מגזר השירותים – הבדלי גרסאות

ב[[כלכלה]], '''מגזר השירותים''' כולל את ענפי המשק העוסקים במתן שירות מסוגים שונים, שלא כענפים המייצרים מוצרים חומריים, כגון [[תעשייה]], [[חקלאות]], [[בנייה]].

* שירותים ציבוריים: שירותים שמספקות [[מדינה]] ו[[רשות מקומית]] לתושביהן. עם אלה נמנים ה[[מנהל ציבורי|מנהל הציבורי]], ה[[משטרה]], ה[[צבא]], [[בית משפט|בתי המשפט]], ה[[חינוך]] ועוד.

* [[עורך דין]] העוסק ב[[מקרקעין]] מספק שירות עסקי ל[[יזם בנייה]] ושירות אישי לרוכשי דירות.

לעיתים ההבחנה בין ענפי השירותים לענפי התעשייה אינה חדה. לעיתים מפעל תעשייתי עשוי להתמקד אך ורק בייצור, ואילו את מלאכת ההפצה של מוצריו ימסור ל[[הפצה|מפיץ]] (הנמנה עם ענף השירותים העסקיים); לחלופין יכלול המפעל גם חטיבת הפצה, וכך יתקיימו בו פעילות ייצורית ופעילות שירותים גם יחד.

בשנים שבהן חוק [[מס מעסיקים]] צמצם את תחולתו של מס זה למגזר השירותים בלבד, התקיימו ויכוחים רבים בין עסקים שביקשו לסווג עצמם כתעשייה, ובין גובי המסים, שראו עסקים אלה כשירותים.

כלכלות נוטות להשתנות במסלול של התקדמות המתחילה מהסתמכות רבה על חקלאות ו[[כרייה|מכרות]] לקראת פיתוח אמצעי יצור (לדוגמה, תעשיית רכב, טקסטיל, מספנות, פלדה, וכדומה) ולבסוף לקראת כלכלה המבוססת יותר על שירותים. המערכת הכלכלית הראשונה שעברה בנתיב זה בעולם המודרני הייתה זו של [[בריטניה]]. המהירות שבה מערכות כלכליות אחרות בצעוביצעו את השינויים ההתפתחותיים הללו אל עידן כלכלת השירותים, המכונה לעיתים העידן הפוסט-תעשייתי, הלכה וגברה.

אולם, עם הירידה הדרמטית בעלויות התחבורה ועם העלייה במהירות ובאמינות של אמצעי התחבורה, וכן על רקע ההתפתחויות המהירות בתחום התקשורת, בתחילת המאה ה-21 מתחוללת תחרות בינלאומית עזה במגזר השירותים בעולם.