילהון גססה, והוא זכה להצלחה רבה. מעמדו של אסטטקה כמוסיקאי חדשני מוביל וכשגרירו המובהק של הג׳אז באתיופיה הלך והתבסס, וכאשר הגיעו [[דיוק אלינגטון]] ותזמורתו לסיבוב הופעות באתיופיה בנובמבר 1973 הופיע אסטטקה עם התזמורת כנגן אורח. לבקשת השגרירות האמריקאית אף שימש בן לוויה למוסיקאי המפורסם, הראה לאלינגטון את אדיס והכיר לו מועדונים, מוסיקאים וכלים מקומיים. בתגובתו הנלהבת של המוסיקאי הנערץ לגילויים אלו ראה אסטטקה הישג ומקור לגאווה: תחושתו היתה כי סוף-סוף זוכים הג׳אז האפריקאי ויוצריו להכרה ראויה.<ref name=":2">{{צ-ספר|מחבר=Falceto, Francis.|שם=Abyssinie swing : a pictorial history of modern Ethiopian music = images de la musique éthiopienne moderne|מקום הוצאה=Addis Ababa, Ethiopia|מו"ל=Shama Books|מהדורה=1st ed|שנת הוצאה=2001|עמ=116|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/51653371|oclc=51653371}}</ref>
 
בשנות ה-70 המוקדמות הקים אמחה אשתה (Amha Eshèté) את הלייבל הראשון בבעלות אתיופית, '''[[:en:Amha_Records|Amha Recordes]]'''. אשתה לא היה נלהב ביותר להקליט [[קטע כלי|יצירות אינסטרומנטליות]], תחום שמאז ומעולם היה עיקר עניינו של אסטטקה, אך היו פחות כדאיות מסחרית לעומת פזמונים מושרים. למרות זאת, עד סגירת הלייבל בשנת 1975 היה ׳אמחה רקורדס׳ המוציא לאור העיקרי של הקלטות האתיו-ג׳אז של אסטטקה, עובדה המעידה על מעמדו המוערך של אסטטקה כיוצר, במיוחד לאור שתי הדוגמאות הבאות משנת 1974.  באותה השנה שחרר הלייבל את האלבום '''''Yekatit Ethio Jazz''''' של אסטטקה שהוא נקודת ציון משמעותית לא רק בקריירה של אסטטקה אלא במוסיקה ובתרבות האתיופית בכלל: ׳יקטיט׳ - אלבום שמציג את האתיו-ג׳אז הייחודי של אסטטקה שפה מתאפיין בגוונים בולטים של פאנק ומוסיקת נשמה - הנו האלבום האתיופי הראשון (ומקרה יוצא דופן עד היום) שזכה לצאת לאור כיחידה שלמה בפני עצמו, ולא כאסופת להיטים שיצאו כסינגלים במקור.<ref name=":2" /> דוגמא נוספת למעמדו יוצא הדופן ולמקומו המשפיע של אסטטקה בשדה המוסיקה האינסטרומנטלית באתיופיה ניכרת בכך שבאסופת הלהיטים האינסטרומנטליים שהוציא הלייבל באותה השנה תחת השם '''''Ethiopian Modern Instrumentals Hits   -''''' שישה מבין עשרת הלהיטים באוסף הנם של אסטטקה. תוך כדי פעולתו הענפה והפורה באתיופיה, המשיך מולאטו לנסוע להופעות ולהקלטות עם אמנים ידועי שם בארה״ב. אחת ההקלטות הבולטות מתקופה זו היא האלבום המצליח '''''Mulato of Ethiopia''''' שהוקלט בלייבלWorthy Records  בשנת 1972. תנופה זו של עשייה והכרה בינלאומית  באתיו-ג׳אז של אסטטקה נבלמה עם מאורעות [[המהפכה האתיופית|מהפכת 1974]]. בשני העשורים הבאים יתמודד המוסיקאי עם התנאים התרבותיים והפוליטיים הקשים שחוותה אתיופיה בתקופה זו, אך גם תחת נסיבות אלו ימשיך לנתב את מרצו המוסיקלי תוך מחויבות לתרבותו ולארצו.
 
