חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת בקשת מקור - המקורות לתהליכים מצויים בערכים המקושרים
למשל נתיב האבות - בעלות מזערית
שורה 1:
'''החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון''', המוכר בשם המקוצר '''חוק ההסדרה''', הוא [[חוק]] שנועד להסדיר את מעמדם של [[מבנה|בתים]] ב[[התנחלות|התנחלויות]] ב[[יהודה והשומרון]], שנבנו על קרקעות ב[[בעלות]] פרטית, חלקית או מלאה, של [[פלסטינים]].{{הערה|שם=שלו|{{וואלה!|טל שלו ויקי אדמקר|אחרי דיון סוער: חוק ההסדרה אושר פה אחד בוועדת השרים לחקיקה|3013038|14 בנובמבר 2016}}}} לפי אחת ההערכות, החוק רלוונטי לכ-2,000 בתי יהודים ב-26 יישובים ביהודה ושומרון.{{הערה|שם=לוינסון|{{הארץ|חיים לוינסון|מחקר שהוצג לפוליטיקאים מהימין: 2,026 בתים בהתנחלויות בנויים על קרקע פלסטינית פרטית|1.2627344|3 במאי 2015}}.}}
 
לפי החוק, הקרקע אשר עליה בנויים הבתים תישאר בידי בעליה, אולם המדינה [[הפקעת מקרקעין|תפקיע]] מהם את זכויות השימוש בקרקע ותעביר אותן ל[[הממונה על הרכוש הממשלתי|ממונה על הרכוש הממשלתי]] ב[[אזור יהודה ושומרון]].{{הערה|שם=ליאל|{{mako|דפנה ליאל|מהו בעצם חוק ההסדרה?|fc057b1dcbd5851004|news-military/politics-q4_2016|13 בנובמבר 2016}}.}} בתמורה, יפוצו בעלי הקרקעות הפלסטינים בסכום בגובה של 125% מערכם הראוי של דמי השימוש בקרקע, או יקבלו קרקע חלופית, לפי בחירתם. החוק אושר ב[[הכנסת העשרים|כנסת]] ב-[[6 בפברואר]] [[2017]].{{הערה|שם=חוקק-בכנסת|[http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press6217g.aspx חוק ההסדרה אושר בקריאה שנייה ושלישית], אתר [[הכנסת]], 6 בפברואר 2017}} ב-17 באוגוסט 2017 הקפיא בג"ץ את ביצוע החוק עד לדיון בעתירות שהוגשו בנושא.
 
== רקע ==
במהלך העשור האחרון של המאה ה־20 וראשית המאה ה־21 נבנו מספר [[מאחזים]] וכן שכונות ב[[התנחלות|התנחלויות]] ותיקות על קרקעות הרשומות ב[[מרשם המקרקעין]] של יהודה ושומרון כקרקעות בבעלות פרטית של פלסטינים. בראשית [[המאה ה-21]] עתרו פלסטינים ל[[בג"ץ]] פעמים אחדות, בתמיכת ארגוני שמאל, בדרישה לפנות בתים בהתנחלויות ובמאחזים שנבנו לטענתם על קרקע פרטית שלהם. בחלק מהמקרים נענה בג"ץ לעתירה, והורה על הריסת בתים (לדוגמה, שכונת האולפנה ובתי דריינוף ב[[בית אל]], המאחז [[עמונה]], תשעה בתים ב[[עפרה]] ועוד). מאמצים גדולים של ממשלת ישראל למנוע את ההריסה הביאו להתמשכות ההליכים במשך שנים, אך לא מנעו את ההריסה.
 
