ניופורט (ויילס): הבדלים בין גרסאות

מ
clean up, replaced: בצעה ← ביצעה באמצעות AWB
מ (העברת ערים תאומות למבנה תקני של תבנית:עיר תאומה (תג) (דיון))
מ (clean up, replaced: בצעה ← ביצעה באמצעות AWB)
ב[[תקופת הברונזה]] התיישבו דייגים על שפך נהר אסק. מאוחר יותר בנו שבטי לוחמים [[קלטים]] [[מבצר גבעה]] הצופה על היישוב. בשנת [[75]] לספירה, בשולי שטח האימפריה שלהם, בנו ה[[לגיון|לגיונות]] הרומים [[קסטרום]] (מצודה) בקרליאן כדי להגן על מעבר הנהר. על פי האגדה, בסוף המאה ה-5, נבנתה כנסיית סנט וולוס על ידי גווינליו, הפטרון של ניופורט ומלך גווינלווג. הכנסייה הייתה קיימת ללא ספק במאה התשיעית וכיום ניצבת באותו מקום הקתדרלה של ניופורט. הנורמנים הגיעו לאזור בערך בין השנים [[1088]] – [[1093]] ובנו את מצודת ניופורט ואת מעבר הנהר במורד הזרם והלורד הנורמני הראשון של ניופורט היה רוברט פיצהאמון.
 
שמה של ניופורט מוזכר לראשונה בשם novo burgus שהוקם על ידי רוברט, רוזן גלוסטר ב-[[1126]]. השם לקוח מהשם ה[[לטינית|לטיני]] המקורי Novus Burgus שמשמעותו "פרבר חדש של עיר חדשה". לעיתים הוזכרה העיר על מפות ישנות בשם "ניופורט על הנהר אסק" (Newport-on-Usk). משמעות שמה הולשי המקורי של העיר, Casnewydd-ar-Wysg, הוא "מצודה חדשה על האסק" והכוונה לשרידי המצודה מהמאה ה-12 שליד מרכז העיר של היום. מצודת ניופורט המקורית שכנה בשטח הפארק הסמוך כיום לקתדרלה של ניופורט.
 
העיר גדלה והתפתחה וב-[[1314]] היא קיבלה את כתב הזכויות הראשון שלה.{{הערה|1=[http://welshjournals.llgc.org.uk/browse/viewpage/llgc-id:1044290/llgc-id:1044493/llgc-id:1044530/get650 Bradney, Joseph Alfred (1993). Gray, Madeleine, ed. A History of Monmouthshire, Volume 5: The Hundred of Newport. South Wales Record Society. p. 23. {{ISBN|0950867675}}. Retrieved 9 May 2013.]}} כתב הזכויות השני הוענק לעיר ב-[[1385]] על ידי יו סטפורד, רוזן סטפורד השני. במאה ה-14 הגיעו לניופורט [[מנדיקנטים]] (נזירים שהתקיימו על תרומות) והקימו בית חולים לחולי מחלות זיהומיות.
 
במהלך המרד הוולשי ב-[[1402]], כבש ריס גתין, ממצביאיו של אווין גלינדור (Owain Glyndŵr), את מצודת ניופורט, בנוסף למצודות של קארדיף, לנדאף, אברגווני, קרפילי, קרליאן ואסק.{{הערה|1=[http://www.thebellatcaerleon.co.uk/info/glyndwr.htm Owain Glyndwr, The Bell at Caerleon". The Bull Inn, Caerleon, June 2007. Retrieved 9 October 2008.]}} במהלך כיבושה, ניזוקה ניופורט קשות בשריפה וכנסיית סנט וולוס חרבה.
ההתקוממות בניופורט שהתרחשה ב-[[1839]] הייתה המרידה החמושה האחרונה בהיקף גדול על אדמת בריטניה. 3,000 איש מאנשי [[התנועה הצ'רטיסטית]], בהנהגתו של ג'ון פרוסט, צעדו לכוון מלון ווסטגייט שבמרכז העיר. הצועדים התנגשו עם לוחמי [[מיליציה]] שהוזמנה לניופורט על ידי ראש העיר, תומאס פיליפס. לפחות 20 מהצועדים נהרגו ומאוחר יותר הם נקברו בחצר כנסיית סנט וולוס. ג'ון פורסט נדון למוות בעוון בגידה, אך מאוחר יותר הומר עונשו ל[[הגליה]] ל[[אוסטרליה]]. בשלב מאוחר יותר של חייו הוא שב לבריטניה (אך לא לניופורט). כיום קרויה כיכר על שמו במרכז העיר.
 