== '''פעילות בתקופת שלטון הדרג''' ==
 
== '''פעילות בתקופת שלטון הדרג''' ==
=== רקע: מהפכת 1974 והאווירה התרבותית-פוליטית בתקופת שלטון הדרג ===
בשנת 1974, לאחר תקופה של אי שקט פוליטי ובעיצומו של משבר כלכלי קשה, הודח הקיסר היילה סלאסי ואת השלטון תפסה [[החונטה הצבאית האתיופית]] - ה'''''דרג''''' (the Derg) (בתרגום מ[[געז]] - ״ועדה״ או ״מועצה״). בהתחלה נראתה עלייתו של הארגון לשלטון כמבשרת מודרניזציה פוליטית עבור אתיופיה: בניגוד למקובל בפוליטיקה האתיופית עד אז, הדרג קבל את הכרעותיו הפוליטיות בתהליך מוסדר של התייעצות והצבעה. הטרמינולוגיה הסוציאליסטית בה השתמש הארגון יצרה ציפיה כי יתחולל באתיופיה מעבר לממשל סוציאליסטי, אך עם מנהיגותו ההולכת ומתגבשת של [[מנגיסטו היילה מריאם|'''מנגיסטו היילה-מרים''']] (Mengistu Haile Mariam) לבשה המהפכה פנים שונות. מנגיסטו היה אחד משני מנהיגיה הבולטים של המהפכה, יחד עם הגנרל [[אמן אנדום|'''אמן מיכאל אנדום''']] (Aman Mikael Andom). אך בניגון לאמן, שהיה פרו-מערבי מובהק וחתר לדמוקרטיזציה פוליטית וביזור שלטוני, הדגיש מנגיסטו את עליונותה חסרת הפשרות של המדינה על הפרט, היה רחוק מכל ליברליזם ודגל בריכוזיות פוליטית.<ref>{{צ-ספר|מחבר=חגי ארליך|שם=אתיופיה - קיסרות ומהפכה בקרן אפריקה|מו"ל=האוניברסיטה העברית|שנת הוצאה=1997|עמ=138}}</ref> בדיעבד הסתבר כי מנגיסטו שאף למעשה ל[[אוטוקרטיה|שלטון יחיד]] ב[[טוטליטריזם|מדינה טוטליטרית]]: הוא פעל באלימות וללא מעצורים, ותוך ארבע שנים בלבד הצליח לחסל את כל התארגנויות שבישרו תמורה ערכית ופוליטית עבור אתיופיה: החל מיריבו אנדום, דרך חיסולם של כל הבולטים והמשכילים שבחברי הדרג וכלה בפיזור ציבור הסטודנטים, שהיו עשויים להתאגד כנגדו. הסטודנטים פוזרו בצו-מדינה לקצווי הארץ הנדחים ביותר במסווה סיסמאות ״חיסול הבערות והבאת בשורת המהפכה״.<ref>{{צ-ספר|מחבר=חגי ארליך|שם=אתיופיה - קיסרות ומהפכה בקרן אפריקה|מו"ל=האוניברסיטה העברית|שנת הוצאה=1997|עמ=141-145}}</ref> בזירת התרבות נקט מנגיסטו במספר קווי פעולה במקביל. מחד, נעשה ניסיון לחסל כל מסורת שנקשרה לעבר הקדום והקרוב כאחד של אתיופיה טרם המהפכה. מאידך, נעשה ניסיון לייצר בזריזות תרבות אתיופית עממית-חילונית על חשבון המסורתית: אמנים, עיתונאים, סופרים ואנשי אקדמיה גויסו להמציא במהירות סגנונות חדשים של אמנות אתיופית חילונית, ביניהם שירה ומוסיקהומוזיקה בתכנים ובמקצבים צבאיים. מנגיסטו דרש חילון, כי מטרתו הייתה להציב את המדינה כמוקד עליון לזהות הלאומית ולטשטש את ההשתייכות הדתית או האתנית.<ref>{{צ-ספר|מחבר=חגי ארליך|שם=אתיופיה - קיסרות ומהפכה בקרן אפריקה|מו"ל=האוניברסיטה העברית|שנת הוצאה=1997|עמ=144-145}}</ref> אופן הפעולה השלישי של מנגיסטו שירת את אותה המטרה, מכיוון אחר: ממשל מנגיסטו פעל להענקת מעמד רשמי למרחבי תרבות אשר לא זכו לייצוג או לגיטימציה בתקופת השליטים הקודמים. לדוגמאלדוגמה, מנגיסטו פעל לקדם א האסלאם לעמדת שוויון עם הנצרות. עם זאת, מגמתו של המהלך לא הייתה לעודד את האסלאם כמרכיב בזהות האתיופית, אלא לחתור תחת מעמדה הדומיננטי של [[הכנסייה האורתודוקסית האתיופית|הכנסייה הנוצרית האתיופית]] כבסיס להשתייכות לאומית ותרבותית. פעולות נוספות של פתיחות תרבותית לכאורה היו עידוד החייאתן של כמה שפות מקומיות חשובות והנחלתן, ובשנת 1976 הוקם ״המוסד ללאומים״, אשר היה אמור להגדיר את אפיקי הביטוי וההשתתפות של בני העמים והקבוצות האתניות השונות בתרבות. לפעולות אלו הייתה, ללא ספק , משמעות בהמשך דרכה של המדינה. עם זאת, יש להכיר כי בתקופת רודנותו של מנגיסטו הן שימשו בעיקר להצגת חזות של פתיחות תרבותית, ובפועל שירתו מגמה של ״הפרד ומשול״ בתוך החברה האתיופית, כשהמטרה הייתה להציב את המדינה ומטרותיה מעל הפרט, תוך משטר כפיה אלים ומאיים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=חגי ארליך|שם=אתיופיה - קיסרות ומהפכה בקרן אפריקה|מו"ל=האוניברסיטה העברית|שנת הוצאה=1997|עמ=148-149}}</ref>
=== החלטתו של אסטטקה להישאר באתיופיה ופועלו בתקופת שלטון הדרג ===
הלך הרוח בתקופת שלטונו של מנגיסטו היה רחוק מתחושת החירות וה[[פלורליזם]] שהפרתה את המוסיקההמוזיקה האתיופית בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה. כבר בשנת 1975 נסגרו הלייבל אמחה-רקורדס כמו גם אולפנים אחרים בבעלות פרטית, שהיוו בית לסגנונות המוסיקההמוזיקה השונים באתיופיה ולאתיו-ג׳אז בכלל זאת. בראיון משנת 2006 סיפר אסטטקה כי כמוסיקאיכמוזיקאי בתקופה זו ״היה עליך להיזהר מאוד במה שניגנת. כל מה שנחשד כסגנון אמריקאי היה מגונה... והיו הוראות מפורשות מה מותר לנגן ומה אסור״.<ref>Zegeye, Adebe (2007), Mulato Astatke, Ethio-jazz maestro, Muziki, 4:1, pp. 129-151, ISBN: 1812-5980, p. 144</ref> כמו אתיופים רבים אחרים, רבים מעמיתיו של אסטטקה הוגלו, או ברחו, מאתיופיה רדופת הטרור.<ref>Teffera, Timkehet (2013). Western Wind Instruments and the Development of Ethiopian Popular Music. STUDIA INSTRUMENTORUM MUSICAE POPULARIS III (New Series); 2013: 349-376, p. 369-370</ref> אסטטקה, עם זאת, נשאר באתיופיה. אפשרויות ההקלטה וההופעה של סגנונו הייחודי נחסמו, אך הוא הפנה את מרצו וכשרונותיו לנתיבים אחרים: הוא פנה לחקור את המוסיקההמוזיקה העתיקה של [[הכנסייה האורתודוקסית האתיופית]] (הזרם הדתי הגדול ביותר באתיופיה, שעמו נמנה גם אסטטקה), הקדיש זמן ניכר להוראה והיה חבר פעיל במוסדות שונים שקמו בתחום התרבות והמוסיקהוהמוזיקה בתקופה זו. בין השאר, לימד במרכז ללימודי תרבות של אוניברסיטת אדיס אבבה (בין השנים 1987-1992), שימש כמנחה מוסיקלימוזיקלי בקולג׳ יוניטי ([[:en:Unity_University|Unity University College]]) והנחה סמינרים בתאטרוןבתיאטרון הלאומי. אסטטקה שימש גם כחבר בוועדה המנהלית של אגודת המוסיקההמוזיקה האתיופית (the Music Association of Ethiopia) וכן הפך לחבר בארגון פרס האמנות והמדיה האתיופי (the Ethiopuan Ard and Media Award Organization). [[מיזם]] מרחיק לכת של אסטטקה מתקופה זו היה ארגון סיבוב הופעות בינלאומי של הרכב תרבות אתיופי בן 60 איש, ביניהם זמרים, נגנים ורקדנים. אסטטקה שימש כמנחה ומעבד מוסיקלימוזיקלי להרכב וגם כתב למענו מספר יצירות. הפרויקט זכה לברכת השלטון, ככל הנראה כחלק מהניסיון להזיםלְהָזֵם את התדמית השלילית של מנגיסטו ואתיופיה בעולם באותן השנים, וזכה להצלחה רבה.<ref name=":3">Zegeye, Adebe (2007), Mulato Astatke, Ethio-jazz maestro, Muziki, 4:1, pp. 129-151, ISBN: 1812-5980, p. 146</ref> בשנות ה-80 הקים אסטטקה הרכב כלי נשיפה ומיתרים בשם [https://www.allmusic.com/artist/ethio-stars-mn0001208896 Ethio Stars]  אשר ערך הופעות ברחבי אפריקה והמזרח התיכון, וניגן תחת חוזה עבודה עבור מלונות רשת שרתון (Sheraton Hotel group).<ref>Zegeye, Adebe (2007), Mulato Astatke, Ethio-jazz maestro, Muziki, 4:1, pp. 129-151, ISBN: 1812-5980, p. 144-146</ref>
 