אף שמספר הבתים שנהרסו קטן למדי, לפי אחת ההערכות כ-2,000 בתים ביהודה ושומרון עומדים על קרקעות הרשומות בטאבו בבעלות פלסטינית.{{הערה|שם=לוינסון}}
שורה 19:
במהלך הדיון בהצעת החוק אמר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שאין לקבל הצעות חוק שאינן בגדר הדין הבין-לאומי ופוגעות במעמד [[בית המשפט העליון]],{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי ויעל פרידסון|היועמ"ש על חוק ההסדרה: "אין לקבל פתרונות שאינם בגדר החוק, לממש את החלטת בג"ץ"|4879003|14 בנובמבר 2016}}}} והודיע שלא יגן על החוק אם זה יאושר בכנסת, משום שאינו חוקתי ועלול להוביל להגשת תביעה נגד ישראל ב[[בית הדין הפלילי הבינלאומי]] ב[[האג]].{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי, אלישע בן קימון ומורן אזולאי|היועמ"ש לנתניהו: לא אגן בבג"ץ על חוק ההסדרה|4914676|30 בינואר 2017}}}}
 
בתגובה לדברי היועץ המשפטי, חתמו מאה עורכי דין על הצהרה שהחוק המוצע הוא לגיטימי וחוקתי ועומד בסטנדרטים בין לאומיים, ודווקא האפליה העולה מהמצב הקיים טרם החוק אינה מתאימה לערכי השוויון, וכי הם ישמחו להגן על החוק בהתנדבות, בכל ערכאה שיפוטית.{{הערה|[http://www.hakolhayehudi.co.il/news/%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%A6%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%92%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%93%D7%91%D7%95%D7%AA-7815 עורכי דין מצהירים: "נגן על חוק ההסדרה בהתנדבות"], באתר "הקול היהודי", 16 בנובמבר 2016}}
 
החוק אושר בקריאה שלישית בכנסת ב-[[6 בפברואר]] [[2017]] ברוב של 60 תומכים מול 52 מתנגדים.{{הערה|שם=חוקק-בכנסת}}
 
== פרטי החוק ==
החוק עוסק בהתיישבות שנבנתה ב[[תום לב]] במקרקעין הטעונים הסדרה או שניתנה הסכמת המדינה לבנייתה, בתקופה שקדמה ליום פרסומו של החוק.
 
החוק קובע כי מקרקעין שאין בהם בעל זכויות במקרקעין – הממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה והשומרון (להלן - הממונה) ירשום אותם כרכוש ממשלתי, ואילו מקרקעין שיש בהם בעל זכויות במקרקעין, זכויות השימוש בהם יועברו לידי הממונה, כאשר הסכום שהושקע בבניית ההתיישבות עלה, בשעת הבנייה, על שוויים של המקרקעין בלי ההתיישבות באותה שעה. זכויות השימוש וההחזקה במקרקעין שהועברו לממונה יוקצו לצורכי ההתיישבות שנבנתה על אותם מקרקעין, ויותלו כל הליכי האכיפה והצווים המינהליים הקיימים בעניין אותה התיישבות.
שורה 53:
בין השאר נטען כי דיני שטחים כבושים לא חלים ביו"ש, וכי הטענה שדיני הכיבוש חלים ביו"ש מנוגדת לעמדה הרשמית של ישראל לאורך השנים, וכי גם אם היו חלים, החוק הבינלאומי לא אוסר הפקעה תמורת פיצוי, אלא רק החרמה.{{הערה|שם=אתר0404}}
 
נימוק נוסף הוא שהדין הבינלאומי מתיר הפקעת קרקעות לטובת האוכלוסייה המקומית, ואוכלוסיית המתיישבים נחשבת אוכלוסייה מקומית (מושג שאינו זהה למושג אוכלוסייה מוגנת), ובשנים האחרונות ניתנו בבג"ץ פסיקות המכירות במעמד זה.{{הערה|שם=אתר0404}}{{הערה|שם=רוטמן|שמחה רוטמן, [http://mida.org.il/2017/01/23/חוק-ההסדרה-כתב-הגנה/ חוק ההסדרה – כתב הגנה], באתר מידה}}
 
כמו כן נאמר שהפקעת קרקעות לצורך הקמת יישובים ושכונות היא הליך נורמטיבי ושכיח. שנעשה בו שימוש רב במדינת ישראל, הן כלפי יהודים והן כלפי ערבים, הפקעות אלה עברו פעם אחר פעם את מבחן בג"ץ, אשר קבע כי הקמת יישובים ושכונות היא צורך ציבורי המצדיק את הפגיעה בזכות הקניין של הפרט.