אליהו שלמה זלמן בסאן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה" (תג) ([[שיחת תבנית:אין תמונה אוטומטי... |
עריכה |
||
שורה 29:
|השכלה=
}}
'''אליהו שלמה זלמן בסאן''' ([[1800]]{{מקור}} - [[כ"ד בשבט]] [[תרמ"ב]], [[13 בפברואר]] [[1882]]) היה נפח ידוע ב[[היישוב הישן|יישוב הישן]] בירושלים במאה ה-19.
== ביוגרפיה==
שורה 37:
בסאן היה נפח. בחוברת "החרש והמסגר בירושלים" שהוציא [[פנחס גרייבסקי]] בשנת [[תר"ץ]] ובה תיאר את בעלי המלאכה הראשונים מקרב האשכנזים בירושלים, כתב עליו: {{ציטוט|תוכן="הראשון לחרשי ברזל היה ר' אליהו זלמן באסאן. מחונן היה בכשרונות נעלים, ידע פרק גדול באמנות ויהי מן המצוינים במלאכה וחרושת המעשה. הוא שעשה המפתח הסודי לדלת הברזל מאהל קבר רחל אמנו. הוא שהציל גרי שכונת משכנות שאננים מחיות וזאבים שהיו באים בלילה למגרש השמם הזה. ויעש מלכודת ברזל גדולה ודלת פתוחה לה ובתוכה תלה בשר צלי, כשהחיה נכנסה במלכדה הזאת נסגרה פתאם הדלת בעדה. בבקר בבקר מצאו בה חיה פראית קופצת מפינה לפינה עד שחדלו לבוא עוד. וכמו כן על בית עלמין בפני החיות הטורפות שחפרו את הקברים. אברהים פשה הוקירו והתחשב באמנותו. פעם נסתם מעין השילוח והוא, בהמצאתו, פתחו"|מקור=פנחס גרייבסקי, החרש והמסגר בירושלים, ירושלים תר"ץ, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36720&st=&pgnum=8&hilite= עמ' 8]}}
הוא עבד גם עבור נוצרים ומוסלמים{{הערה|שם=טוקטלי|1={{קישור כללי|הכותב=יהודה מ. טוקטלי|כותרת=בנתיב חיי: זכרונות, מעשים, ארועים|כתובת=https://books.google.co.il/books?hl=iw&id=8KtWAAAAMAAJ&dq=%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%95+%D7%9C%D7%94%D7%96%D7%99%D7%96%D7%95+%D7%9E%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95%E2%80%A2%E2%80%A2%E2%80%A2%D7%B4+%D7%92%D7%9D+%D7%91%D7%B4%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94+%D7%9C%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99+%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91+%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95&focus=searchwithinvolume&q=%D7%B4%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9|תאריך=[[1967]]|עמודים=66|מידע נוסף=הוצאת המחבר}}}}. לפי מסורת משפחתית סירב בסאן לבקשות ה[[מופתי]] לבצע תיקונים ב[[הר הבית]], בשל האיסור ההלכתי להיכנס למקום{{הערה|שם=שרגאי|1={{קישור כללי|הכותב=[[נדב שרגאי]]|כותרת=על אם הדרך: סיפורו של קבר רחל|כתובת=https://books.google.co.il/books?hl=iw&id=bGhtAAAAMAAJ&dq=%D7%A2%D7%9C+%D7%90%D7%9D+%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%AA%D7%99+%D7%9C%D7%90+%D7%94%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95&focus=searchwithinvolume&q=%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%91+%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%A3|תאריך=[[2005]]|עמודים=66|מידע נוסף=[[מדרשת ראשית ירושלים|הוצאת שערים לחקר ירושלים]]}}}}.
בספר "[[חזון ציון]]" מסופר שהוא בנה את "עמודי היסוד" של [[בית הכנסת החורבה]] וכן שתכנן "סולם חבלים" לשימוש הפועלים. הפועלים לא העזו לעלות בו עד שבאסאן, אז בשנות ה־60 לחייו, טיפס עליו והוכיח שהסולם חזק דיו{{הערה|שם=שרה ברנע|}}.
ב-1840 הקים [[משה מונטיפיורי|משה מונטפיורי]] את המבנה על [[קבר רחל]]. כאמור, מסופר שבסאן הכין את הדלת ואת המפתח הגדול לקבר, בהזמנת מונטיפיורי. שיטת הפתיחה הייתה סודית וידועה רק ל[[גבאי]] המקום{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=קובי פינקלר|כותרת=מטיילים אל קבר רחל בבית לחם|כתובת=http://www.93fm.co.il/radio/79897/|תאריך=[[17 באוקטובר]] [[2013]]|מידע נוסף=[[רדיו קול חי]]}}}}. הוא בנה דלת מ[[עץ (חומר גלם)|עץ]], מצופה בפסי [[מתכת]] לחיזוק. למנעול שהכין התאים שני [[מפתח (כלי)|מפתחות]] גדולים, בתוספת לשונית דקה מ[[ברזל]] שסייעה בפתיחה. המפתחות הופקדו בידי שמשי קבר רחל, ושמורים עד היום בידי משפחת מונזון האשכנזית ומשפחת בורלא הספרדית{{הערה|שם=שרה ברנע}}. בתחתית המנעול הנציח אליהו את שמו בכתובת: {{ציטוטון|מעשה ידי אליהו שלמה זלמן ברבי / זאב ש'[שנת] ה'ת"ר לא' [לאמנו] רחל}}{{הערה|שם=שרה ברנע|{{קישור כללי|הכותב=שרה ברנע|כותרת=המנעול על כפות בקבר רחל - אליהו זלמן באסאן חרש אומן מן היישוב הישן|כתובת=http://www.sarabarnea.co.il/wp-content/uploads/2015/05/etmol_238_barnea.pdf|עמודים=10–11|מידע נוסף=[[עת-מול]] גיליון 238}}}}.
== לקריאה נוספת ==
| |||