== '''שנות המפנה באתיופיה ופועלו של אסטטקה''' ==
בשנת 1991 הדיח צבא הכוחות העממיים הדמוקרטיים האתיופיים את שלטון הדרג.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA|הכותב=|כותרת=מלחמת האזרחים האתיופית|אתר=|תאריך=}}</ref> תקופת הרודנות של מנגיסטו תמה, אך אתיופיה הייתה רחוקה מעמדת רווחה ויציבות כלכלית ומדינית. התאוששותה של הפעילות התרבותית הייתה איטית למדי, אך בתוך כך פעל אסטטקה נמרצות לקידום תהליכים אלו. בשנת 2000 הקים באדיס אבבה את מרכז מולאטו אסטטקה לג׳אז אפריקאי (Mulato Estatke African Jazz Village), שמגמתו היתה ללמד ולעודד מוסיקה ואמנות אתיופית מתוך נקודת המבט הרחבה והעשירה שאפיינה את אסטטקה: המרכז כלל בית ספר לג׳אז, סטודיו וגלריית אמנות, ושימש גם לשידור תכניות רדיו, במסגרתן שידר אסטטקה תכניות בוקר וערב שישה ימים בשבוע, כשהוא משמיע מגוון רחב של סגנונות מוסיקליים - [[ג'אז|ג׳אז]], [[פיוז'ן (מוזיקה)|פיוז׳ן]], [[מוזיקה קלאסית|מוסיקה קלאסית]] ו[[מוזיקה פופולרית|מוסיקה פופולרית]]. בראיונות סיפר כי תגובות הציבור היו נלהבות, וכי התכניות אכן תרמו להרחבת העניין בסוגי המוסיקה השונים בקרב ציבור המאזינים האתיופי.<ref name=":3" />
 