עד לשנות השלושים של המאה ה-19 היה בניופורט רוב של דוברי [[ולשית]], אך עקב שטף גדול של מהגרים מ[[אנגליה]] ומ[[אירלנד]] במשך העשורים הבאים, הפכה העיר והמחוז בו היא שוכנת ל"לא-ולשית". במהלך המאה ה-19, טענה אגודת סנט ג'ורג' (קבוצה שכללה בעיקר מתיישבים ואנשי עסקים אנגלית), שניופורט היא חלק מאנגליה. בפגישה שהתקיימה ב-[[1896]] בניופורט בנוכחות [[ראש ממשלת בריטניה]], [[דייוויד לויד ג'ורג']], ספגה אגודת "ויילס הצעירה" (Cymru Fydd) את מכת המוות שלה, כאשר הפוליטיקאי הולשי, רוברט בירד, ציין ש"במרחב שבין [[סוונסי]] לניופורט, קיימת אוכלוסייה קוסמופוליטית שלא מקבלת את עליונותם של הרעיונות הולשים".
 
בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 התחוללה התפתחות משמעותית של ניופורט. הרציפים על שם אלכסנדרה נפתחו ב-[[1875]] האוכלוסייה גדלה במהירות וב-[[1891]] העיר הפכה להיות עיר עצמאית ללא שליטה של מחוז. ב-[[1891]] נפתחו הרציפים הדרומיים על שם אלכסנדרה והם היו לגדולים בעולם. למרות שהיקפי ייצוא הפחם מניופורט היו אז קטנים בהיקפם בהשוואה לאלה של קארדיף, ניופורט הייתה המקום בו הוקמה ב-[[1889]] הפדרציה של הכורים של בריטניה ובעיר פעלו 8 [[קונסול דיפלומטי|קונסולים דיפלומטים]] ו-14 סגני קונסולים. ב-[[1898]] נפתחה חברת עבודות הברזל של לייסט וב-[[1901]] היא העסיקה כבר 3,000 עובדים. מבחינה אורבנית התרחבה העיר דרומה בהקמתם של הפרברים פילגוונלי ולילסוורי. תהליך זה חייב בסופו של דבר את הקמתו של גשר חדש על הנהר אסק שבנייתו הושלמה ב-[[1906]] והוא מתואר כ"אוצר הגדול ביותר של ניופורט".
 
===כיום===
בהשוואה לערים רבות בוויילס, הבסיס הכלכלי של ניופורט רחב מאוד. פועלים בה בתי יציקה, מפעלי הנדסה, שוק בקר ובתי מסחר שמשרתים את רובו של מחוז מונמת'שייר. עם זאת, היקף הפעילות ברציפים ירד עוד לפני פרוץ [[השפל הגדול]] ושיעור האבטלה המקומי זינק ב-[[1930]] ב-34.7%, נתון גבוה, אך לא כמו הנתונים בערי המכרות בעמקים של דרום ויילס. למרות הנתונים הכלכליים, בצעהביצעה מועצת העיר תהליכים של שיכון מחדש ליותר ממחצית מאוכלוסיית העיר במהלך שנות העשרים והשלושים של המאה ה-20. ב-[[1930]] שקקו הרציפים פעילות.
 
השנים שלאחר [[מלחמת העולם השנייה]] עמדו בסימן של שגשוג מחודש. קתדרלת סנט וולוס (כיום קתדרלת ניופורט) זכתה ב-[[1949]] במעמד של קתדרלה, ב-[[1962]] נפתחו מפעלי הפלדה של לנוורן ובסוף שנות השישים נבנו גשר סוורן ונסללה השלוחות המקומיות של [[כביש M4]] ובכך הייתה ניופורט למקום עם הנגישות התחבורתית הטובה ביותר בוויילס. למרות ששיעור התעסוקה במפעלי הפלדה של לנוורן ירד בשנות השמונים, החלו לפעול בעיר מגוון רחב של מקומות תעסוקה במגזר הציבורי. מפעל ה[[מיקרו-מעבד]]ים של חברת אינמוס, שהמבנה שלו תוכנן על ידי האדריכל [[ריצ'רד רוג'רס (אדריכל)|ריצ'רד רוג'רס]], הפך את ניופורט למוקד משיכה לחברות טכנולוגיות.{{הערה|1=[http://www.inmos.com/inmos_legacy.html "The Inmos Legacy". Inmos.com. Retrieved 22 January 2013.]}} פעילות מוזיקלית משגשגת בשנות התשעים, הקנתה לעיר את הכינוי "[[סיאטל]] החדשה".