הבדלים בין גרסאות בדף "קלף (יהדות)"

נוספו 19 בתים ,  לפני שנתיים
מ
אין תקציר עריכה
מ
{{פירוש נוסף|נוכחי=יריעת עור המשמשת לכתיבה|אחר=סוג של אצה|ראו=[[קלפ]]}}
[[קובץ:Parchment from goatskin.jpg|שמאל|ממוזער|עיבוד קלף מעור עז]]
'''קלף''' הוא [[עור (חומר גלם)|עור]] [[בהמה]] [[טומאה וטהרה|טהורה]] המשמש לכתיבת [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]] - ראשי התיבות של '''סת"ם''' - '''ס'''פרי תורה, '''ת'''פילין, '''מ'''זוזות. כמו כן [[מגילת אסתר]] יש לכתוב על קלף. על פי ההלכה כתבי קודש אלה חייבים להכתב על עור בהמה{{הערה|{{בבלי|שבת|קח|א}}.}} מעובד{{הערה|{{בבלי|גיטין|מה|ב}}.}} ב[[עפץ|עפצים]]{{הערה|{{בבלי|שבת|עט|א}}.}}.
 
על פי התלמוד ישנם שלושה סוגי קלפים לכך, "גוויל" {{אנ|Gevil}} הוא העור השלם, ועליו יש לכתוב רק ספרי תורה, בנוסף ניתן להפריד מהגוויל שתי שכבות, השכבה הדקה '''קלף''' המשמש לכתיבת תפילין, והשנייה '''דוכסוסטוס''' {{אנ|Duchsustus}} משמש לכתיבת מזוזות. בסביבה יבשה מתאימה (או ב[[ספר תורה#צורת ספר התורה|תיק]]) עשויים כתבים על גוויל, קלף או דוכסוסטוס להשמר אלפי שנים.
[[רב נטרונאי גאון]] הביא את דעת [[רב משה גאון]] שהתיר סוג עיבוד זה, ואף ציין שרוב הציבור סומכים על היתר זה מפני "שאין מי שיודעים לעשות אותו גויל כתקנו" ו"עת לעשות לה' הפרו תורתך". דברי רב משה גאון הובאו בעוד מקומות בספרות הגאונים. לדעת הרבה גאונים{{הערה|מהם [[רב האיי גאון]] (אוצר הגאונים מסכת גיטין עמוד 92), תשובת הגאונים הרכבי סימן סג.}} והרמב"ם עיבוד זה הוא פסול{{הערה|ראה תשובת הרמב"ם סימן קס"ב (מהדורת בלאו)}}.
 
[[רבינו תם]]{{הערה|תוספות על {{בבלי|גיטין|יא|א}} ובהרחבה בספר מחזור ויטרי}}, התיר לכתחילה לכתוב בסוג עיבוד זה שלדבריו עדיף על העיבוד שנעשה בעפצים, כמו כן לדבריו אין חובה לעבד בעפצים דווקא הוא מסתמך על דברי התלמוד ב[[מסכת מנחות]]{{הערה|{{בבלי|מנחות|לא|ב}}}} שאין צורך דווקא בעיבוד עפצים. {{ציטוטון|ונראה לי שהעור המעובד בעיבוד טוב כגון שלנו שהוא טוב ממלח וקמח ועפצים שהוא כשר ואין צריך עיפוץ...מכאן סמכתי להכשיר עיבוד שלנו וראייתי מהקומץ רבה}}, מקור נוסף מוצא ר"ת מדברי התלמוד במסכת גיטין{{הערה|{{בבלי|גיטין|יא|א}}}} שהעיבוד בעפצים גורם לקושי במחיקה, ולדברי ר"ת גם עיבוד בסיד גורם לקושי זה ולכן הוא מותר.
 
עיבוד זה הוא העיבוד המקובל כיום לכתיבת סת"ם, המעבדים בצורה זו מולחים את העור לאחר ההפשטה מצד הבשר למשך כמה ימים עד יבוש העור, לאחר מכן שורים אותו במים כדי שיתרכך שוב, לאחר השריה שורים במשרת סיד כמה ימים עד שהשערות יוכלו לרדת בקלות על ידי משיכה ביד, לאחר הורדת השערות, העור נשטף במים, מגרדים את שאריות הבשר והקרומים והשומנים היטב, לאחר מכן שורים אותו שוב בסיד מרוכז יותר למשך כמה ימים, לאחר ההשריה העור נשטף ונמתח על ידי סד מיוחד לכך, לאחר יבושו משייפים אותו לצד הבשר עד שיהיה ראוי לכתיבה.