== '''שנות המפנה באתיופיה ופועלו של אסטטקה''' ==
על סף המאה ה-21 נכרו תמורות גוברות באתיופיה בכלל ובזירת המוסיקה בפרט, ועבור אסטטקה נפתחו מחדש אפשרויות שהיו חסומות מזה זמן רב. אין ספק כי נאמנותו של המוסיקאי למולדתו בעשוריה הקשים גבתה ממנו מחיר לא מבוטל, שבא לידי ביטוי הן בהצרת אופקיו האמנותיים והגבלתו כיוצר, והן בעיכובה של ההכרה הבינלאומית הראויה לו. ניתן וראוי להעריך את ממדיה של ההגבלה שחווה כאמן וכאדם באותן השנים, מתוך דברים שאמר המוסיקאי והוא בן 66 (בתרגום חופשי מתוך ראיון שהעניק בשנת 2006): ״זה נהדר כל כך עכשיו, להקליט שוב, ויש לי כל כך הרבה תכניות שחיכו במגירה, אלו זמנים מעניינים כל כך עבורי. אני הולך לעשות מה שאני באמת רוצה לעשות עכשיו״.<ref name=":4">Zegeye, Adebe (2007), Mulato Astatke, Ethio-jazz maestro, Muziki, 4:1, pp. 129-151, ISBN: 1812-5980, p. 147</ref>
בשנת 1991 הדיח צבא הכוחות העממיים הדמוקרטיים האתיופיים את שלטון הדרג.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA|הכותב=|כותרת=מלחמת האזרחים האתיופית|אתר=|תאריך=}}</ref> תקופת הרודנות של מנגיסטו תמה, אך אתיופיה הייתה רחוקה מעמדת רווחה ויציבות כלכלית ומדינית. התאוששותה של הפעילות התרבותית הייתה איטית למדי, אך בתוך כך פעל אסטטקה נמרצות לקידום תהליכים אלו. בשנת 2000 הקים באדיס אבבה את מרכז מולאטו אסטטקה לג׳אז אפריקאי (Mulato Estatke African Jazz Village), שמגמתו היתההייתה ללמד ולעודד מוסיקהמוזיקה ואמנות אתיופית מתוך נקודת המבט הרחבה והעשירה שאפיינה את אסטטקה: המרכז כלל בית ספר לג׳אז, סטודיו וגלריית אמנות, ושימש גם לשידור תכניותתוכניות רדיו, במסגרתן שידר אסטטקה תכניותתוכניות בוקר וערב שישה ימים בשבוע, כשהוא משמיע מגוון רחב של סגנונות מוסיקלייםמוזיקליים - [[ג'אז|ג׳אז]], [[פיוז'ן (מוזיקה)|פיוז׳ן]], [[מוזיקה קלאסית|מוסיקהמוזיקה קלאסית]] ו[[מוזיקה פופולרית|מוסיקהמוזיקה פופולרית]]. בראיונות סיפר כי תגובות הציבור היו נלהבות, וכי התכניותהתוכניות אכן תרמו להרחבת העניין בסוגי המוסיקההמוזיקה השונים בקרב ציבור המאזינים האתיופי.<ref name=":3" />
 
