חסידות רחמסטריווקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏רבי מנחם נחום מרחמסטריווקה: אם משנים את העברי, משנים גם את הלועזי
אשמדאי (שיחה | תרומות)
הובעה בעבר התנגדות לעריכות אלו
שורה 31:
שנים מבניו מילאו יחד את מקומו בירושלים:
*רבי '''אברהם דוב''' ([[תרכ"ה]] - [[כ"ט באב]] [[תש"ה]] [[1945]]) היה חתנו של הרב אפרים מרגליות ממאציב (חתן הרב [[אברהם טברסקי (טוריסק)|אברהם טברסקי]] מ[[חסידות טריסק|טריסק]]), בעל בתו שבע טברסקי. היה בקי בפילוסופיה יהודית. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים{{הערה|{{הצופה||לווית האדמו"ר ז"ל מרכמיסטריבקה|1945/08/09|00415}}}}.
*רבי '''דוד''' ([[תרל"ב]] [[1872]] - [[י"ג בתמוז]] [[תשתשי"יא]] [[19501951]]). נשא את בתו של הרב [[אברהם יהושע העשיל טברסקי (סקווירא)|אברהם יהושע העשיל טברסקי]] מ[[חסידות סקווירא|סקווירא]]. נטמן ב[[בית הקברות סנהדריה]] בירושלים.
בנים נוספים היו:
*בנו רבי יעקב יוסף ([[תר"ל]] - [[י"ג באייר]] [[תרצ"א]]) מסטניסלב. נשא בזיווג ראשון לבתו של רבי [[ישראל שלום יוסף פרידמן|ישראל שלום יוסף]] מ[[חסידות בוהוש|בוהוש]], בזיווג שני לבתו של רבי נחום מרדכי מ[[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]] ובזיווג שלישי לבתו של רבי מתתיהו קטן מ[[חסידות פרוסקורוב|סטניסלב]], שילדה לו את בנו יחידו, יוחנן. מילא את מקום חמיו באדמו"רות סטניסלב ובימי [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר לווינה. לאחר [[הצהרת בלפור]] היה חבר ב"[[חברת יישוב ארץ ישראל]]" יחד עם כמה מאדמו"רי [[חסידות רוז'ין|בית רוז'ין]]. לאחר כמה שנים, התמזגה החברה עם סניף [[המזרחי]] בווינה ורבי יעקב יוסף מונה לנשיא המזרחי ב[[אוסטריה]], יחד עם רבי שלמה-חיים מ[[חסידות סדיגורא|סדיגורא]]. התכונן לעלות ל[[ארץ ישראל]], אך נפטר קודם שהספיק לעשות זאת. נטמן בבית הקברות היהודי ב[[וינה|ווינה]].
שורה 44:
 
===רבי זאב מרחמסטריווקה===
בנו הרביעי של רבי יוחנן, רבי '''זאב וולף''' ([[ה' באדר]] [[תר"י]] - [[כ' בסיוון]] [[תרצ"ז]]) כיהן אף הוא ברחמסטריווקה. נישא לבת שבע בתו של בן דודו רבי ישעיה משולם זושא טברסקי מ[[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] ולאחר פטירתה, שנתיים לאחר נישואיהם, נישא בשנית לבתו של רבי יעקב שמשון חודרוב מבופולי{{הערה|חתנו של רבי גדליה אהרן מ[[חסידות ליניץ|סוקלובקה]].}}. היה בעל ידע ב[[פילוסופיה יהודית]]. כיהן ברבנות במספר עיירות, בהן [[טולטשין]]. עלה לארץ ישראל בסביבות שנת [[תר"צ]]. חתנו היה רבי [[חיים מאיר הגר]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]]. בשנות ה-2000 התגלו כתבי יד רבים שלו. בשנת [[תשע"ד]] יצא לראשונה חלק קטן מספרוספרו "זוהר אור בהיר", וצוות המכון פועל להמשך הוצאת סדרת ספריו מכתב יד קדשו.
 
אחד מבניו היה רבי נחום משה אב"ד [[קובלה]], חתן דודו רבי [[יעקב אריה לייב טברסקי]] מ[[חסידות טריסק|טריסק]], שנספה בשואה עם משפחתו.