קידוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אשמדאי (שיחה | תרומות)
מ הבלים
שורה 18:
 
==קידוש בליל השבת והחג==
הקידוש בליל השבת או החג הוא הקידוש העיקרי של השבת ושל היום טוב. בליל שבת הקידוש פותח באמירת פרשת 'ויכולו' (העוסקת בקביעת השבת במהלך [[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]]), לאחריה ברכת 'בורא פרי הגפן', ולבסוף ברכת הקידוש העיקרית המזכירה את עניין היום. בברכה זו מוזכרת השבת כזכר ל[[בריאת העולם]] ול[[יציאת מצרים]]. ישנם הבדלים בין נוסחים שונים של הקידוש, בעיקר סביב אמירת או השמטת המשפטים 'כי הוא יום' ו'כי בנו בחרת', המזכיר את [[בחירת עם ישראל|בחירת ישראל מהעמים]]. הברכה חותמת ב'מקדש השבת'. היות שנוסח הקידוש פותח באמצע הפסוק הקודם לפרשת ויכולו: "יום השישי, ויכולו...", יש נוהגים להקדים ולומר בלחש את חלקו הראשון של הפסוק: "ויהי ערב ויהי בוקר". הסיבה לכך שעומדים בקידוש בליל השבת היא באמירה בקול : "יום השישי ויכולו השמים ... " ראשי התיבות יוצרים את שם השם.
 
ביום טוב פותח הקידוש בברכת '[[בורא פרי הגפן]]', ולאחריה ברכה מיוחדת ליום טוב. ברכה זו מזכירה את [[אתה בחרתנו|בחירת ישראל מהאומות]], ואת יציאת מצרים. ברכה זו חותמת ב'מקדש ישראל והזמנים'. ביום טוב מוסיפים לאחר הקידוש גם את [[ברכת שהחיינו]] (למעט [[שביעי של פסח]] ושמיני של פסח בחוץ לארץ, שהם המשך של חג הפסח). במקרה ויום טוב חל בשבת, אומרים את פרשת 'ויכולו' בתחילת הקידוש, ולאחריה את ברכת 'מקדש ישראל והזמנים' של יום טוב, כאשר משולבים בה תוספות קצרות לאזכור השבת.
שורה 70:
[[קובץ:Shabbat_table_setting.jpg|שמאל|ממוזער|270px|שולחן שבת עם גביע לקידוש]]
ישנו [[מנהג (יהדות)|מנהג]] לכסות את ה[[חלה|חלות]] המיועדות ל[[לחם משנה]] בשעת הקידוש. למנהג זה ניתנו שני טעמים:
*שלא יראה הפת בושתו שאין מקדשים עליו אלא על היין, אף כי הפת קודם ליין בחשיבות.
*זכר ל[[מן]] שהיה עטוף בשכבת [[טל]] מלמעלה ומלמטה{{הערה|[[ארבעה טורים|טור]] אורח חיים רעא}}.