על סף המאה ה-21 נכרו תמורות גוברות באתיופיה בכלל ובזירת המוסיקההמוזיקה בפרט, ועבור אסטטקה נפתחו מחדש אפשרויות שהיו חסומות מזה זמן רב. אין ספק כי נאמנותו של המוסיקאיהמוזיקאי למולדתו בעשוריה הקשים גבתה ממנו מחיר לא מבוטל, שבא לידי ביטוי הן בהצרת אופקיו האמנותיים והגבלתו כיוצר, והן בעיכובה של ההכרה הבינלאומית הראויה לו. ניתן וראוי להעריך את ממדיה של ההגבלה שחווה כאמן וכאדם באותן השנים, מתוך דברים שאמר המוסיקאיהמוזיקאי והוא בן 66 (בתרגום חופשי מתוך ראיון שהעניק בשנת 2006): ״זה נהדר כל כך עכשיו, להקליט שוב, ויש לי כל כך הרבה תכניותתוכניות שחיכו במגירה, אלו זמנים מעניינים כל כך עבורי. אני הולך לעשות מה שאני באמת רוצה לעשות עכשיו״.<ref name=":4">Zegeye, Adebe (2007), Mulato Astatke, Ethio-jazz maestro, Muziki, 4:1, pp. 129-151, ISBN: 1812-5980, p. 147</ref>
== '''שנות התשעים והחזרה לפעילות בינלאומית''' ==
בתחילת שנות ה-90 החלו חובבי מוסיקה ברחבי העולם להתוודע מחדש ליצירתו של אסטטקה. [[תקליט|אלבומי הוויניל]] של הקלטות האתיו-ג׳אז באמחה-רקורדס מ׳תור הזהב׳ של שנות ה-70 הפכו לאוצר אספנות, והלייבל הצרפתי '''בודה-מוסיק''' ([[:en:Buda_Musique|Buda Musique]]) החל בהוצאתן מחדש על גבי [[תקליטור|תקליטורים]] כחלק מסדרת אתיופיקס (Éthiopiques). אסטטקה היה האמן הראשון שזכה לכותר המוקדש בלעדית ליצירתו, עם הכותר '''''Ethiopiques, vol.4: Ethio Jazz Musique Instrumentale 1969-1974.''''' האלבום זכה להצלחה בינלאומית, והרחיב את קהל המאזינים והמעריצים של אסטטקה לממדים חדשים. בעוד השפעת האתיו-ג׳אז תופסת תאוצה ברחבי אתיופיה וניכרת ביצירתם של אמנים מצליחים כגון כנען ([[:en:K'naan|Kna'an]]), הוקם בשנת 1997 בארה״ב ההרכב [[:en:Either/Orchestra|Either/Orchestra]], שמעבד ומבצע מוסיקה אתיופית פופולרית. ההרכב זכה להצלחה רבה, ובמהרה הפך לנציג הלא-אתיופי הבולט ביותר של האתיו-ג׳אז. בהשפעת מולאטו ואחרים, הגיעו אית׳ר/אורקסטרה להופיע בפסטיבל המוסיקה האתיופית באדיס אבבה בינואר 2004, ובעקבות האירוע החל שיתוף פעולה פורה בין אסטטקה להרכב. הלייבל בודה-מוסיק הקליט את ההופעה, שיצא לאור שנה לאחר מכן ככותר ה-20 בסדרת אתיופיקס: '''''Live In Addis: Ethiopiques, Vol.20''''' . עוד בשנת 2004 התארח מולאטו בצמד הופעות של Either/Orchestra בארה״ב, והארוע זכה לתהודה ניכרת: ההופעות שודרו ברדיו והוקלטו ע״י בודה-מוסיק במטרה לפרסמן בעתיד כחלק מסדרת אתיופיקס. כתבות על ההופעות התפרסמו בעיתונים מובילים כגון הבוסטון גלוב ([[:en:The_Boston_Globe|The Boston Globe]]) והפיניקס ([[:en:The_Phoenix_(newspaper)|The Phoenix]]), ובתוכן הוקדש מקום לתיאור ייחודם וחלוציותם של אסטטקה וסגנון האתיו-ג׳אז.<ref name=":4" /> בשנת 2005 יצא אסטטקה למסע הופעות נוסף בארה״ב לרגל השקת  '''''Live In Addis: Ethiopiques, Vol.20''''', ובסוף אותה השנה, עם צאת סרטו של ג׳ים ג׳רמוש ״'''פרחים שבורים'''״ ([[:en:Broken_Flowers|Broken Flowers]]), הגיעה הקריירה של אסטטקה לשיא חדש.
 
