לואיג'י זינגלס – הבדלי גרסאות

מרקר
(עריכה)
(מרקר)
את התנגדותו הוא ההתנגדות ל[[מונופול (כלכלה)|מונופול כלכלי]], דבר המוביל ל[[יוקר המחיה]] הביע בדרך זו:
 
{{ציטוטון|כאשר עסקים משיגים כוח שוק שיכול לאפשר להם להעלות מחירים, הציבור יכול לבקש הגנה דרך התהליך הפוליטי. אבל כאשר לעסקים יש גם כוח שוק וגם כוח פוליטי, הציבור לא יכול לברוח. בתנאים אלה המערכת מתחילה להיות דומה לכלכלה סוציאליסטית - ולא לכלכלה חופשית. בכלכלה סוציאליסטית המערכת הפוליטית שולטת בעסקים. במערכת קפיטליזם-של-מקורבים העסקים שולטים בתהליכים הפוליטיים. ההבדל דק מאוד: בשני המקרים לא קיימת תחרות והחופש נעלם. ללא תחרות החיים הכלכליים אינם הוגנים, ולמחוברים יש יתרון}}.{{הערה|{{TheMarker|גיא רולניק|10 דברים שנתניהו יכול ללמוד מהגורו
מהגורו החדש שלו|markerweek/thisweek/1.2172047|22 בדצמברבנובמבר 2013}}}}
 
זינגלס הוצג בהבלטה בתקשורת, אשר עולה בקנה אחד עם אמונתו כי כלכלנים צריכים לנקוט עמדה ציבורית יותר לגבי מה שהם מאמינים. בעודו נוקט בעמדת כלכלן מסורתי במובנים רבים, הוא ידוע על כמה דעות ייחודיות משלו. הוא דגל להחליף את כל המסים עם מס צריכה יחיד, עמדה שבדרך כלל נוקטים בעלי דעות שמרניות פוליטיות. מאידך, הוא הביע תמיכה ב[[רגולציה]] גדולה יותר של התעשייה הבנקאית. עם זאת, זינגלס הביע את תמיכתו בתקרת החוב של [[ארצות הברית]].
* '''קפיטליזם לעם: שחזור הגאונות האבודה של השגשוג האמריקאי''', ניו יורק, 2012
==קישורים חיצוניים==
* {{TheMarker|גיא רולניק|10 דברים שנתניהו יכול ללמוד מהגורו החדש שלו|markerweek/thisweek/1.2172047|22 בנובמבר 2013}}
* {{TheMarker|אשר שכטר|מחבר התנ"ך הכלכלי של נתניהו רוצה להציל את הקפיטליזם מהקפיטליסטים|1.2166075|15 בנובמבר 2013}}
* {{YouTube|YqTPLHAzB70|TheMarker Online|שם=מפגש פסגה בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין הכלכלן לואיג'י זינגלס}}