הבדלים בין גרסאות בדף "קלף (יהדות)"

נוספו 60 בתים ,  לפני שנתיים
מ
מ
תגית: עריכת קוד מקור 2017
תגית: עריכת קוד מקור 2017
==אופני העיבוד==
[[קובץ:עכו ספר תורה המיוחס לרמחל.JPG|ממוזער|ספר תורה המיוחס ל[[רמח"ל]] כתוב על גוויל מעובד בעפצים]]
על פי המדרש, בעבר היו מעבדים עורות על ידי [[צואה|צואת]] [[כלב]]ים{{הערה|ראה '''ילקוט שמעוני''', ספר שמות, פרק י"א, רמז קפ"ז- "כלבים כתיב בהן: ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו, ולא עוד, אלא שזכו לעבד עורות מצואתן לכתוב בהן ספר תורה תפילין ומזוזות."; [[מסכת כלה]] ריש פרק ז,}}, בתקופת ה[[ראשונים]] נחלקו אם מותר לעבד בצואת כלבים, שאינםסביב כשריםהטיעון שאין לעבד בדבר שאינו [[כשרות|כשר לאכילה]]{{הערה|דעת [[ראב"ן הירחי]] להתיר, לעומת חכמי אארגון שאסרו. ראה בשו"ת [[מנחת יצחק]] חלק ט אות ב'}}.
===עיבוד בעפצים===
על פי התלמוד יש לעבד את עור הבהמה לאחר ההפשטה ב[[קמח]] שעורים, [[מלח (כימיה)|מלח]] ו[[עפץ|עפצים]]{{הערה|ראה {{בבלי|שבת|עט|א}}.}}, ולאחר העיבוד מתקבל עור עבה המכונה "גוויל" שאפשר להפיק ממנו "קלף" על ידי קילוף השכבה העליונה של העור ([[אפידרמיס]]), או "דוכסוסטוס" השכבה הבשרנית.{{הערה|ישנה מחלוקת בין הפוסקים איזו מהשכבות היא קלף ואיזו דוכסוסטוס. לפי ה[[רמב"ם]] דוכסוסטוס הוא השכבה החיצונית, וקלף הוא השכבה הפנימית ({{משנה תורה||תפילין ומזוזה וספר תורה|א|ו}}), לשיטת ה[[שולחן ערוך]] ההיפך הוא הנכון({{שולחן ערוך|אורח חיים|לב|ז}}).}} צורת ההפרדה בין הקלף לדוכסוסטוס איננה ידועה, ולכן השימוש היחיד בצורת עיבוד זו הוא ה"גוויל".