== '''שנות התשעים והחזרה לפעילות בינלאומית''' ==
== '''״פרחים שבורים״ והמשך הדרך''' ==
בתחילת שנות ה-90 החלו חובבי מוסיקהמוזיקה ברחבי העולם להתוודע מחדש ליצירתו של אסטטקה. [[תקליט|אלבומי הוויניל]] של הקלטות האתיו-ג׳אז באמחה-רקורדס מ׳תור הזהב׳ של שנות ה-70 הפכו לאוצר אספנות, והלייבל הצרפתי '''בודה-מוסיקמוזיק''' ([[:en:Buda_Musique|Buda Musique]]) החל בהוצאתן מחדש על גבי [[תקליטור|תקליטורים]]ים כחלק מסדרת אתיופיקס (Éthiopiques). אסטטקה היה האמן הראשון שזכה לכותר המוקדש בלעדית ליצירתו, עם הכותר '''''Ethiopiques, vol.4: Ethio Jazz Musique Instrumentale 1969-1974.''''' האלבום זכה להצלחה בינלאומית, והרחיב את קהל המאזינים והמעריצים של אסטטקה לממדים חדשים. בעוד השפעת האתיו-ג׳אז תופסת תאוצה ברחבי אתיופיה וניכרת ביצירתם של אמנים מצליחים כגון כנען ([[:en:K'naan|Kna'an]]), הוקם בשנת 1997 בארה״ב ההרכב [[:en:Either/Orchestra|Either/Orchestra]], שמעבד ומבצע מוסיקהמוזיקה אתיופית פופולרית. ההרכב זכה להצלחה רבה, ובמהרה הפך לנציג הלא-אתיופי הבולט ביותר של האתיו-ג׳אז. בהשפעת מולאטו ואחרים, הגיעו אית׳ר/אורקסטרה להופיע בפסטיבל המוסיקההמוזיקה האתיופית באדיס אבבה בינואר 2004, ובעקבות האירוע החל שיתוף פעולה פורה בין אסטטקה להרכב. הלייבל בודה-מוסיקמוזיק הקליט את ההופעה, שיצא לאור שנה לאחר מכן ככותר ה-20 בסדרת אתיופיקס: '''''Live In Addis: Ethiopiques, Vol.20''''' . עוד בשנת 2004 התארח מולאטו בצמד הופעות של Either/Orchestra בארה״ב, והארועוהאירוע זכה לתהודה ניכרת: ההופעות שודרו ברדיו והוקלטו ע״י בודה-מוסיקמוזיק במטרה לפרסמן בעתיד כחלק מסדרת אתיופיקס. כתבות על ההופעות התפרסמו בעיתונים מובילים כגון הבוסטון גלוב ([[:en:The_Boston_Globe|The Boston Globe]]) והפיניקס ([[:en:The_Phoenix_(newspaper)|The Phoenix]]), ובתוכן הוקדש מקום לתיאור ייחודם וחלוציותם של אסטטקה וסגנון האתיו-ג׳אז.<ref name=":4" /> בשנת 2005 יצא אסטטקה למסע הופעות נוסף בארה״ב לרגל השקת  '''''Live In Addis: Ethiopiques, Vol.20''''', ובסוף אותה השנה, עם צאת סרטו של ג׳ים ג׳רמוש ״'''פרחים שבורים'''״ ([[:en:Broken_Flowers|Broken Flowers]]), הגיעה הקריירה של אסטטקה לשיא חדש.
בשלהי שנת 2005 יצא לאקרנים סרטו של [[ג'ים ג'ארמוש|ג׳ים ג׳רמוש]] ״פרחים שבורים״ ([[:en:Broken_Flowers|Broken Flowers]]). הקרנת הבכורה ב[[פסטיבל הקולנוע בקאן|פסטיבל קאן]] זיכתה את הסרט בפרס הגרנד פרי ([[:en:Grand_Prix_(Cannes_Film_Festival)|Grand Prix]]), והקרנותיו המסחריות זכו אף הן להצלחה מרובה. תשומת לב ניכרת הוקדשה ל[[פסקול]] הסרט בו מככבת יצירתו של אסטטקה בשבע מתוך תריסר רצועות, והמוסיקה של אסטטקה הגיעה לקהלים חדשים ברחבי העולם ולהכרה נרחבת מאי פעם.<ref>Zegeye, Adebe (2007), Mulato Astatke, Ethio-jazz maestro, Muziki, 4:1, pp. 129-151, ISBN: 1812-5980, p. 148</ref> יצירותיו החלו לשמש כמוסיקת רקע וקישור בתכניות הרדיו הלאומי הציבורי בארה״ב, בעיקר בתכנית הפופולרית [[:en:This_American_Life|This American Life]]. אמני היפ-הופ שונים החלו לדגום מיצירותיו של אסטטקה, ביניהם [[נאס]], [[דמיאן מארלי]], [[קניה וסט]] ואחרים. אסטטקה המשיך לשתף פעולה עם אית׳ר/אורקסטרה, ובשנת 2008 הופיע עמם בארה״ב, אנגליה, גרמניה, הולנד, אירלנד, וקנדה. באותה השנה החל לשתף פעולה גם עם ההרכב הלונדוני '''ההליוסנטריקס''' ([[:en:The_Heliocentrics|The Heliocentrics]]), והקליט עמם את האלבום '''''Inspiration Information Vol. 3''''', הכולל עיבודים חדשים ליצירות ותיקות של אסטטקה וגם חומרים חדשים שנכתבו על ידי ההרכב עם אסטטקה עצמו.
 
== '''״פרחים שבורים״ והמשך הדרך''' ==
ב 2008 קבל אסטטקה מענק מאת מוסד רדקליף למחקר מתקדם בהרוורד ([[:en:Radcliffe_Institute_for_Advanced_Study#Radcliffe_Institute_Fellowship_Program|The Radcliffe Institute Fellowship Program]]), במסגרתו עבד על פיתוח גרסות מודרניות לכלי נגינה אתיופיים מסורתיים, וגם הציג ביצוע בכורה של חלק מאופרה פרי עטו. האופרה קרויה על שם הקדוש ''יארד'' ([[:en:Yared|Yared]]), מי שנחשב אבי המוסיקה של הכנסייה האורתודוקסית האתיופית ומשלבת מזמורים כנסייתיים עתיקים, כלי נגינה מסורתיים וכלים אלקטרוניים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.thenational.ae/arts-culture/music/mulatu-astatke-the-career-musician-1.427138|הכותב=|כותרת=https://www.thenational.ae/arts-culture/music/mulatu-astatke-the-career-musician-1.427138|אתר=|תאריך=}}</ref> בנוסף, התארח אסטטקה [[המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס| במכון הטכנולוגי של מסצ׳וסטס]] (MIT) שם העביר הרצאות וסדנאות אמן, וכן ייעץ למעבדת המדיה של המכון בפרויקט לפיתוח גרסה מודרנית של קראר ([[:en:Krar|Krar]]), כלי נגינה אתיופי מסורתי.
בשלהי שנת 2005 יצא לאקרנים סרטו של [[ג'ים ג'ארמוש|ג׳ים ג׳רמוש]] ״פרחים שבורים״ ([[:en:Broken_Flowers|Broken Flowers]]). הקרנת הבכורה ב[[פסטיבל הקולנוע בקאן|פסטיבל קאן]] זיכתה את הסרט בפרס הגרנד פרי ([[:en:Grand_Prix_(Cannes_Film_Festival)|Grand Prix]]), והקרנותיו המסחריות זכו אף הן להצלחה מרובה. תשומת לב ניכרת הוקדשה ל[[פסקול]] הסרט בו מככבת יצירתו של אסטטקה בשבע מתוך תריסר רצועות, והמוסיקהוהמוזיקה של אסטטקה הגיעה לקהלים חדשים ברחבי העולם ולהכרה נרחבת מאי פעם.<ref>Zegeye, Adebe (2007), Mulato Astatke, Ethio-jazz maestro, Muziki, 4:1, pp. 129-151, ISBN: 1812-5980, p. 148</ref> יצירותיו החלו לשמש כמוסיקתכמוזיקת רקע וקישור בתכניותבתוכניות הרדיו הלאומי הציבורי בארה״ב, בעיקר בתכניתבתוכנית הפופולרית [[:en:This_American_Life|This American Life]]. אמני היפ-הופ שונים החלו לדגום מיצירותיו של אסטטקה, ביניהם [[נאס]], [[דמיאן מארלי]], [[קניה וסט]] ואחרים. אסטטקה המשיך לשתף פעולה עם אית׳ר/אורקסטרה, ובשנת 2008 הופיע עמם בארה״ב, אנגליה, גרמניה, הולנד, אירלנד, וקנדה. באותה השנה החל לשתף פעולה גם עם ההרכב הלונדוני '''ההליוסנטריקס''' ([[:en:The_Heliocentrics|The Heliocentrics]]), והקליט עמם את האלבום '''''Inspiration Information Vol. 3''''', הכולל עיבודים חדשים ליצירות ותיקות של אסטטקה וגם חומרים חדשים שנכתבו על ידי ההרכב עם אסטטקה עצמו.
 
ב 2008 קבל אסטטקה מענק מאת מוסד רדקליף למחקר מתקדם בהרוורד ([[:en:Radcliffe_Institute_for_Advanced_Study#Radcliffe_Institute_Fellowship_Program|The Radcliffe Institute Fellowship Program]]), במסגרתו עבד על פיתוח גרסות מודרניות לכלי נגינה אתיופיים מסורתיים, וגם הציג ביצוע בכורה של חלק מאופרה פרי עטו. האופרה קרויה על שם הקדוש ''יארד'' ([[:en:Yared|Yared]]), מי שנחשב אבי המוסיקההמוזיקה של הכנסייה האורתודוקסית האתיופית ומשלבת מזמורים כנסייתיים עתיקים, כלי נגינה מסורתיים וכלים אלקטרוניים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.thenational.ae/arts-culture/music/mulatu-astatke-the-career-musician-1.427138|הכותב=|כותרת=https://www.thenational.ae/arts-culture/music/mulatu-astatke-the-career-musician-1.427138|אתר=|תאריך=}}</ref> בנוסף, התארח אסטטקה [[המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס| במכון הטכנולוגי של מסצ׳וסטס]] (MIT) שם העביר הרצאות וסדנאות אמן, וכן ייעץ למעבדת המדיה של המכון בפרויקט לפיתוח גרסה מודרנית של קראר ([[:en:Krar|Krar]]), כלי נגינה אתיופי מסורתי.
בפברואר 2009 הופיע אסטטקה באודיטוריום לקמן (Lukman Auditorium)  בלוס אנג׳לס עם הרכב שכלל מוסיקאי ג׳אז מובילים, כגון בני מופין ([[:en:Bennie_Maupin|Bennie Maupin]]), אזאר לורנס ([[:en:Azar_Lawrence|Azar Lowrence]]) ופיל רנלין ([[:en:Phil_Ranelin|Phil Renelin]]). כמו כן הוציא מולאטו סט כפול של דיסקים למכירה בלעדית בחברת התעופה האתיופית [[:en:Ethiopian_Airlines|Ethiopian Airlines]]. דיסק אחד מציג אוסף סגנונות מוסיקה מאזורים שונים באתיופיה, והשני מכיל הקלטות אולפן מקוריות. במאי 2016 הוענק לאסטטקה התואר [[דוקטור לשם כבוד]] מטעם ביה״ס למוסיקה של אוניברסיטת ברקלי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.berklee.edu/news/4435/eagles-alison-krauss-mulatu-astatke-receive-hono|הכותב=|כותרת=https://www.berklee.edu/news/4435/eagles-alison-krauss-mulatu-astatke-receive-hono|אתר=|תאריך=}}</ref> בשנת 2015 החל אסטטקה לעבוד על הקלטת אלבום עם ההרכב [[:en:Black_Jesus_Experience|Black Jesus Experience]], שהחל מ2009 שימש כהרכב המלווה הקבוע של אסטטקה בהופעותיו באוסטרליה. האלבום שיצא תחת השם Cradle of Humanity הושק בפסטיבל הג׳אז של מלבורן ([[:en:Melbourne_Jazz_Festival|Melbourne Jazz Festival]]) ב2016.
 
בפברואר 2009 הופיע אסטטקה באודיטוריום לקמן (Lukman Auditorium)  בלוס אנג׳לס עם הרכב שכלל מוסיקאימוזיקאי ג׳אז מובילים, כגון בני מופין ([[:en:Bennie_Maupin|Bennie Maupin]]), אזאר לורנס ([[:en:Azar_Lawrence|Azar Lowrence]]) ופיל רנלין ([[:en:Phil_Ranelin|Phil Renelin]]). כמו כן הוציא מולאטו סט כפול של דיסקים למכירה בלעדית בחברת התעופה האתיופית [[:en:Ethiopian_Airlines|Ethiopian Airlines]]. דיסק אחד מציג אוסף סגנונות מוסיקהמוזיקה מאזורים שונים באתיופיה, והשני מכיל הקלטות אולפן מקוריות. במאי 2016 הוענק לאסטטקה התואר [[דוקטור לשם כבוד]] מטעם ביה״ס למוסיקהלמוזיקה של אוניברסיטת ברקלי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.berklee.edu/news/4435/eagles-alison-krauss-mulatu-astatke-receive-hono|הכותב=|כותרת=https://www.berklee.edu/news/4435/eagles-alison-krauss-mulatu-astatke-receive-hono|אתר=|תאריך=}}</ref> בשנת 2015 החל אסטטקה לעבוד על הקלטת אלבום עם ההרכב [[:en:Black_Jesus_Experience|Black Jesus Experience]], שהחל מ2009מ-2009 שימש כהרכב המלווה הקבוע של אסטטקה בהופעותיו באוסטרליה. האלבום שיצא תחת השם Cradle of Humanity הושק בפסטיבל הג׳אז של מלבורן ([[:en:Melbourne_Jazz_Festival|Melbourne Jazz Festival]]) ב2016ב-2016.
== '''הופעות בישראל''' ==
במאי 2011 הופיע מולאטו אסטטקה ב[[מועדון הבארבי]], והגיע לישראל שוב בספטמבר 2016 לשתי הופעות במסגרת פסטיבל מוסיקה מקודשת בירושלים.
 
== '''הופעות בישראל''' ==
== '''דיסקוגרפיה''' ==
במאי 2011 הופיע מולאטו אסטטקה ב[[מועדון הבארבי]], והגיע לישראל שוב בספטמבר 2016 לשתי הופעות במסגרת פסטיבל מוסיקהמוזיקה מקודשת בירושלים.
 
== '''דיסקוגרפיה''' ==
=== כמוביל ההרכב ===
·     Maskaram Setaba 7" (1966, Addis Ababa Records, US)
·     Sketches of Ethiopia Vinyl, LP (2013, Jazz Village, France)
 
=== כמוסיקאיכמוזיקאי בשיתוף פעולה ===
·     Tche Belew with Hailu Mergia & The Walias Band (1977, Kaifa Records, Ethiopia)
 
·     Music from Broken Flowers Soundtrack (2005 Decca Records)
 
== '''לקריאה נוספת''' ==
·     Zegeye, Abebe, (2007) Mulatu Estatke, Ethio-jazz maestro, Muziki, 4:1, pp. 129-151, ISSN:1812-5980
 
·     Mekonnen, Danny, (2010) Ethio-Groove on the World Stage: Music, Mobility, Mediation, Callaloo, Vol.33, pp. 299-313, Johns Hopkins University Press, ISSN: 01612492-10806512
 
·     Shelemay, Kay Kaufman; (2006) Ethiopian Musical Invention in Diaspora: A Tale of Three Musicians, Diaspora Vol.15 (2), pp. 303-320, University of Toronto Press, ISSN: 1044-2057
 
== '''קישורים חיצוניים''' ==
'''·      ''' [https://www.allmusic.com/artist/mulatu-astatke-mn0001784311 מולאטו אסטטקה] באתר [[Allmusic|AllMusic]]  (באנגלית)
 
'''·      '''[http://www.redbullmusicacademy.com/lectures/mulatu-astatke-ethiopian-knight הרצאה של אסטטקה באתר RBMA] (באנגלית)
 
'''·      ''' [https://www.berklee.edu/bt/161/spotlight.html כתבה על אסטטקה במגזין האינטרנטי ברקלי]
 
'''·      ''' [https://mulatuastatke.bandcamp.com/ מולאטו אסטטקה] באתר [[בנדקמפ|BandCamp]]